ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
היכן בדיוק יועלה יצחק על גבי המזבח? לא נתבאר בציווי זה, כשם שלא נתבאר בציווי הראשון, שם מופיע רק באופן כללי "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב, א). המקום התגלה רק בימי דוד, כאשר התברר היכן צריך לבנות את המקדש. גם הפסוק שקושר בין עקידת יצחק והר הבית נכתב רק על ימי בנו של דוד, "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ד' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (דברי הימים ב' ג, א).
כך התברר המיקום המדויק, שם הקב"ה יתגלה אל בניו, בני אברהם יצחק ויעקב "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ד' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד).
הניסיון הראשון היה "לֶךְ לְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". הניסיון העשירי והאחרון היה ב"וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ". תהליך זה מגדיר את הכיוון והמטרה.
ניתן לבטא את הרעיון גם בדרך הבאה. מטרת הליכתו של אברהם לארץ ישראל הייתה להגיע אל ראש ההר, שם יעמד בניסיון הקשה מכולם, כדי שבעתיד יזכו בניו 'לראות ולהיראות' במקום זה, מקום השכנת השכינה ולהיות העם היחיד בעולם, עם מופלא שקשור יותר מכל בני האדם אשר על פני האדמה, לבורא עולם "וְנִפְלִינוּ אֲנִי (משה מקבל התורה) וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמות לג, טז).
הכתוב רומז על הקשר בין עקידת יצחק למציאת המקום בימי דוד, תוך שימוש בלשונות קשורים ואזכורים חוזרים.
נפרט חלק מהם:
א. בשני המאורעות בונים מזבח ומעלים עליו עולה, " וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ ... וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה " (שם כב, ט ויג), " וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים ... עַל מִזְבַּח הָעֹלָה " (שמו"ב כד, כה).
ב. בשני המקרים הקב"ה הוא זה שקובע את מקום בניית המזבח.
ג. בשני המאורעות המלאך מופיע, "וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ד' מִן הַשָּׁמַיִם " (בראשית כב, יא וכן שם טו) "וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ד' עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם " (דבהי"א כא, טז).
ד. גם אברהם וגם דוד פועלים בבוקר " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית כב, ג), " וַיָּקָם דָּוִד בַּבֹּקֶר " (שמו"ב כד, יא).
ה. בשני המאורעות פרק הזמן המוזכר שווה, " בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי " (בראשית כב, ד), " שְׁלֹשֶׁת יָמִים " (דבהי"א כא, יב).
המשמעות היא שבימי דוד מסתיים ההליך שהחל בתקופת האבות, עם עלייתו של אברהם אבינו לארץ ישראל, שסלל "במעשה אבות סימן לבנים", את הדרך לעם ישראל, את דרכו לארץ ישראל.
אברהם, שהיה גֵּר בארץ (בראשית כג, ד), הכין את הקרקע להתקיימות הברכה שקיבל בתחילת פרשתנו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, ב-ג).
המטרה היא שעם ישראל, יקים מדינה עצמאית בארץ ישראל, שתהיה אור לגוים. מדינה שיהיה לה צבא שיבטיח את עצמאותה, ושחלקים משמעותיים שלו יהיו כתלמידיו של אברהם - לומדי תורה וגם לוחמים עזי נפש, וכתלמידיו של דוד המלך, שהיה עדינו העצני בבית המדרש, וקשה כעץ כשיצא להילחם את מלחמות ד'. תלמידים אלה יזכו לבנות את בית המקדש, שבו ישמעו תפילותיהם של ישראל "תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, לב).
מדינה עצמאית זו תעורר התפעלות בין לאומית, ותשמש בסיס להתפשטות אמונת הייחוד בעולם, ממרכזו בירושלים בהר הבית, לשם הגיע אברהם מתוך הקשבה לציווי "לֶךְ לְךָ".
הבה נתפלל כי כשם שחזון הנביאים אודות קיבוץ הגלויות מתקיים לנגד עינינו,
מתוך קיום "נְאֻם אֲדֹנ-י ד' מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו",
נזכה גם לקיום הנבואה הסמוכה "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי ...
כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים" (ישעיהו נו, ז-ח).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.











