ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
השיר הקופצני והמקסים הזה היה כנראה בדיוק מה שהעם היקר שלנו היה זקוק לו כמו אוויר לנשימה, והוא הפך ללהיט שכבש את הרשת ואת הלבבות באופן חסר תקדים, מעל לכל ציפייה. מיליוני יהודים מכל המגזרים נחשפו אליו בשלל גרסאותיו, ושרים לעצמם את המסר הפשוט הזה - שה' תמיד אוהב אותי, גם בבלבולים ובנפילות, ושהוא רוצה שיהיה לי רק טוב.
כמו כל דבר טוב, כמו כל בשורה, גם על השיר הזה, איך לא, התחילו לקום עוררין. כמה רבנים ואנשי חינוך מתריעים מפני רדידות, פשטניות, סכנה חינוכית ונפשית, ואפילו... כפירה. אינני בא בדברים אלו להתווכח ולהתנצח, כל אחד יכול להישאר בעמדתו. רק רציתי להציג כמה נקודות מבט נוספות. לא צריך להיות מעריץ של אלייצור היקר או תלמיד של הרב שלום ארוש שליט"א. גם לא צריך להיות חסיד ברסלב, וגם לא חסיד בכלל, כדי להתחבר לדברים. ניתן לראות ולחוש בשיר הזה, שתפס כל כך, משהו הרבה יותר פשוט והרבה יותר גדול.
תקווה וגישה לחיים
אז אלו הנקודות החמות, אל מול הקטרוגים המקררים:
א. אין הבטחה, יש תקווה. אין כאן שום הבטחה. יש כאן תקווה וגישה לחיים - ה' רוצה לעשות לי טוב. גם אם יהיו דברים קשים, הם חלק ממה שבונה את הטוב. הגישה מראש היא גישה אופטימית, גישה של "הרחב פיך ואמלאהו", גישה של "טוב ה' לכול ורחמיו על כל מעשיו". זה לא סותר את ההבנה המורכבת שכולנו יודעים מהמציאות, וגם מהמקורות, ש"לא מחשבותיי מחשבותיכם".
ב. תמימות ופשיטות. הפשטות והכנות הן כנראה סוד ההצלחה של השיר. זו גאונות שבפשטות. גם מי שלא מחזיק בדיבור של רבי נחמן כי "עיקר היהדות היא תמימות ופשיטות", בכל זאת כנראה הן חלק גם ממנו. לא תמיד צריכים להיות מורכבים. לפעמים מורכבות היתר הזאת מפספסת את העיקר, ולא רק זה, היא מפספסת גם את ההבנה על המורכבות האנושית. אנשים יכולים להחזיק תפיסות מורכבות באופן אינטואיטיבי גם בלי תורות ופלפולים. דומני כי רובם המוחלט של השרים בהתלהבות שיר זה, מבינים היטב כי אף אחד לא מבטיח להם הבטחות שווא. אולם הנפש נאחזת באופטימיות של הטוב. האמונה הפשוטה של היהודי הפשוט לפעמים עמוקה יותר מזה של הפלפלן.
ג. משנת הביטחון. אכן ישנה מחלוקת ידועה במהות הביטחון, האם לבטוח שיהיה טוב גלוי או לבטוח שהכול לטובה. אין כאן המקום להאריך בסוגיה רחבה זו. מקובל לטעון כי זו מחלוקת בין ליטאים לחסידים. אבל המחלוקת אינה קוטבית: מצד אחד, לרוב הדעות עצם הביטחון אינו מותנה בטובה הגלויה, אלא בעצם הידיעה כי יש על מי לסמוך, יש על מי להניח את הראש, מתוך הבנה שה' הוא טוב ומיטיב וכוונתו תמיד לטובה. מצד שני, לרוב הדעות הביטחון ברצונו של ה' להיטיב לנו אכן גם משפיע יותר שיהיה טוב גלוי. הביטחון בה' הוא עצמו כוח עצום שפועל נפלאות ומושך הנהגה של טוב וחסד.
