- פרשת שבוע ותנ"ך
- נצבים
- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מזמור לתודה גם בעת מלחמה
עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ
אנחנו בעת מלחמה. בשבוע האחרון במיוחד יורים על הצפון, ובכלל זה על העיר צפת, מאות טילים, וברוך ה' אנחנו רואים שרוב גדול מאוד של הטילים הללו מיורטים על ידי מערכות ההגנה של ישראל. אנחנו מזכירים לעצמנו שאסור להתרגל לנס הזה. לפני 18 שנים, במלחמת לבנון השנייה, ירו 460 טילים מלבנון על צפת ואף אחד בעולם לא חשב שאפשר לעצור טילים כאלה במעופם באוויר.
האמת היא שגם היום באוקראינה וברוסיה לא מנסים לעצור טילים במעופם באוויר, זו חכמה שעדיין לא הגיעה אליהם ולא אל כל המדינות האחרות בעולם. ברוך ה' שחנן אותנו בחכמה, בינה ודעת ויש לנו טילים שמיירטים טילים אחרים. אלא שאסור לנו להתרגל אליהם, אלא להודות ולהלל לשם ה' כל ההגנה הזאת.
כילוי הרשעה – הכנה למלכות ה' בעולם
אנחנו גם שומעים ורואים את מאות גיחות המטוסים שיוצאים לכלות את הרשעה שבתוך לבנון. המדינה החליטה להכרית את הרשעה הזאת ולא להכיל אותה, וצריכים להודות לה' על כך כמו שאנחנו אומרים בתפילה של ראש השנה "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְֹמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ". ומתוך כילוי הרשע מגיעה מלכות ה' שמביאה שמחה גדולה לצדיקים ולישרים ולחסידים. "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ וכו'".
במלחמה לא מודים על הטוב, מודים על החסד
גם בזמן מלחמה צריכים להודות לה' בצורה המיוחדת למלחמה. כך כתוב על יהושפט שיוצא למלחמה שבבני עמון "וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרֲרִים לה' וּמְהַלְלִים לְהַדְרַת קֹדֶשׁ בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ". לא אומרים הודו לה' כי טוב, כי במלחמה יש פצועים, הרוגים וחטופים ולב כל ישראל אליהם. אבל בהחלט מודים לה' על החסדים הגדולים שיש בעת המלחמה שחלקם אנחנו רואים וחלקם אנחנו אפילו לא רואים.
הקב"ה לא במפלתם של רשעים, בניו שמחים בכילוי הרע
ובגמרא (מגילה י ע"ב): "ואמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים". ויש מקשים על כך מדוד המלך שכתוב עליו ששמח במפלת רשעים ואמר שירה: "שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה" (ברכות י ע"א). מסביר המהר"ל על פי הגמרא שה' לא שמח במפלתם, כי הם ברואים שכשלו. אבל בני אדם צריכים לשמוח בכילוי הרע ולא להכיל או להבין אותו (גור אריה במדבר יח ח). שאם אנחנו נצטער בכילויו של הרע - אנחנו עלולים להתרשל ולהשאיר אותו להמשיך להזיק לעולם.
יש שמחה כשנתמלאה סאתם
הזהר (חלק א דף סא/ב) מסביר שיש הבדל בין רשעים שנתמלאה סאתם שבהם ה' שמח במפלתם – "חֶדְוָון וְתוּשְׁבְּחָן קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ מֵעָלְמָא" – לבין רשעים שיכולים לשוב בתשובה ועדיין לא נתמלאה סאתם. ששם ה' מצטער על כילויים. "כְּדֵין לֵית חֶדְוָה קַמֵיהּ וּבָאִישׁ קַמֵּיהּ עַל דְּאִתְאֲבִידוּ".
ושמא תאמר: אם לא נתמלאה סאתם למה ה' מעניש אותם? למה מענישים רשעים שעדיין לא נתמלאה סאתם? וְאִי תֵימָא אִיהוּ עַד לָא מָטוּ זִמְנַיְיהוּ אַמַּאי עָבִיד בְּהוּ דִּינָא? עונה הזוהר כי הם מציקים לעם ישראל "בְּגִין דְּמִשְׁתַּתְּפֵי בַּהֲדַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וּבְגִין כָּךְ עָבִיד בְּהוּ דִּינָא וְאוֹבִיד לוֹן מֵעָלְמָא בְּלָא זִמְנָא. וְדָא הוּא דְּאַבְאִישׁ קַמֵּיהּ".
