ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
פעם אחת שאל אותו פסיכיאטר גדול – מה אתה עושה לאותם אנשים?
ענה לו רבי אריה – אני פשוט מקשיב להם...
אכן, ההקשבה דבר גדול הוא, אמר הפסיכיאטר...
ועוד סיפר הסופר יעקב דוד אברמסקי, שפעם שוטט בחצות הלילה ברחובות ירושלים, וליבו כבד ומר עליו, כי תקפו עליו געגועיו לבנו שנפל במלחמת העצמאות. בשלב מסויים עצר בפינה ברחוב יפו, התכנס לתוך עצמו, והחל למרר בבכי. איש לא שמע את בכיו, איש לא ניגש לנחמו.
לפתע, מצידו השני של הכביש רחב הידיים הופיע רבי אריה לוין, חצה את הכביש, ניגש אליו והחל ללטף את ידו ולנחמו. הוא היה היחיד בתבל שהבחין בו ובמצבו.
אכן, סיים הסופר את סיפורו, באותה שעה נותרתי לבד, אך לא הייתי בודד... (מתוך ספריו של ר' שמחה רז ז"ל על רבי אריה לוין זצ"ל).
באמת, יש כאן סוד גדול, ולוואי ונלך קצת בדרכיו של רבי אריה. האדם זקוק למישהו שיקשיב לו, ובעיקר למישהו שייתן לו מקום.
שמתי לב, שילדים קטנים, כשהם מתחילים לדבר, הם קוראים ב'תינוקית' בשמו של החפץ או הציור בתמונה וכו', והם ממתינים שהמבוגר יחזור על המילה שלהם, ויאשר בכך שהידע שלהם נכון. כבר בגיל כזה, הם זקוקים לאישור ולנתינת מקום.
ובאמת, כל אדם, גם אדם גדול וחזק זקוק להקשבה ונתינת מקום.
ואולי בכך תוסבר נקודה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף הצדיק מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. יוסף מצפה שישמעו אותו, ויתנו מקום לחלומותיו. בחלום הראשון, האחים מגיבים לו, ולמרות שהם גוערים בו ושונאים אותו, יש לדבריו מקום, וזה מספיק. (וכמובן, הכל לפי רום מעלתו הנשגבת של יוסף הצדיק, שאיננו מבינים דרכיו הרמות).
בחלום השני, האחים מתעלמים מדבריו, ולכן הוא שב ומספר לאביו, כדי שלחלומותיו יהיה מקום בעולם. ואמנם, אביו גוער בו, אך עצם התגובה שלו נותנת לו מקום. ההתעלמות של האחים הייתה קשה יותר מהגערה והכעס. וזה עומק נוסף בפסוק – "ואביו שמר את הדבר", כי תגובתו של יעקב משמרת את הדבר.
ובזה שיעקב אבינו נתן מקום לכל בניו, ובכללם יוסף הצדיק, היא שעמדה ליוסף להצילו מהחטא. והלא כך מספרת הגמרא (סוטה לו:) שבשעה שאשת פוטיפר ניסתה להכשיל את יוסף, לא היה לו פשוט, ולחלק מהדעות כמעט ונכשל עימה. בעצם, באותו הזמן, היא הייתה היחידה שהחשיבה אותו ונתנה לו מקום. הרי הוא עבד, ובני משפחתו מכרוהו, ומה נשאר לו בעולם?
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? דכתיב: ורועה זונות יאבד הון. מיד: ותשב באיתן קשתו...".
באותה שעה הוא נזכר ביעקב אביו, שידע לתת לו מקום בכלל האחים. גם הוא השתלב שם בין השמות החקוקים על האפוד, והיא שעמדה לו להתגבר ולהינצל. הנקודה שחז"ל מדגישים היא שיעקב אמר ליוסף – אל ימחה שמך מבין אחיך. תישאר. תהיה חלק מהם, וזה מה שעבד. (ושוב, וודאי יוסף לפי מעלתו, עיקר העניין ההמשכיות הרוחנית, ולא סתם מציאת מקום מבחינה נפשית ירודה).
....שנזכה גם אנו להרגיש באנשים מסביבנו, לתת מקום לכל האנשים, ולרוממם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
