ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תהלים טז' – תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח. ילקוט שמעוני תהלים עתר' – ארח חיים, אלו עשרת ימי תשובה. מהו נעימות בימינך נצח, אמר רבי אבהו זה הלולב, שהוא כמי שהוא נוצח ונוטל בימין.. בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, אף ישראל עומדין לפניו בדין, ואומות העולם אומרים אנו זכינו ונצחנו בדין, ואין אדם יודע מי נצח, אם ישראל אם עו"א. עבר ר"ה, וכל ישראל באים ביו"כ ומתענין, ומתעטפין לבנים, עבר יו"כ ואין אדם יודע למי נמחלו עונותיו, אם לישראל אם לעובדי אלילים. כיון שהגיע יום טוב ראשון של חג, כל ישראל יוצאין, הקטנים והגדולים ולולביהן בידיהם, מיד הכל יודעין שנצחו ישראל בדין, ונמחלו עונותיהם, שנאמר נצח ישראל וגו'. והוא שדוד אומר לישראל, קיימתם מצות לולב שנקרא נעים, שנאמר נעימות בימינך נצח, הרי מבושרים אתם שנצחתם לעובדי אלילים. שובע שמחות את פניך, אל תקרי שובע שמחות אלא שבע, אלו שבע מצות שבחג, ארבעה מינין שבלולב, סוכה, חגיגה ושמחה.
ג. תיקוני זוהר תקונא תליסר כט. - קם רבי אלעזר ואמר אבא אבא אמאי אתמר ביומא קדמאה דסכות ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, אמר ליה ברי מאני קרבא בימינא נטלין לון ובאלין מאני קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא. מתל למלכא דהוה ליה דינא וקרבא בשבעין אומין ולא הוו ידעין מאן נצח דינא ושאלין ליה מאן נצח דינא אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני קרבא בידייהו ותנדעון מאן נצח דינא ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר דא אתרוג דאיהי שכינתא, לבא, דאיהו עקרא דכל אברין דגופא דאינון תלת הדסים ולולב ותרי בדי ערבה, לבא באמצעיתא, ואברין סחור סחור ליה ובגין דא אתרוג דא שכינתא והכי אוקמוה מארי מתניתין אי נטלה בוכנתו ואי עלה חזזית על רובו פסול, בגין דאיהו דמי לשכינתא דאתמר בה כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
ד. תהלים מד' - למנצח לבני קרח משכיל. א-להים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם. אתה ידך גוים הורשת ותטעם.. כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם. אתה הוא מלכי א-להים צוה ישועות יעקב. בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו. כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. כי הושעתנו מצרינו.. אף זנחת ותכלימנו.. תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו.. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך. לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך.. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.
ה. שו"ע הלכות לולב סימן תרס' ה"א - נוהגים להעלות ספר תורה על הבימה ולהקיפה פעם אחד בכל יום; ובשביעי מקיפים אותה שבעה פעמים, זכר למקדש שהיו מקיפים את המזבח וההקפות לצד ימין.
ו. שמואל ב' א' - קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. מצודת דוד - לא נשוג אחור - חזר קשתו לאחור מבלי לרוות חציו מדם וחלב שונאיו. לא תשוב ריקם - אל נדנה מבלי להרוג הרג רב.
ז. תהלים פ' - למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך. יכרסמנה חזיר מיער.. א-להים צ-באות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת.. שרפה באש כסוחה.. תהי ידך על איש ימינך.. ולא נסוג ממך, תחינו ובשמך נקרא. ה' א-להים צ-באות השיבנו האר פניך ונושעה. רד"ק - תהי ידך, להגן עליו. על איש ימינך. ישראל. מלבי"ם - ואנחנו לא נסוג מאמונתך.
ח. אורות ישראל ט' ו' - ודאי יש צורך לעולם וגם לישראל בגבורים כובשים. אבל מה שיתן את רוח הגבורה להיות הולך וחי מתאים לטבע האומה במקוריותה, זאת היא כל תביעת הקדושה, התורה והמצוה, גודל ההשגה וטהרת החיים וקדושתם.
ט. אורות התחיה מד' – עד אשר יבוא סער ויהפך מהפכה, ויראה אז בעליל כי חסן ישראל הוא בקדש עולמים, באור ד' ובתורתו, בחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה המנצחת את כל העולמים וכל כחותיהם.
י. אורות הראי"ה – לחשי ההויה - ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די יינק מטל שמים. ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההויה תקשיב אזן עם חי.
יא. דברים טז – ושמחת בחגך. ערכין יא. - אמר רב יהודה אמר שמואל: מנין לעיקר שירה מן התורה.. רב מתנה אמר, מהכא: תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר: זה שירה. רש"י - אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב.
יב. זוהר אמור קג. - כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא.
יג. קובץ א' קסה' - בכלל האמונה היא שירת החיים, שירת המציאות, שירת ההויה. והשירה היא ההשגה היותר חודרת, יותר פנימית במעמקי מהות המושג בתוכנו הפנימי, מה שאי אפשר כלל לההשגה הפרוזית. על כן האספקלריא האמיתית של החיים היא דוקא בתוך שירת החיים, לא בחיי החול המתבטאים ע"י הפרוזה. אוי לו למי שרוצה לאבד מן החיים את הדר השירה שלהם, הוא מאבד את כל התוך של החיים ואת כל האמת שבהם. הפרוזה כולה היא תופסת את ערכה, מפני שהיא נסמכת על שירת החיים.
עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