זכר עשה לנפלאותיו
בתחילת פרשת כי תבא רואים כי מי שמודה לה' על הבאת הביכורים מכליל בהודאה שלו גם את כל הטוב שה' עשה לו מאז יציאת מצרים ואפילו מארמי אובד אבי. כך גם אנחנו צריכים להזכיר את כל הניסים שנעשו לנו מאז שקמה המדינה, ובאמת מזמן יצירת עם ישראל. אנחנו חייבים להזכיר לפחות את ליל הטילים שהיה בחודש ניסן שבו ישראל הצליחו ליירט יותר משלוש מאות כלי טיס ובהם טילים בליסטיים.
צריך להודות גם על החכמה והתעוזה והסיעתא דשמיא בפיצוץ אלפי הביפרים בלבנון, שריסקו את אויבינו ושונאינו והתקיים בהם "תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד" (תהילים סט, כד). צריך להודות על כך בפה מלא. צריך להודות על כל מטוס שיוצא להפציץ בלבנון, שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו. היכולת הזו להילחם לא הייתה לנו בעבר וכעת צריכים להודות עליה יום יום.
איבוד הרשעים – תנאי למלכות ה'
וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ
בפרשת השבוע אנחנו קוראים כי בתהליך הגאולה יש גם נקמה ברשעה כמו שהיה ביציאת מצרים "וְנָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ" (דברים ל, ז). והאלות המדוברות הם צח הקללות שכתובות בפרשת כי תבא, ובמקום שיבואו עלינו הן באות על אויבינו ושונאינו כמו שאנחנו רואים בעיננו. אחר כך מתקיים בנו "וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ", ועוד ברכות רבות שכתובות בסוף הפרשה הזו.
אויביך ושונאיך – ישמעאל ועשו
רבנו בחיי על הפרשה אומר: "כי 'אויביך' - ישמעאל, 'שונאיך' - עשו. וכן מיכה התנבא עליהן לעתיד ואמר: 'תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו' (מיכה ה, ח), והן שתי האומות שאנחנו משועבדים תחתיהן ומפוזרים ביניהן. ומה שהזכיר 'אויביך' על ישמעאל ו'שונאיך' על עשו, מפני שהאויב גדול מן השונא, כי השונא אף על פי שיריע לו יעשה על דרך הרחמנות, אבל האויב הוא שבלבו איבה עולמית, לא ישים לו רחמים, על זקן יכביד עולו מאד".
וְאֵין לָךְ גָּלוּת קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל
וכן אמרו רבים כי אף שבאירופה הנאצים רצחו מיליוני יהודים, הם לא התקרבו לאכזריות ולרשע שחווינו בשמחת תורה. כך כתב אור החיים (ויקרא פרק ו פסוק ב) "על אשר עינונו בני עולה ויסרונו ביסורי נקמה ובפרט בני המערב הפנימי אין לך כוס מר שלא הטעימו תמיד וכו'" אין להם רחמים והם יותר קשים מגלות מצרים. "והן גלות ישמעאלים אשרי מי שלא ראם משעבדים וממררים חיי ישראל, ולא די שלא יתנו שכר אלא עוד שואלים ממנו מדוד והבא ועוד אדם נגזל במה שיש לו, והם תובעים ממנו מה שאין לו, וכוס זה ישקוהו עד שימות".
וכך כתוב בזוהר: "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, דָּא הָגָר, דְּאוֹלִידַת לְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁעָשָׂה כַּמָּה רָעוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וְשָׁלַט בָּהֶם, וְעִינָּה אוֹתָם בְּכָל מִינֵי עִנּוּיִין, וְגָזַר עֲלֵיהֶם כַּמָּה שְׁמָדוֹת, וְעַד הַיּוֹם הֵם שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, וְאֵינָם מַנִּיחִים לָהֶם לַעֲמוֹד בְּדָתָם. וְאֵין לָךְ גָּלוּת קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גָּלוּת יִשְׁמָעֵאל" (חלק ב דף יז/א).
