- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- נשא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
המילה "קדושה" מופיעה בתורה למעלה מ-350 פעמים, מתוכן רק פעם אחת בבראשית: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב ג). איך ייתכן שקדושה לא נזכרת אצל אבות העולם? חייבים לומר שמושג הקדושה שייך רק כשיש עם ישראל, "ונקדשתי בתוך בני ישראל". לא ביחידים, גם אם הם במדרגה גבוהה כמו האבות והאימהות.
קדושת המועדים – קדושה בציבור
אפשר ללמוד זאת מהמועדים שנקראים "מִקְרָא קֹדֶשׁ ", כי הציבור מתכנס בהם להתקדש ביחד בתפילה או בלימוד תורה. "שֶׁיִּהְיוּ בַּיּוֹם הַזֶּה כֻּלָּם קְרוּאִים וְנֶאֱסָפִים לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי מִצְוָה הִיא עַל יִשְׂרָאֵל לְהִקָּבֵץ בְּבֵית הָאֱלֹהִים בְּיוֹם מוֹעֵד לְקַדֵּשׁ הַיּוֹם בְּפַרְהֶסְיָא בִּתְפִלָּה וְהַלֵּל לְאֵל וכו'" (רמב"ן ויקרא כג ב). שהקדושה נמצאת בכלל ולפחות בעשרה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (637)
הרב שמואל אליהו
629 - קידוש השם בכל יום
630 - מתן תורה מחודש בירושלים
631 - תפילת ערבית – גאולה אריכתא
טען עוד
קדושה בהר סיני – כל העם
הפעם השנייה שקדושה כתובה בתורה היא בסנה שעתיד להיות הר סיני: "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג). כשישראל יוצאים ממצרים נאמר באותו מקום "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם" (שמות יט). גם כאן הקדושה התאפשרה רק בזכות התכנסות כל עם ישראל. " ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו אמר משום ר' שמואל שאילו היו ישראל חסרים עוד אחד לא היו מקבלים את התורה" (מדרש רבה בראשית ע ט).
קדושת הר סיני עוברת למשכן ולמקדש
הקדושה שהייתה בהר סיני עוברת למשכן ואחר כך למקדש. "וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני שוכן עליו בנסתר" (רמב"ן שמות כה א). לכן היום אין קדושה בהר סיני, אבל על המשכן והמקדש נכתב בתורה "קדושה" למעלה משלוש מאות פעמים! שעיקר הקדושה היום היא במקום המקדש בירושלים, וכל הקדושה שיש לנו היום בבתי כנסיות ובתי מדרשות היא בגלל שהם נקראים מקדש מעט, חלקיות קדושה שנובעת מתוך קדושת המקדש.
מספר בני ישראל בהתאמה מדויקת לגודל המשכן
קדושת המשכן והמקדש מתגלית בזכות תרומת כלל ישראל. כל העם שותף בבנייה ובאחזקת המקדש במחצית השקל. בפרשת פקודי אנו לומדים שמספר בני ישראל 603,550. ממחצית השקל של כל עם ישראל נוצרו מאה אדנים ויתדות למשכן. כך התאים מספר בני ישראל במדויק לצרכי בנית המשכן (שמות לח כז).
קדושה במצוות לכל עדת בני ישראל
לכן התורה מצווה על קדושה לכלל ישראל ולא ליחידים. " דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדושׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט). כן נאמר בספר דברים ארבע פעמים להתקדש "כִּי עַם קָדושׁ אַתָּה לה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ז). ויחיד שפורש מהציבור - אין לו חלק לעולם הבא.
מתן תורה מתוך שמחה בירושלים
וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם
ירושלים היא עיר שמאחדת את כלל ישראל. רש"י הקדוש מגלה לנו בפירושו לשיר השירים שעתיד להיות מעמד נתינת תורה בירושלים כמו שהיה בהר סיני. במעמד הזה תתגלה אהבת ה' עלינו והוא יגלה לנו גם את סודותיה של התורה. כך מפרש רש"י את המילים "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" - "וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתָּר צְפוּנוֹתֶיהָ וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ" (רש"י שיר השירים א ב).
