ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה בת דוד אריה
אחד הרגעים בהם מתגלית אצילות נפשו של משה רבינו היתה כאשר הושיע את בנות יתרו, כהן מדין, מידי הרועים, והשקה את צאנן. שכרו של משה לא איחר לבוא:
"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב' כא).
משה שהיה נרדף במשך עשרות שנים (עי' ברמב"ן על שמות ב' כג), לא היסס לצאת כנגד הרוב החזק ובזכות זה זכה לבית חם, גם בנכר.
בפסוק זה ביטוי לא ברור "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה". אכן, הוא נתפרש בדרכים רבות. רש"י בפירוש הראשון, בעקבות התרגום, מסביר מלשון הסכמה. על פירוש זה קשה וכי למה צריך הכתוב לציין את הסכמת משה להצעה כה נדיבה?
במדרש מצאנו דעות נוספות. לדעת רבי נחמיה "קבל עליו ללון עמו, ואין ויואל אלא לשון לינה שנאמר (שופטים י"ט) "הואיל נא ולין" ". לדעת רבותינו "קבל עליו לרעות את צאנו ואין ויואל אלא לשון התחלה" (שמות רבה פרשה א ד"ה ויואל משה). גם שתי דעות אלה קשות שהרי לא ברור למה טרחה התורה לציין שני פרטים שנראים לא משמעותיים.
על כן, נפנה לפירושו השני של רש"י אותו הוא מגדיר כמדרש "ומדרשו לשון אלה, נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו" פירושו השני של רש"י מקורו בגמרא "ויואל משה, אין אלה אלא שבועה, דכתיב: (יחזקאל י"ז) "ויבא אתו באלה" (דברי הימים ב' ל"ו) "וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים" (נדרים סה ע"א) ובמדרש "ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' (שמואל א' י"ד כד) "ויואל שאול את העם לאמר", וכתיב (מלכים ב' ה' כג) "ויאמר נעמן הואל וקח ככרים" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דעמלק יתרו פרשה א ד"ה ואת שני).
יתרונו של פירוש זה לא רק במספר המקומות הרב בתנ"ך המתבארים על ידו כמו שהגמרא והמדרש מפרטים, ולא רק שהפסוק בפרשתינו מובן עכשיו, שהרי יתרו תובע ממשה להישבע שלא ינטוש אותו ואת צפורה בתו, (נוסיף במאמר מוסגר ולא נאריך מסיבות מובנות, כי פירוש זה מסביר גם פסוקים עקרוניים בהבנת תהליך ההתנחלות בארץ ישראל בתקופת יהושע והשופטים עיין שם יהושע י"ז יב לעומת שופטים א' כז, לה), ושוב מתגלה לנו דמותו המוסרית של משה - מנהיג האומה במלא הדרה. פן זה מודגש בדברי המדרש:
"הרי הוא אומר נקי כפים ובר לבב וגו', (תהלים כ"ד ד), זה היה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיו ידיו של משה נקיות מן הגזל, ... ובר לבב, זה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיה לבו של משה ברור ביראת אלהים. אשר לא נשא לשוא נפשו (שם), אמר הקב"ה רוח ונשמה שנתתי בו במשה לא טענה דבר שוא שלא כתורה. ולא נשבע למרמה (שם) שלא רימה בשבועתו של יתרו, שנאמר ויואל משה לשבת (שמות ב' כא), אין אלה אלא שבועה, שנאמר ויואל שאול את העם (שמואל א' י"ז כד), נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה, מה אלה שנאמר להלן שבועה אף אלה שנאמר כאן שבועה, ומה שכרו של משה, זכה שקיבל ברכה מלפני אלהיו, שנאמר ישא ברכה מאת ה' וגו' (שם). זה הוא שאמר הכתוב (שם) "מי יעלה בהר ד'" רבנן אמרי מדבר במשה מי יעלה בהר ד' זה משה שנא' (שמות י"ט) ומשה עלה אל האלהים וגו' ומי יקום במקום קדשו זה משה מנין שנא' (שמות ג') כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא נקי כפים זה משה מנין שנאמר (במדבר ט"ז) לא חמור אחד מהם נשאתי וגו' ובר לבב זה משה ... ולא נשבע למרמה זה משה שנאמר (שמות ב) ויואל משה לשבת את האיש ישא ברכה מאת ד' זה משה אמר ר' תנחומא אל תהי קורא בו אלא ישיא ברכה לאחרים" (דברים רבה פ' יא ד"ה ד"א וזאת).
על כגון זה נאמר סוף ברכה במעשה חסד וקיום הבטחות תחילה. הבה נתפלל כי נזכה גם אנו למנהיגים שכאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