פרשת הגאולה והתשובה
תיאור מדויק של ההיסטוריה
בפרשת ניצבים יש פרשה קצרה שכוללת את כל נבואות הנחמה של הנביאים. פרשה זו היא פרשה מופלאה. המתבונן ממש מרגיש שה' מולך על העולם. היא נכתבה לפני למעלה משלושת אלפי שנים, ואנחנו רואים אותה מתממשת לנגד עינינו. היא מתחילה בתיאור הקושי הגדול של הגלות. גם חורבן הארץ "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט). תיאור מדויק להפליא למה שהיה בארץ במשך 1900 שנה. וגם תיאור הגלות "וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אֲחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה".
ברכה וקללה בשלבי הגאולה
בפסוק שאחר כך כתוב "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ". ושואל המהר"ם אלשיך: אנחנו מבינים שיש קללה בגלות, אבל למה הכתוב אומר שההתפקחות תבוא כשנראה את הקללה והברכה?
וראיתי תשובה של המשנה הלכות (טו ריג) שכתב כי רואים את הברכה שיש בארץ ישראל למתיישבים בה, והקללה שיש בחו"ל למי שנשאר שם. "ונתקיים בנו בעונ"ה (בעוונותינו הרבים) תקיא הארץ בחוץ לארץ הנאצים הארורים הרוצחים הרגו ושרפו אותנו שאפי' לקבורה לא באו בעונ"ה. וברוך ה' תושבי ארץ ישראל נשארו לפליטה עד בא גואל צדק". ועוד כתב "ובעונ"ה היינו במחנות אלו וראינו האיך הרגו ושרפו מיליאנים מאחינונ בני ישראל ורק אודים מוצלים מאש נשארו ויתומים היינו בלי אב ואם".
וכן כתב על התורה והיהדות בחו"ל לעומת ארץ ישראל: "ועל כל פנים ברוך השם רואים בזמנינו רבבות מאחינו בני ישראל בארצינו הקדושה כלם קדושים לומדי תורה לשמה ושומרי תורה עשרות אלפים בחורי ישיבה מכל העולם בישיבות גדולות, כוללי אברכים לרבבות בס"ד וכו'. ובאמת ראינו כי הקללות בעונ"ה נתקיימה בחו"ל החורבן וההשכלה של גרמניא גרמה לכלות ח"ו כל קהל ישראל מגערמאניא וגם בסודעטען געביט ורוב מהונגאריא ומליטא ועוד ועוד. אוי נא לנו ואוי לעינים שכך ראו אשר ע"פ דרך הטבע א"א להאמין בדברים כאלו". כשרואים את ההבדל בין מה שקורה בארץ ישראל לברכה. ומה שקורה בחו"ל להפך מבינים שצריך לעלות לארץ ישראל וזו היא התובנה שמביאה את השלב הראשון של התשובה.
תשובה של מסירות נפש
המהר"ם אלשיך מדייק את שלבי התשובה שכתובים בפרשה ואומר כי התשובה באה בשלבים. כשרואים גם את הברכה וגם את הקללה מתעוררים לעלות ולשוב תשובה כללית ואחר כך גם קיום מצוות. שבתחילה כתוב "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (ל ב). ואח"כ מזכיר גם אהבת ה' "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" (ל ו).
וכיצד תיראה האהבה הזאת? עונה האלשיך שצורה מסותרת על ידי יהודים שמוסרים נפש אחד על השני ועל ישוב ארץ ישראל "ואז תהיה תשובה שלימה מאהבה כי נמסור עצמנו על קדוש שמו יתברך מאהבה מסותרת, כי לצורך השעה כי הוא אחרית הימים ימול הוא יתברך לאהבה אותו יתברך בכל לבב באופן כי הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו".
תשובה של מצוות
השלב הבא הוא קיום מצוות. כמו שכתוב "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם" (ל ח). וכך מדייק המהר"ם אלשיך ומביא דוגמה מבית שני, שבגלות לא התחילו לשמור מצוות והיו נשואים נישואי תערובת ולא שומרים שבת וכד'. והתחילו לשמור מצוות סוכה רק כשהגיעו לירושלים, כמובא בנחמיה פרק ח' עיין שם. וכך יהיה גם בגאולה העתידה.
תשובה של דבקות בארץ
כך כתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו אהבת יהונתן לפני כשלוש מאות שנה (הפטרת בלק) כי יעברו על יהודים צרות בארץ ישראל ולא יעזבו את הארץ, וזו התשובה הראשונה שלהם, כנגד הירידה מהארץ בסוף ימי בית ראשון. "כאשר יעברו עליהם כמה וכמה צרות ואפ"ה לא יעזבו את ה' ואת נחלתם ארץ הקדושה תוב"ב. וזהו יהיה עיקר תשובתם כי התשובה צריך להיות באותו מקום ובאותו מעשה. ועיקר חטאם בזמן הבית הוא היה ירידתן למצרים כמש"ה הוי היורדים מצרים לעזרה. ונשתרבב מזאת חטאים גדולים ולכך תהי' תשובתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם" (מביא אותו אם הבנים שמחה / פרק שני / ח).