הופעה בירושלים לעיני כל העמים
בזכות הופעת הקדושה בירושלים ינהר לשם כל העולם, שנאמר "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב). ותהיה ירושלים אורו של עולם "וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה". ויבואו כל האומות "אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ" (ישעיהו ס).
שמחת התורה – בציון ובירושלים
קבלת התורה בירושלים תהיה תיקון לחטא העגל שבגללו נלקחו מאיתנו הכתרים (שבת פח ע"א) ועתידים לחזור בירושלים, כך כתוב בגמרא: "אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה) "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יָשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"שִׂמְחָה שֶׁמֵּעוֹלָם עַל רֹאשָׁם". ואע"פ שבפסוק בישעיהו לא כתוב כתרים אלא שמחת עולם בירושלים, מבינה הגמרא שכאשר יש שמחה בירושלים של כל העולם יחזרו הכתרים שנלקחו מחוסר שמחה.
לקבל תורה באהבה וברצון
תיקון השמחה הוא סודו של דוד המלך, בזכות השמחה החזיר דוד את הכתרים שנלקחו בחטא העגל, כתר המלוכה בירושלים. לכן דוד נולד ונפטר בחג השבועות זמן מתן תורתנו. על השמחה בתורה כותב דוד המלך בתהילים: "בְּכָל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ אַל־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֹתֶֽיךָ" (קיט י) וכן הוא אומר: "בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן: בְּפִקֻּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹרְחֹתֶֽיךָ: בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֭א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ" (יד). וחוזר ואומר "מָֽה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ כָּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי" (קיט צז). וכאלה רבים.
מרוב אהבתו היה דוד עוסק בתורה בהתמדה גדולה. "דְּאָמַר רַב חַנָּא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, בָּא רוּחַ צְפוֹנִית וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו, מִיָּד הָיָה עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר" (ברכות ג ע"ב). וזה תיקון לקבלת התורה שלא למדו בשמחה ולא התעוררו לקבלה בזמנה.
וישישו באותה שמחה ששמחים לאיד הרשעים
קבלת התורה בשמחה מפילה את האויבים. דכתיב "יָק֣וּם אֱ֭לֹהִים יָפ֣וּצוּ אוֹיְבָ֑יו וְיָנ֥וּסוּ מְ֝שַׂנְאָ֗יו מִפָּנָֽיו: כְּהִנְדֹּ֥ף עָשָׁ֗ן תִּ֫נְדֹּ֥ף כְּהִמֵּ֣ס דּ֭וֹנַג מִפְּנֵי־אֵ֑שׁ יֹאבְד֥וּ רְ֝שָׁעִ֗ים מִפְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים: וְֽצַדִּיקִ֗ים יִשְׂמְח֣וּ יַֽ֭עַלְצוּ לִפְנֵ֥י אֱלֹהִ֗ים וְיָשִׂ֥ישׂוּ בְשִׂמְחָֽה" (מזמור סט, בחלק מהקהילות אומרים מזמור זה בחג השבועות). שמעתי ממו"ר אבא זצוק"ל כי פירוש "וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה" שנאמר על הצדיקים מלמד שהם ששים על כך שהם בשמחה כשהאויבים והשונאים של ה' נפוצים ונסים. "וישישו באותה שמחה ששמחים לאיד הרשעים ההם" (אלשיך). שאויבי ושונאי ה' הם אויבי ושונאי ישראל.
תורה לשמה – תורה של גאולה
לזכור את מטרת התורה
בפרשת ואתחנן אנו לומדים שקיום התורה בארץ ישראל היא מטרת מעמד הר סיני. הגמרא מספרת על רבי זירא שעלה לארץ ישראל וצם מאה תעניות כדי לשכוח את תורת בבל. "רַבִּי זֵירָא כִּי סְלִיק לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל יְתִיב מֵאָה תַּעֲנִיתָא דְּלִשְׁתְּכַח גְּמָרָא בָּבְלָאָהּ מִינֶיהָ, כִּי הִיכִי דְּלָא נִטְרָדֶיהָ" (בבא מציעא פה.). ויש שואלים מה יש בתורת בבל שעלול להטריד את רבי זירא, למה לשכוח את כל התורה שלמד בעמל גדול?
