ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אחד הדברים המיוחדים אצל האוהב ישראל היה שהוא זכר את גלגוליו הקודמים, וכך הסביר האוהב ישראל את מעשהו התמוה:
אני זוכר את האיש הזה שבא לפני כעת, כי כבר פגשתי אותו בגלגולו הראשון בזמן שבית המקדש היה קיים. איש זה היה חסיד ופרוש ונקי מכל חטא, אך פעם אחת התגבר עליו יצרו, וחטא בחטא גמור, והוצרך להביא קרבן חטאת לבית המקדש.
המנהג בקרבן החטאת היה, שבתחילה בא החוטא לקנות בהמה מתאימה לקרבן מיד הממונה על הבהמות הראויות לקרבן. הממונה היה שואל את החוטא באיזה חטא חטא, ואז מוכיח את החוטא על חטאו עד שנמס לב החוטא בקרבו. אחר כך היה החוטא הולך לעזרה, ואז היו באים אליו פרחי כהונה, ושואלים אותו לחטאו, ושוב מוכיחים אותו. וכשהיה מגיע לכהן המקריב, כבר שב ליבו בקרבו בתשובה שלימה.
אולם כשהגיע האיש הזה להקריב את קרבנו, אני הייתי הכהן המקריב, וכשבא לפני ראיתי שכבר היה לו די והותר מתוכחות הממונה ופרחי הכהונה, וכבר לא נותר רוח איש בקרבו. נכמרו רחמי עליו, והתחלתי לבכות עימו, ניחמתי וחיזקתי אותו, ודיברתי אל ליבו. בעקבות דברי, האיש לא עשה תשובה שלימה, ולא נתקבל קרבנו לרצון.
לכן נתגלגל עוד הפעם ובא לפני, ובגלל ששחקתי לפניו והנני משחק בו, בזה מתכפר לו עוונו, וסר עוונו וחטאתו תכופר! (דברים ערבים ח"ב עמ' נד).
באמת סיפור זה צריך להיות נר לרגלנו פעמים רבות, וכפי שלמדנו מיוסף הצדיק בפרשתנו. לעיתים בזמנים של חוסר הצלחה, כישלונות ועוד, אנו מרחמים על ילד, תלמיד, חבר, (או על עצמנו). בעקבות זאת אנו מעגלים פינות, מקילים ראש בבעיה, אך בכך איננו מתקנים את הבעיה ואיננו מצמיחים את הזולת או את המציאות. סוף העניין להיכשל, חלילה, והכישלון יהיה כואב ומר יותר.
תוכחה צריכה לבוא מתוך אהבה. הסתכלות אמיצה בקושי ובבעיה צריכה לבוא מתוך אמון ביכולת לתקן. אבל צריכה לבוא. רק כך נצמח בעצמנו ונצמיח אחרים, וכולנו נתקדם.
האוהב ישראל מלמד אותנו, שדווקא כשריחם על הזולת, הוא מנע ממנו את יכולת התיקון, והזיק לו. לעומת זאת, בגלגול השני, הוא הפך ל'אוהב ישראל', ומתוך אותה אהבה הצמיח ותיקן את אותו אדם.
יוסף הצדיק, בפרשיות שלנו, הוא אבי אבות אוהבי ישראל. מתוך אהבה עצומה לאחיו, הוא מתאפק ומתגבר על רגשותיו הטבעיים, כפי שהתורה מעידה, ומציג את עצמו כ'איש הרע' שרוצה להתנכל להם. אך באמת הוא אח טוב ואוהב, שבגדלות נפש אדירה, מוביל אותם אט אט לתשובה שלימה, ולתיקון אמיתי של חטאם הגדול.
רק כשהוא מביא את יהודה, שבפועל הוביל את מכירתו לזרים, ל'תשובת המשקל', שבה יהודה מוכן להפוך לעבד עולם, כדי להציל את בנה של רחל מעבדות, הוא מתגלה בפניהם. ובנוסף – רק כשיהודה עומד בדיבורו והבטחתו לאביו, להשיב את בנימין, ובכך מתקן את השקר ששיקרו האחים ליעקב על נסיבות היעלמותו של יוסף, מגיע זמן ההתגלות.
שנזכה גם אנו להיות אנשים מדויקים, אוהבים ומאמינם באמת, שמובילים תהליכים של תיקון באומץ ובמינון המדויק. (וחשוב לאזן את הדברים, שצריך גם לרדת לעומק שורש הנפש של הזולת, ולהוכיח אותו רק כשאנו יודעים שבכוחו לקלוט את התוכחה בצורה מאוזנת, ולא ישבר מהעניין. אם השני לא יקלוט זאת במינון הנכון, וחלילה ישבר או יאבד את בטחונו העצמי מכוח התוכחה, זו לא תוכחה מצמיחה).
ובאמת, כפי שיוסף התגלה לאחיו, וכולם ראו שכל מעשיו היו לטובתם, כך עתיד ה' להתגלות לעינינו, ואז נדע ונראה שכל התוכחות, הייסורים והקשיים הן בחיינו הפרטיים, והן בחיי עם ישראל לדורותיו, הכול היה מתוך אהבתו הגדולה אלינו – לטובתינו ולהצמחתינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