לפעמים מצווה אחת כתיקנה מזכה אדם בעולם הבא
הרה"ג יששכר טייכטל הי"ד כתב בספרו "אם הבנים שמחה" (פרק שלישי יז) בשם הרב יהודה אלקלעי, תלמידו הקדוש, בעל "פלא יועץ" ז"ל שהביא מהרמב"ם שכתב שבעשיית מצווה אחת כתיקונה - יזכה לעולם הבא. שנאמר "כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ". והוסיף שצריך שתהיה המצווה בעלת ערך גדול כמו יישוב ארץ ישראל שרמוז במשנה, שהיא מצווה ששקולה כמו כל התורה כולה. וכן הביא הפלא יועץ בשם הרש"ש.
התעוררות לגאולה של הרה"ג יהודה ביבאס זצוק"ל
הרה"ג יהודה ביבאס זצוק"ל היה צאצא לאור החיים הקדוש זיע"א. בתחילה כיהן כרב בקורפו ואחר כך עזב את הרבנות והלך מקהילה לקהילה לעודד אנשים לעלות לארץ ישראל. בזה הוא קיים את צוואת סבו הגדול רבי חיים בן עטר זיע"א שאמר כי האחריות על הגאולה היא בידי גדולי ישראל שיעוררו את העם.
הרב יהודה ביבאס הסתובב באירופה והצליח לעורר את הרב אלקלעי להבין שהגאולה היא אחריות שלנו. וכך כתב הרב אלקלעי בכמה מקומות בספרו כי "שמעתי מפי קדוש, הרב הגדול מעוז ומגדול, הר"ר יהודה ביבאס נר"ו" כי מצוות התשובה שכתובה בפרשתנו היא לשוב לארץ ישראל. שבזוהר כתוב שאין ה' נקרא 'מלך' אלא בארץ ישראל. וגם בני ישראל לא נקראים בני מלכים אלא בארץ ישראל. שבחו"ל הם מבוזים ובארץ ישראל הם מכובדים יותר ויותר "קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד אִיהוּ לְבַר מֵאַתְרֵיהּ, לָאו אִיהוּ מֶלֶךְ. וְכַד אִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ, (זכריה יד) וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ. וְהָכִי יִשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים. כְּגַוְונָא דְּאַבָּא, אִינּוּן בְּנוֹי. לָאו אִינּוּן בְּנֵי מְלָכִים, עַד דִּיהַדְרוּן לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל" (חלק ג דף רעו/א).
שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ
קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי
כיוון שכילוי הרשעה הוא הכנה למלכות ה' בעולם, בליל ראש השנה אנחנו אוכלים בשני הימים כמה מיני מאכלים, והסביר רב האי גאון כי המאכלים הללו רומזים על כילוי האויבים. כך אומרת הגמרא "אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא - יהא רגיל למיחזי (לראות) בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי" (הוריות יב ע"א) לראות קרא – קישוא. כרתי – סוג בצל. סילקא – תרד. תמרי – תמרים. ובמסכת כריתות (ו ע"א) כתוב "יהא רגיל איניש למיכל (לאכול) ריש שתא". ולכן משתדלים לאכול את הירקות הללו, ואם אי אפשר רק רואים אותם.
ייתמו, ייכרתו ויסתלקו מארצנו
בטור (תקפג) כתוב כי הרמז בכרתי – ייכרתו וכו', סלקי יסתלקו כו', תמרי יתמו כו'. ובבית יוסף כתב כי צריך לומר תפילה על כל מאכל שאוכלים. ולכן אנחנו אומרים אחרי שברכנו על תמר ואכלנו מעט "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּתַּמּוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ". על כרתי אומרים תפילה "שֶׁיִּכָּרְתוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ" ועל סילקא "שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ וְשֹוֹנְאֵינוּ וְכָל מְבַקְשֵׁי רָעָתֵנוּ".
