ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מעשה במלך אחד, שהיה חכם גדול, ועשה סביב לארמונו מחיצות רבות זו לפנים מזו, מעשה 'אחיזת עיניים'. הוא יצר נהרות בין חומה לחומה, ושיכן שם דובים ואריות ועוד חיות טורפות ומפחידות, כדי שהאנשים יפחדו לגשת לשם.
פיזר המלך כסף רב בין החומות, והכריז שכל מי שיבוא אל המלך, יזכה בעושר וכבוד. באו אנשים רבים ורצו להיכנס, אך כשראו את כל הדברים המבהילים, נסוגו אחור. אחרים אזרו אומץ ונכנסו מעט פנימה, לקחו מהכסף המפוזר, אך חששו להיכנס עוד פנימה, ושבו לביתם.
אבל אוהבו של מלך, לא שם לב לכל זה, כי ליבו בוער לראות את פני המלך. וכשעמד לדלג על החומות והנהרות הבחין שהכל אחיזת עיניים, והנה המלך יושב על כסאו ומושיט ידו לקראתו...
במשל זה, לימד אותנו הבעש"ט הקדוש, שבעולם יש הרבה מניעות מעבודת ה'. יש מניעות מתוך פחד, שאיננו מאמינים שבאמת אנו מסוגלים להגיע לגדולות, ויש מניעות מצד שאנו טרודים בטרדת הפרנסה, ואנו חושבים שאין לנו זמן לעבודת ה', אך באמת כל זה אחיזת עיניים, כי באמת אם יהודי יאמין שהוא מסוגל להתרומם בעבודת ה', ולא יפחיד עצמו, הוא גם יגלה שיש זמן לעבודת ה', ומיד יגיע אל המלך.
ובאמת, עניין זה מופיע בפרשתנו. שני גורמים חוברים יחדיו למנוע את ישראל מלהידבק בה', ולהגיע אל הארץ המובטחת, מקום השראת השכינה – מואב ומדיין, בלק ובלעם. הבה נבחן - מה היה המניע של כל אחד מאותם גורמים לנסות חלילה לפגוע בישראל?
הגורם הראשון - בלק ומואב פשוט מפחדים מישראל, "ויגר מואב מפני העם...". באמת, כפי שמופיע במשל של הבעש"ט, הכל אחיזת עיניים. מואב מפחידים את עצמם. מואב (ועמון) הוא העם שהכי לא צריך לפחד מישראל, שהרי הקב"ה מצווה במפורש: "אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה" (דברים ב, ט), אם כן אין להם מה לפחד. אמנם כתוב שהיו מצערים אותם (מזיר כג:), אך כאמור אין למואב לכיבוש או פגיעה מהותית.
הגורם השני הוא בלעם. בלעם רצה לפגוע בישראל בשביל... כסף, כפי שהוא רומז: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב..." (כב, יח), "שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים" (רש"י שם).
כאן חברו יחד הפחד שהאדם מפחיד את עצמו, וחמדת הממון לעכב את הברכה, עד שה' גילה שהכל אחיזת עיניים, ולבלעם אין שום כוח עצמי כלל, וישראל מבורכים הם.
נקודה זו חשוב מאוד שנאמץ בעבודת ה'.
מי לא מכיר את השיר – 'כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'?
ובכן מחבר השיר הוא רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מח), אך חסרה בו אות אחת והיא משמעותית מאוד. רבי נחמן מדבר למי שנכנס בעבודת ה', שעליו לדעת שיהיו לו ניסיונות קשים, ודווקא כשכבר יעמוד להיכנס פנימה לשערי הקדושה, דווקא אז יתגבר אליו יצר הרע וינסה להפילו ולייאש אותו.
ועל כך הוא אומר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
הוא לא אומר 'לא לפחד' אלא "לא יתפחד", עלינו להתנער מחוסר האמונה בעצמנו, ולהאמין שבכוחנו להתרומם בעבודת ה'.
והעצה לכך כדברי רבי נחמן שם: "צריך אז התחזקות גדול נגדו. ושמענו מצדיק אמיתי שאמר, שאילו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה, בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי, חזק ואחוז עצמך, הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך...".
שנזכה לחזק ולהתחזק בעבודת ה' עד מאוד!
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלקי בעודי (בליקוטי הראשון בסי' רפ"ב), דהיינו, לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו. אף אם נפל למה שנפל ר"ל, אעפ"כ יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין, עד אשר יזכה לשוב עי"ז להש"י, וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות (ע' יומא פו ע"ב) ומה עשה הבעש"ט זצ"ל על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק, ולבלי לייאש עצמך ח"ו, אף אם יהי' מה שיהי'. והעיקר, להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' ע"י מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות עניני שטות וצחוק, או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
