ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
אחינו בני אשכנז מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת הקרוב. אחרי השנה הקשה שעברנו, איך אמורים לגשת לאמירת סליחות?
ובכלל, אנו באים לקראת יום הדין. אנשים רבים מביעים קושי ביחס ליום הדין, כאשר עברנו שנה מלאה בדינים.
נעיין בעניינו של השופר.
מצד אחד, על השופר נאמר "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" (עמוס ג ו). הרמב"ם אומר שיש רמז בשופר, כאומר "עורו ישנים משינתכם" (רמב"ם תשובה ג ד). התעוררו לפני יום הדין. "ובשופר גדול יתקע, מלאכים יחפזון, ויאמרו: הנה יום הדין!".
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
26 - חמדת השבת: הייחודיות של תפקיד הדיין בדין התורה
27 - חמדת השבת: כיצד ניגשים לתפילות הימים הנוראים בימים נוראיים אלה?
28 - חמדת השבת: אכילה פחות פחות מכשיעור ביום הכיפורים
טען עוד
פסוקי השופרות מחולקים לארבעה חלקים:
שלושה פסוקים מהתורה: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד" "ויהי קול השופר הולך וחזק" "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר". שלושה פסוקים ממעמד הר סיני.
שלושה פסוקים מהכתובים: "עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר" "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" "הללו א-ל בקדשו ... הללוהו בתקע שופר". שלושה פסוקים שפונים לעם ישראל ואומרים להם לתקוע בשופר לכבוד הקב"ה.
שלושה פסוקים מהנביאים: כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו" "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" "וה' עליהם יראה ויצא כברק חיצו, וה' אלוקים בשופר יתקע". שלושה פסוקים של הגאולה.
ובחזרה לתורה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם ותקעתם בחצוצרות".
כלומר, השופר הראשון הוא השופר של ההתגלות האלוקית. פעם הייתה התגלות אלוקית על הר סיני, השופר מזכיר לנו את היכולת של הקב"ה לחזור ולהתגלות. השופר השני מוטל עלינו: "בחצוצרות וקול שופר – הריעו!!". השופר השלישי הוא שופר הגאולה המופיע בפסוקי הנביאים. והשופר הרביעי הוא השופר (והחצוצרה) שעם ישראל יתקעו כאשר יהיה ה' למלך על כל הארץ.
מתברר שהשופר בו אנו עוסקים בראש השנה הוא השופר של ההתגלות האלוקית. הקב"ה היה הראשון שגילה את עצמו אלינו בשופר. אנו מצווים לתקוע בשופר שנית בכדי לגלות את שמו בעולם. מתוך כך אנו תפילה שהוא יתקע בשופר גדול לחרותנו. ומתוך כך תקיעת השופר שנתקע לעתיד לבוא תהיה התגובה לשופר הגאולה שכבר היה.
מטרת השופר היא להזכיר לנו את מלכות ה'. כמובן שברגע שאדם מקבל על עצמו את מלכותו ית' בשלמות, מיד הוא שואל את עצמו: רגע, אבל שנה שלמה עשיתי הרבה דברים שלא קידמו, ואולי חלילה גם פגעו, ביכולת של הקב"ה למלוך על העולם! וממילא האדם מתעורר לחזור בתשובה. בגלל שהוא מבקש להיות חלק מהפתרון, חלק מהמלכת ה', ולא חלילה חלק מהבעיה, המעכבת את גילוי מלכות ה'.
כאשר אנו ניגשים לתפילות ראש השנה, אנו מבקשים שהקב"ה יגלה את כבוד מלכותו עלינו ועל כל העולם.
בשנים כסדרן, בחסדי ה' עלינו שגאלנו מהגלות ונתן לנו את ארץ ישראל, רמת הסבל שרובנו חווים ברוב החיים לא גבוהה במיוחד (בוודאי שלא במושגים של שואת יהודי אירופה, אינקוויזיציות, מסעי הצלב ושאר צרות איומות שעם ישראל חווה). לכן ברגע שאנו מבקשים שהקב"ה ימלוך על כל העולם כולו בכבודו, מיד אוחזת אותנו בושה: חיינו כל כך נוחים, כיצד יתכן שבכל השנה לא עסקנו בזה כראוי?
אנו תוקעים בשופר, להזכיר את אילו של יצחק בן אברהם: הזכות העצומה של העוקד והנעקד. מדי שנה אני מיד חש את הבושה הגדולה: וכי אבוא להיאחז בזכות האבות הקדושים כאשר מעשי כה רחוקים ממעשי אבותי?
אך השנה עם ישראל עקד עקידות רבות. כל מי ששלח את ילדיו, כל אישה ששלחה את בעלה, להגנה על עם ישראל, במלוא העוז, ללא מורא, ללחום את מלחמת ה' ולהגן על עם ישראל, הרי הם בבחינת העוקד והנעקד. כאשר הם יגיעו לתקיעת השופר, הם יעמדו זקופים. יאמרו: אכן. אנו בחרנו לקדש את שם ה'. עשינו מה שגזרת עלינו, אנא ה', עשה מה שהבטחתנו.
נכון, לכולנו יש על מה לעשות תשובה. כולנו מוצאים עוד פרט ועוד כלל שבפינו ובלבבנו לעשות ולתקן, ובוודאי שעלינו לעשות השתדלות גדולה של תשובה. אך לזכור שהמוקד של ראש השנה זו הקריאה והבקשה הגדולה, שהקב"ה יינשא על כל הארץ ביקרו, וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
