ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
ההורים הצטרפו למושבה פתח תקווה, ואילו האח הגדול הלך להיות ממייסדי חדרה. באותם ימים, מגיפת הקדחת הפילה חללים רבים בראשוני המושבות, וההתיישבות הייתה כרוכה במסירות נפש אמיתית.
למרבה הצער, לא עברו ימים רבים, והאב והאח הגדול נדבקו בקדחת ומתו. מבני המשפחה נותרו בחיים רק אישה אלמנה, נער רך בשנים, וחלום גדול על שיבת ישראל לארצם. לא היה בכוחם להחזיק משק חקלאי, והם עלו לירושלים עיר הקודש, שם למד ר' בן ציון בישיבות הקדושות, הקים משפחה גדולה בביתו שבשכונת מאה שערים, והשריש בליבות צאצאיו את אהבת התורה והארץ.
חלפו קרוב ל60 שנה, הישוב היהודי בארץ הלך והתעצם, מדינה יהודית עמדה לקום, ומלחמה גדולה פרצה בארץ. ירושלים הופגזה קשות, ויושביה שמו שקי חול בחלונות בתיהם, כדי לעצור את רסיסי הפגזים.
סבא ר' בן ציון כבר היה זקן, ונכדיו הגדולים הלכו לשדה הקרב, ללחום באויב ולהמשיך את אשר החלו אבות אבותיהם. בבית נותרו רק הסב הזקן ובני משפחה רכים, שלא היה בכוחם לשאת שקי חול.
מה יעשו? כיצד יגנו על חלון ביתם?
באותה שעה, נזכר סבי בפסוק מפרשת בהעלותך, אותו אמר משה בעת שנסע ארון ברית ה' לפני בני ישראל – "קומה ה', ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך". מפסוק זה אנו למדים, שארון ה' (ובו מונחים שברי הלוחות) היה יוצא עם בני ישראל למלחמה, ובכוח קדושתו הוא מפיץ את האויבים ומניס את שונאי ישראל שהם שונאי ה' (רש"י שם).
אמר סבי לעצמו, אמנם שברי לוחות אין לי בארון, אך יש לי ארון ובו ספרי קודש רבים, שבעזרת ה' יגנו עלינו בכוח קדושתם מפגזי האויב. מיד פתח את ארון הספרים שלו, וקרא מתוך תפילה גדולה את הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך...", הוציא את הספרים והניחם בחלונות ביתו.
ומספרים, שבקרבת הבית נפל פגז, ורסיס ממנו עף לתוך הבית עד לעריסת התינוקת, אך היא ניצלה ולא נפגעה כלל...
סיפור זה חורז נקודות רבות מפרשת בהעלותך, והוא כל כך אקטואלי לימים אלה.
חז"ל אמרו שהפרשיה הקצרה העוסקת במסע הארון ובמנוחת הארון היא בעצם חומש שלם – ספר, העומד בפני עצמו בתורה (שבת קטז). אמירה זו מלמדת על המשקל העצום שהעניקו חז"ל לפסוקים אלו.
פרשיה זו באה בסיומם של פרשות במדבר-נשא-תחילת בהעלותך. למעשה בפרשות אלו התורה מסדרת את מחנה בני ישראל, ההולך לכבוש את ארץ ישראל. יש מפקד של כל יוצאי הצבא, סידור המחנה לשבטים ודגלים, חלוקת התפקידים לבני לוי שנושאים את המשכן במרכז המחנה, קדושת המחנה ממנו משלחים את הטמאים, ומתקדשים בענייני עריות (סוטה ונזיר) ועוד.
ואז בפרשתנו המחנה יוצא ב – כ אייר בדרכו לארץ ישראל, כפי שאומר משה ליתרו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם". במרכז המחנה הצבאי, ההולך לכבוש את הארץ, נמצאים בני לוי והמשכן, ולפניו ארון ברית ה', וכך שורה השכינה במחנה, ואויבי ה' נסים מפניו.
כמה זקוקים אנו כיום, כל חלקי האומה, לאמירה חשובה זו. לתת מקום וחשיבות לכל חלק בעם. לכל שבט וכל דגל, ליוצאי הצבא בישראל, ולבני לוי נושאי המשכן. והכל תלוי בכך, שבראש המחנה ילך ארון ברית ה' ובתוכו התורה הקדושה, נקרא כולנו בשם ה', ונדע כולנו על מה אנו נלחמים, ובשם מה אנו נלחמים.
ויהי רצון, שנזכה שתשרה בקרבנו השכינה ויתקיים בנו הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"!
לעילוי נשמת, חברי ר' אלון ויס הי"ד, איש תורה וחסד, שאף כסב לנכדה, התנדב ללחום מלחמות ה' בעזה, ועלה בסערה השמימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