מבין רבי זירא כי התורה שלא הביאה אותו למלא את ייעודה יש בה משהו שצריך לשכוח. כמו שהגמרא מביאה בהמשך את טעם הגלות שלא ברכו בתורה תחילה, ופירש הר"ן לא למדו תורה לשמה. " שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, לפי שלא היו עוסקים בה לשמה. ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה". מכאן אתה מבין שתורה לשמה מביאה גאולה, ותורה לא לשמה – מביאה לגלות ח"ו.
תורה לשמה – לקידוש שם ה' בעולם
בברכת "אהבת עולם" אנחנו מתפללים לזכות לתורה לשמה. לכן אנחנו אומרים "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל". והיא תורה שמביאה גאולה כמו שכתוב "וּשְׁבוֹר עוֹל הַגּוֹיִם מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי אֵל פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אַתָּה וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן". והיא מביאה קידוש השם "וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּלְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל בְּאַהֲבָה לְהוֹדוֹת לָךְ וּלְיַחֶדְךָ לְיִרְאָה וּלְאַהֲבָה אֶת שִׁמְךָ".
תורת משה – תורה גואלת
זו הייתה התורה של משה רבנו שהוציא את ישראל ממצרים והביאם לארץ ישראל. חכמינו אמרו שזו הייתה גם התורה של עזרא הסופר שהעלה את ישראל מבבל: "תָּנִיא רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר רָאוּי הָיָה עֶזְרָא שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ לְיִשְׂרָאֵל אִלְמָלֵא קָדְמוּ מֹשֶׁה. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" בְּעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר "הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל" מָה עֲלִיָּה הָאָמוּר כָּאן תּוֹרָה אַף עֲלִיָּה הָאָמוּר לְהַלָּן תּוֹרָה. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר "וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" בְּעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (סנהדרין כא ע"ב).
ההלכות הראשונות בשולחן ערוך – להקים שכינתא מעפרא
זו הייתה התורה שלמד רבי יוסף קארו בליל שבועות מהשכינה שנגלתה עליהם ואמרה להם שלא מספיק ללמוד תורה בהתמדה בחו"ל, צריך לעלות לארץ ישראל. לכן מתחיל רבי יוסף קארו את כל ההלכות בשולחן ערוך בתפילה גדולה לגאולה. בהלכה הראשונה הוא כותב "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר". בהלכה השנייה "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה". ובהלכה השלישית "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש" וכו'.
ועַל כּל מִשְׁמַר וּמִשְׁמַר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ושׁוֹאֵג כַּאֲרִי
רבי יוסף קארו הלך בדרך הגמרא שהתחילה את מסכת ברכות בתפילה לגאולה: "אָמַר רַב יִצְחָק בָּר שׁמוּאֵל מִשּׁמֵיהּ דּרַב: שָׁלשׁ מִשְׁמָרוֹת הַוֵי הַלָּיְלָה, ועַל כּל מִשְׁמַר וּמִשְׁמַר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ושׁוֹאֵג כַּאֲרִי ואוֹמֵר: אוֹי לַבָּנִים שֶׁבָּעֲוֹנוֹתֵיהֶם הֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי ושָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי והִגְלֵיתִם לבֵין אוּמּוֹת הָעוֹלָם" (ברכות ג ע"א). מלמד אותנו רבי יוסף קארו בתחילת כל התחילות כי אנו צריכים לשאוג כארי על הגאולה. להתפלל בשעה שה' מתפלל על הגלות ועל החורבן בשעת שינוי המשמרות, ובעיקר להתפלל בעוצמה ובכוח כמו שה' שואג כארי על הגאולה.
