ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
הסתכל החוזה בפתק, ראה את שם האיש ושם אימו, התפלא מאוד ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות".
ספרו החסידים לחוזה על מעשיו הרעים של אותו אדם, אך החוזה הסתכל שוב בפתק וחזר על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד על העניין, ולכן לפני שנסעו חזרה לביתם, נתנו לו שוב את הפתק על אותו רשע. והנה, הפעם כשקרא החוזה בפתק, מיד קלל את אותו רשע, ואמר שדין המוסר הוא "מורידין ולא מעלין". ויהי הדבר לפלא.
כשהגיעו החסידים לעירם, נודע להם שביום שהחוזה קרא בפעם הראשונה את הפתק, אותו מוסר הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ואמרו חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
סיפור זה טומן בחובו מסר חשוב להבנת עניינו של יום הכיפורים. רובנו חוששים שיש אצלנו משהו לא אמיתי. הרי בוא נודה על האמת, ביום כיפור אנחנו שבים מכל חטאתינו, ומקבלים על עצמנו בעז"ה להיות מושלמים, אך תכל'ס בחיים בפועל כנראה שלצערנו לא נהיה מושלמים, ואם כן – כיצד נמחלים עוונותינו?
והרי חלק מהותי מהחזרה בתשובה היא הקבלה לעתיד, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...". ומי יכול להגיד על עצמו ביום כיפור, שלא ישוב לחטאיו לעולם?
מספר תשובות נאמרו על שאלה זו, ואחת מהם היא ההבנה שביום כיפור אנו מגיעים למקום הפנימי האמיתי שלנו, המקום שהיינו רוצים להיות בו.
בסיפור שבו פתחנו, מסופר על רשע גדול מאוד. ובכל זאת גם לרשע זה יש נקודה טובה. והחוזה מלמד את תלמידיו שנקודה זו לא נעלמת. נכון, הוא רשע גדול, הראוי לעונש חמור של מוות, ובכל זאת בשעה שהוא מל את בנו, ומתחבר לברית היסודית של עם ישראל עם ה', מתגלה באותו יהודי הקדושה הפנימית שלו, ובאותה שעה הוא מאיר מאוד ומצוי בתדרגה גבוהה.
ביום כיפור, אנו מתחברים לנקודה פנימית ויסודית זו. ביום כיפור, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. הכהן הגדול הוא לא כהן של עצמו אלא הוא שליח של כלל ישראל. רק מי שעם ישראל ישלח אותו, זוכה ונכנס פנימה אל הקודש, כי כניסתו מבטאת את כניסת כל עם ישראל למקום הקדוש והפנימי שלנו, ובתוך הלב והנשמה יהודי כלל לא חטא. ומכח כניסה זו מתכפרים חטאתינו, כי כשאנו חיים את הפנימיות שלנו, אנו קדושים וטהורים, ובמקום זה אנו כלל לא חוטאים.
זכיתי ב"ה השנה לתקוע בראש השנה ליהודים ברחוב. תקעתי בשופר לקבוצה של חבר'ה, והנה כשסיימתי את התקיעות, הגיע רכב למקום, ויהודי ירד ממנו במהירות, שם כיפה וביקש שאתקע לו.
עכשיו, נתבונן בדבר – מה עניינו של יהודי זה? מיהו? האם הוא יהודי רחוק מה', שהרי הוא מחלל את החג ונוסע ברכב? או שהוא קרוב לה', שהרי הוא משתוקק לקיים מצוות ה' ולשמוע תקיעת שופר?
ביום כיפור, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, כי אנו מגלים שאין יהודי עבריין. כל יהודי חי ביום זה את הנקודה הפנימית שלו, הנקודה שבה הוא כלל לא חטא.
השנה, ראינו המוני יהודים שנראים רחוקים מאוד, והנה הם מתגייסים בהמוניהם, ומוכנים למסור נפשם על קידוש ה', ולהציל יהודי אחר. וודאי התגלתה השנה נשמתם הטהורה של ישראל במלוא גדלוה, ובזכות זאת נזכה ונחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