אנחנו משתמשים בשלוש ביטויים שונים כי יש אויבים ושונאים מסוגים שונים, וכל אחד מהאויבים והשונאים צריך לקבל את דינו לפי חומרת המעשים שעשה לרדוף את עם ישראל ולהרבות את שנאתם בעולם. כמו שאנחנו רואים כיום בעינינו במקומות שונים בעולם.
סילוק הרשע – גילוי המלך האמיתי של העולם
על כילוי הרשע אנחנו מתפללים ומודים לפני תקיעת שופר במזמור "למנצח לבני קרח" (מסכת סופרים פרק יח הלכה יא) שזה מזמור הכולל בתוכו זכרונות ושופרות במפורש ומלכויות ברמז. התקיעה של כל העולם היא בגלל המלכות של ה' שמתגלה "כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף הָרִ֥יעוּ לֵ֝אלֹהִ֗ים בְּק֣וֹל רִנָּֽה: כִּֽי־ה֣' עֶלְי֣וֹן נוֹרָ֑א מֶ֥לֶךְ גָּ֝דוֹל עַל־כָּל־הָאָֽרֶץ". והמלכות מתגלה כשרשעה מסולקת ואנחנו יורשים את הארץ "יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ: יִבְחַר־לָ֥נוּ אֶת־נַחֲלָתֵ֑נוּ אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה".
הדברת השונאים וירושת הארץ מלמדת שה' זוכר את הברית שהוא כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחק לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם. וכך נשבע ה' לאברהם "ויירש זרעך את שער אויביו". וכשזה מתרחש אנחנו לומדים שה' הוא המלך האמיתי של העולם.
אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָא אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא
בפרק הזה אנחנו לומדים שחזרת עם ישראל לארצו נעשית בהסכמת רוב מדינות העולם שמסכים כי היהודים יחזרו לארץ ישראל, שכך היה אחרי מלחמת העולם השנייה, עם ישראל היה חלש ומפוזר בין העמים, כמעט לא הייתה עלייה לארץ והגויים כולם החליטו לתת את ארץ ישראל לעם ישראל. ממש מתגלה איך "מָלַ֣ךְ אֱ֭לֹהִים עַל־גּוֹיִ֑ם אֱ֝לֹהִ֗ים יָשַׁ֤ב׀ עַל־כִּסֵּ֬א קָדְשֽׁוֹ". כך קרה גם בהחלטת האו"ם על נתינת ארץ ישראל לעם ישראל בכ"ט בנובמבר תש"ח, ששונאי ישראל ידועים כמו סטאלין פתאום התיישרו כמו פרעה והסכימו להקמת מדינת ישראל. כך התיישר הנשיא האמריקני הארי טרומן שהחליף בפתע פתאום את הנשיא רוזוולט והחליט ללכת כנגד כל יועציו החשובים ולתת את ארץ ישראל לעם ישראל. אין זה אלא "אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָא אַנְתְּ הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא וּמַלְכוּתָא דִילָךְ הִיא".
איבוד הרשעים - נמצא במלכויות זכרונות ושופרות
איבוד רשע במלכויות
איבוד הרשעים הוא תנאי למלכות ה', לכן מתפללים בראש השנה על הכרתת הרשעה. לכן מזכירים במלכויות "עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָֹר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ". וכן אומרים "וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָֹו, וְהָיְתָה לה' הַמְּלוּכָה".
איבוד רשע בזכרונות
בזכרונות אנו מזכירים את תחילת יציאת מצרים שהחלה בזכרון הברית. "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב", ואז קיבל פרעה את עשרת המכות, ואחר כך טבע הוא וכל חילו בים סוף, ובאותה שעה לקו המצרים במצרים.
איבוד הרשע בשופרות
ובשופרות אנחנו אומרים "וַֽה֙' עֲלֵיהֶ֣ם יֵֽרָאֶ֔ה וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וַֽא-דֹנָ֤י ה֙' בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן". ולפני כן אומר הנביא זכריה "כִּֽי־דָרַ֨כְתִּי לִ֜י יְהוּדָ֗ה קֶ֚שֶׁת מִלֵּ֣אתִי אֶפְרַ֔יִם וְעוֹרַרְתִּ֤י בָנַ֙יִךְ֙ צִיּ֔וֹן עַל־בָּנַ֖יִךְ יָוָ֑ן וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּחֶ֥רֶב גִּבּֽוֹר". ופירושו שה' הוא איש המלחמה והוא נוקם בגויים. כמו שכתוב כי מלחמה לה' בעמלק. וכן גם כאן. והוא לוקח אותנו כמו החרב שלו וכמו הקשת והחיצים שלו.