השעון של בית המקדש
חכמי הגמרא למדו שיש להתחיל בגאולה מהמשנה הראשונה שאומרת כי מתחילים לקרוא קריאת שמע של ערבית בשעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן. ולמה לא אמרה המשנה שמתחילים קראת שמע מצאת הכוכבים? אלא שרבי יהודה הנשיא כותב המשנה רצה שבשעת התפילה שנסתכל על השעון של בית המקדש ולא על שעון היד או שעון הקיר שלנו. שנזכור כי התפילה שלנו מכוונת לזמני התפילות ועבודת המקדש בחינת "והיו עיני וליבי שם כל הימים".
לימוד על תורת הגאולה – בחג השבועות
בְּסִבַּתְכֶם אֲנִי מֻשְׁלֶכֶת בֶּעָפָר
רבי יוסף קארו לומד את העיקרון החשוב הזה בליל שבועות בשעה שהוא וחבריו מנדדים שינה מעינהם ולומדים את תיקון ליל שבועות. בתוך התיקון מתגלה להם השכינה שאומרת להם: בסיבתכם אני מושלכת בעפר. "וְאִלּוּ הֱיִיתֶם מְשַׁעֲרִים אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִיבַי רְבָבוֹת מֵהַצַּעַר אֲשֶׁר אֲנִי שְׁרוּיָה בּוֹ, לֹא הָיְתָה נִכְנֶסֶת שִׂמְחָה בְּלִבְּכֶם וְלֹא שְׂחוֹק בְּפִיכֶם בַּזָּכְרְכֶם כִּי בְּסִבַּתְכֶם אֲנִי מֻשְׁלֶכֶת בֶּעָפָר".
למה בסיבתם השכינה מושלכת לעפר? כי הם לא עולים לארץ ישראל, וכשעם ישראל לא בארצו הוא לא יכול למלא את ייעודו להביא אור לעולם. כך נאמר לאברהם לעלות לארץ ישראל כדי שיתברכו בו כל משפחות האדמה.
לכן אמרו חכמים לא ללמוד משנה בלילה הזה שהמשנה עוסקת בפרטי ההלכות היקרות מפז, רוצים חכמינו שלא נשקע בפרטים החשובים שעלולים להשכיח מאיתנו את המטרה שבגללה נברא עם ישראל וניתנה לו התורה.
החזיקו את עצמכם לגדולים
ממשיך המגיד ואומר להם שיחזיקו את עצמם לגדולים וה' יעזור להם למלא את שליחותם להקים שכינתא מעפרא. ולהקים את סוכת דוד הנופלת. ולהביא גאולה לישראל. "והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני היכלא דמלכא, וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין, ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו. הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי, התאמצו והיו לבני חיל".
המגיד גם אומר לרבי יוסף קארו בספר מגיד מישירים כי בזכות העלייה שלו לארץ ישראל - התורה שלו תהיה נפוצה בכל ישראל. כי זאת התורה האמיתית של משה רבנו ויהושע בן נון מוסרי התורה. זו התורה של דוד המלך ועזרא הסופר. זאת התורה שצריך ללמד אותה בכל ישראל. "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" – "מבחירי צדקיא".
לימוד ליל שבועות להבאת תכשיטי וכתרי המלכה
לימוד כ"ד ספרי התנ"ך עוזר לכל אחד להבין מה שליחותו האמיתית של העם. כשכל אחד מאיתנו ילמד על השליחות של עם ישראל ויתרום את חלקו למימוש השליחות הזאת ימלא עם ישראל את תפקידו. זה מה שאנחנו עושים בליל שבועות בלימוד תקציר כ"ד ספרי התנ"ך, להכין את תכשיטי הכלה, הלא היא כנסת ישראל: "בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן תִּקּוּן דִּלָּה וְתַכְשִׁיטַהָא" (זוהר א ח). התכשיט העיקרי הוא הכתרים שנלקחו ממנה, ובלימוד ליל שבועות אנחנו מחזירים את הכתרים הללו למקומם באמצעות ההבנה שעלינו למלא את התפקיד העיקרי שלנו.