פסוקים רבים מוכיחים זאת. לדוגמה: "בטחו בה' עדי עד כי בי־ה ה' צור עולמים"; "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'", "והבוטח בה' חסד יסובבנו"; "מגן הוא לכל החוסים בו". וכן מבואר במפורש במאמרי חז"ל רבים, לדוגמה: "אמר הקב"ה בטחו בשמי והוא עומד לכם, שנאמר: 'יבטח בשם ה''. ולמה? שכל מי שבוטח בשמי, אני מצילו! וכן דוד אומר: 'בך ה' חסיתי אל אבושה'". ובבעל שם טוב: "מי שיש לו מידת הביטחון בה' יתברך באמת, אפילו אם נגזר עליו חס וחלילה כמה גזרות רעות, אי אפשר למידת הדין לשלוט עליו, והוא בדוק". ורבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב: "כשאדם מאמין באמונה שלמה שהקב"ה הוא אבינו ויש לו תענוג כשמשפיע טובות על עמו ישראל... אז האדם אינו חסר כלום. וכשיבקש מן הקב"ה לרחם על עמו, בוודאי הקב"ה הוא ימלא רצונו". ועיין בספר מנחת אשר אמונה וביטחון, לגאון הרב אשר וייס שליט"א, המביא על כך עוד מקורות רבים מחז"ל, ראשונים ואחרונים.
על אף הציטוטים ההחלטיים הללו, נראה כי אין הכוונה לבטוח כי בוודאי יעשה רצוני, אלא עצם הידיעה כי ה' רוצה לעשות לי טוב, וגם טוב גשמי, עצם התחושה הזאת מושכת השפעה של טוב על האדם, כי הוא דבק בטוב האלוקי. תודעה זו מתחזקת על ידי השיר הזה.
ד. התרופה של הדור: עם ישראל עבר כבר כל כך הרבה הסתר פנים, גלויות, שואות, חורבנות וטלטולים. נפשו הפכה נפש הישרדותית. אולם אור הגאולה ההולך וזורח מנער את עם ישראל מן העפר ומעורר אותו לשוב לחיות בגאון, בתקווה ובאופטימיות, כדברי הנביא הקורא אלינו מימים קדמונים: "כה אמר ה' מצא חן במדבר עם שרידי חרב, הלוך להרגיעו ישראל... ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד". לעומת כל הפחדים והחרדות, הדאגות והאיומים, המביאים לדיכאונות, הדיבור שעם ישראל זקוק נואשות לשמוע הוא בדיוק הדיבור כי "ה' הוא אבא טוב... ויהיה לי עוד יותר טוב".
תרופה לדיכאון
למקרא הביקורת על מילות השיר, נזכרתי בסיפור שקראתי בעבר על אחד מגדולי ישראל החרדים בדור הקודם, שבאו אליו עסקנים לבקשו לחתום על כרוז הקורא שלא לשמוע מוזיקה, כעיקר דין הגמרא, אולם הוא דחה אותם בטרוניה כנגדם: "עד שיש משהו שיכול לעזור ליהודים בדור הזה להיות בשמחה ולצאת מן הדיכאונות, גם את זה אתם רוצים לקחת??". סיפור זה עלה בראשי בהקשר זה, שעם ישראל כה מתחזק בביטחון בטוב ה' למרות המכה המטלטלת כל כך שספג, ובאים אנשים טובים עם כוונות טובות ומבקשים לצנן את התלהבותו.
לסיכום, במקום לראות בתופעת ההתלהבות מן השיר רדידות וסכנה, המבט צריך להיות מבט מתרונן ומרגש: מדהים כיצד הנשמה הקדושה של עם ישראל, בתוך השנה הקשה והמטלטלת כל כך, נאחזת במילות השיר ויודעת בפנימיותה כי ה' הוא טוב ורחמן ובאמת רוצה להביא לנו טוב. שיר זה, שמתנגן בכל מקום ומעורר התלהבות רבה, מבטא את האמונה העמוקה הזאת, שהנשמות של עם ישראל מרגישות אותה בכל ליבם. לא רק ברגעי שמחה, אלא גם ברגעי הסבל. גם שם אנו יודעים שהכול כחלק מהרצון של ה' לעשות לנו רק טוב. ולא רק אנשים תורניים, גדולי אמונה ויראה, אלא גם כלל עמך ישראל הפשוטים. אין כמו הנשמה היהודית!
הכותב הוא מרצה ביהדות ומטפל
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