אך בשונה מחרב וקשת רגילים, שאין להם רצון ומחשבה, כאן אנחנו שותפים עם הקב"ה ברצון גמור, תוקעים בשופר כשהוא תוקע בשופרו הגדול, נלחמים ברשעה בשותפות איתו ומשמשים כחרב וקשת וחיצים שלו להכריע את הרשע ולהמליך את מלכות ה' שמביאה שלום ואור לעולם.
ראוי לשים לב כי לפני כן יש נבואות על הפחד בעזה: "וְעַזָּה֙ וְתָחִ֣יל מְאֹ֔ד", על איבוד המלוכה בעזה: "וְאָ֤בַד מֶ֙לֶךְ֙ מֵֽעַזָּ֔ה", ועל השפלת הפלישתים: "וְהִכְרַתִּ֖י גְּא֥וֹן פְּלִשְׁתִּֽים". כל התהליכים הללו הם תקיעת השופר של ה' "וַֽא-דֹנָ֤י ה֙' בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן".
וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם
בסופה של אותה נבואה נאמר כי בימות הגאולה השלמה לא יהיו עוד מלחמות: "גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלִַ֔ם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת: וְהִכְרַתִּי־רֶ֣כֶב מֵאֶפְרַ֗יִם וְסוּס֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְנִכְרְתָה֙ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֔ה וְדִבֶּ֥ר שָׁל֖וֹם לַגּוֹיִ֑ם וּמָשְׁלוֹ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִנָּהָ֖ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ: גַּם־אַ֣תְּ בְּדַם־בְּרִיתֵ֗ךְ שִׁלַּ֤חְתִּי אֲסִירַ֙יִךְ֙ מִבּ֔וֹר אֵ֥ין מַ֖יִם בּֽוֹ: שׁ֚וּבוּ לְבִצָּר֔וֹן אֲסִירֵ֖י הַתִּקְוָ֑ה גַּם־הַיּ֕וֹם מַגִּ֥יד מִשְׁנֶ֖ה אָשִׁ֥יב לָֽךְ". אמן ואמן.
ניסים נוראים
מספר שלמה ברהום: הקב"ה חנן אותי בקול ערב, ומדי שנה היו מזמינים אותי לעבור לפני התיבה באחת הקהילות באנגליה. חלק מהפרנסה שלי הייתה בנויה על התפילה שהייתי מתפלל שם בימים נוראים.
שנה אחת התחלפו ראשי הקהילה, ואחד הדברים הראשונים שהם עשו היה להחליף את החזן בימים נוראים, כלומר אותי. הם התקשרו באמצע חודש אלול ואמרו לי שהשנה הם יביאו חזן אחר ושלא אבוא אליהם. יש לי מספיק זמן למצוא קהילה אחרת שתיקח אותי בתור חזן.
איפה אמצא כעת קהילה אחרת? כיוון שבכל עניין בחיים התייעצתי עם הרב אליהו זצ"ל, גם במקרה הזה הלכתי אל הרב וסיפרתי לו את המעשה. אמר לי הרב: אתה תהיה שם השנה חזן. אל תקשיב למה שאומרים לך. תקנה כרטיסים כבר עכשיו.
הזמנתי כרטיסים כפי שאמר לי הרב, ושוב התקשרתי לראשי הקהל באנגליה ושאלתי האם הם נשארו בדעתם שלא אבוא. אמרו לי ראשי הקהל שזה עניין סגור, הם כבר הזמינו חזנים אחרים, ואין צורך שאתקשר אליהם פעם נוספת.
פניתי שוב אל הרב בשאלה האם לחפש קהילה אחרת, והרב השיב לי: הרי אמרתי לך, אתה תהיה השנה חזן במקום שהיית כל שנה ושנה. אין שום שינוי.
שמעתי בקול הרב בלי שום הרהור, אבל שום טלפון לא הגיע מהקהילה באנגליה, והימים הנוראים מתקרבים.
יומיים לפני ראש השנה שאלה אותי אשתי מה יהיה בראש השנה. אמרתי לה מה שהרב אליהו אמר לי, ושנינו שאלנו את עצמנו מתי יתרחש הנס הזה. לא נשאר זמן.
יום לפני ראש השנה התקשרו ראשי הקהילה בבהילות ושאלו אותי אם אני יכול להשיג כרטיסים למחר, לבוא להתפלל אצלם בראש השנה. הם מצטערים על כל מה שקרה, אבל החזנים שהם הזמינו ביטלו ברגע האחרון. האם אני יכול להגיע? אמרתי להם שקניתי לפני שבועיים כרטיסים למחר, בהוראת הרב אליהו. שהכול כבר ארוז ואין להם מה לחשוש, אגיע להיות חזן.
האם זה בגלל שלרב הייתה "רוח הקודש" או שזה בגלל שהרב היה צדיק שגוזר והקב"ה מקיים?
לא תעמוד על דם רעך. התגייסתי לכפיר לפני כמה חודשים דרך מסלול ישיבת הסדר, ולצערי הרב אנחנו ועוד הרבה חיילים ששמעתי עליהם עוברים על ההלכה בעל כורחם ומקבלים ניסיונות מאוד קשים בצבא כמו מדריכות כושר וירי שנמצאות בבגדים לא צנועים על בסיס קבוע, זמנים קצרים לתפילות שלא מאפשרים להתפלל בכוונה, יציאות לדרך לפני תפילה, אוכל שהוא לא ברמת כשרות טובה ולפעמים פחותה. נראה שהמגמה היא לא להתחשב בהלכה, ולצערי רבים וטובים נופלים אפילו בדברים פשוטים. האם הרב חושב שאנחנו צריכים לחיות חיים של בדיעבד ולעיתים איסור בשביל המצווה לשרת בצבא? מה הייתה הגישה של הרב מרדכי אליהו זצ"ל בנידון?
אתה בוודאי מבין שאם לא יהיו חיילים בצבא, הרוצחים השפלים מעזה ומלבנון ומיו"ש ומתוך ישראל ישחטו את כולנו ויאנסו נשים ונערות, וזו בעיה קשה מאוד של צניעות וחילול השם וכדומה. לכן התורה מצווה אותנו "לא תעמוד על דם רעך", ומצווה אותנו להילחם באויבינו אע"פ שיש בצבא הרבה ניסיונות של צניעות. כך כתב הרמב"ן על דברים כ"ג, י: "והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע" התורה לא ציוותה לא להתגייס לצבא.
בפועל הרבה מתגייסים לצבא ולא עוברים על שום הלכה. להפך, הם מקיימים מצווה גדולה מאוד מאוד. "שכל העוזר את ישראל כעוזר את השכינה".
וחייל שנלחם לא חייב להתפלל את כל התפילה באריכות. ולא עוד אלא שההלכה התירה לו לפעמים לאכול גם אוכל לא כשר. מחמת חשיבות ההצלה של חיים. ונכון שצריך להשתדל להתפלל את כל התפילה בהידור, אבל צריך לדעת שלפעמים העוסק במצווה פטור מהמצווה.
אמנם אין היתר לוותר על הצניעות, שהוויתור הזה הוא לא חלק מהמלחמה. גם הכשרות בצבא היא ברמה טובה, ואין שום היתר בגלל הידורי כשרות לא להציל חיים ולהפקיר את מדינת ישראל בידי רוצחים ארורים.
בוודאי אנחנו צריכים להשתדל שכל ההלכות יתקיימו בהידור. אבל לא להתבלבל בגלל זה ולחשוב שזה מתיר לא להתגייס לצבא. צריך להתחזק מאוד בצבא לא ליפול, ואפשר לא ליפול אלא להתחזק כי ה' מתהלך בקרב מחנך. זו הייתה דעתו של הרב אליהו זצוק"ל.
איך עושים חשבון נפש ?
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים וילך תשפ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול תשפ"ד
ראש השנה – עלה אלוקים בתרועה
הרב יצחק חי זאגא | כ"ב אלול תשפ"ד
חינוך לערבות הדדית וחיבור לצרכי הכלל
הרב שמעון כהן | אלול תשע"ו
ערבות הדדית בראש השנה
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח אלול תשפ"ב
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
ט' אב תשע"ז
קידוש השם בכל יום
איר תשפ"ד
תורת האר"י הקדוש – תורה של גאולה
מתוך הילולת האר"י בבית בכנסת אבוהב בצפת תשע"ו
ה' אב תשע"ו
וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם - לידת יצחק
קול צופייך פסח תשפ"ב
י"א ניסן תשפ"ב
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מה המשמעות הנחת תפילין?
ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!