בגדי המלוכה של כנסת ישראל
בספר ישעיהו מתאר הנביא את רשימת 24 הבגדים והתכשיטים שניתנו לעם ישראל ביציאת מצרים ונלקחים מהם בעת החטא והגלות (ישעיהו ג). גם הנביא יחזקאל (טז) מזכיר את התכשיטים שאלוקים נתן לישראל ואומר כי תכליתם היא הכנת כנסת ישראל למלוכה. "וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי: וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ: וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ". הלבושים הללו הם סימן למלכות: "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף וּמַלְבּוּשֵׁךְ שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכָלְתְּ וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה ".
עשרים וארבעה תכשיטים לירושלים
כ"ד התכשיטים הללו נמצאים גם על ירושלים. כך אמרו חכמים במדרש: "תָּנֵי רַבִּי שְׁמוּאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע פְּלַטְיוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְכֹל פַּלְטֵהּ וּפָלְטֵהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה מְבוֹאוֹת, וְכָל מָבוֹי וּמָבוֹי עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה שְׁוָקִים, וְעַל כֹּל שׁוּק וְשׁוּק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁקָּקִים, וְעַל כֹּל שָׁקַק וְשָׁקַק עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֲצֵרוֹת, וְעַל כָּל חָצֵר וְחָצֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתִּים, וְכָל חָצֵר וְחָצֵר הָיְתָה מוֹצִיאָה עִם כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם" (רבה איכה א ב). כך אומרת הגמרא שעשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים (ברכות נה ע"ב).
כן מינה דוד המלך 24 אלף משוררים למקדש "מֵאֵלֶּה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה' עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף" (דברי הימים א כג ד). כן אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׁרִים וְאַרְבָּע רְנָנוֹת כדי שייפתחו השערים של בית המקדש. וכתב בעל ה"מגלה עמוקות" שיש עשרים וארבעה פסוקים בתפילת שלמה המלך בעת שביקש על פתיחת השערים בבית המקדש שמתחילים במילים "הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" ומסתיימים במילים "ה' אֱלֹקִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ, זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו).
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ
המספרים הללו רומזים לנו כי מדובר כאן על 24 בגדי תפארתה של ירושלים. היופי שעתיד לחזור לירושלים נאמר (ישעיהו נד): "הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים: וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ". ה"כדכד" הזה שמדבר ביופיה של ירושלים מרמז על 24 המעלות של ירושלים של מטה, שהן מכוונת כנגד 24 מעלות של ירושלים של מעלה.
החזרת הכתרים על ידי רבי עקיבא ותלמידיו
השליחות של רחל אשת רבי עקיבא הייתה להחזיר את הכתרים לכנסת ישראל באמצעות רבי עקיבא בעלה שמרומם את עם ישראל, מלמד תורה ומקהיל קהילות ברבים. מוסר נפש להחזרת עם ישראל למלכותו ולמעמדו ונושא כליו של בר כוכבא שהיה ראוי להיות מלכא משיחא עד שנהרג בעוונות (רמב"ם מלכים יא ג).
זו הסיבה שחכמינו מסרו את המספר 24 פעמים רבות גם בחייו וגם בחיי תלמידיו שהמשיכו את דרכו בעיטור הכלה בכ"ד תכשיטים וכתר מלוכה. אצל רבי עקיבא כולם זוכרים שהוא למד 24 שנים בבית המדרש והיו לו 24 אלף תלמידים.
עשרים וארבעה תכשיטים אצל תלמידי רבי עקיבא
אצל רבי שמעון אנו זוכרים שהוא למד בתחילה במערה 12 שנה ואחר כך 12 חודשים שהם 24. כך מספרת הגמרא כי כשהוא יוצא מהמערה פוגש אותו רבי פנחס בן יאיר ומתרץ לו לכל קושיה "עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פֵּירוּקֵי" (שבת לג). כך מספרת הגמרא שרבי יהודה היה נזהר לטהר את עצמו 24 פעמים וזכה שפניו היו מאירות ביותר (נדרים מט ע"ב). זו הסיבה שבגללה קונה רבי עקיבא לאשתו תכשיט שנקרא "ירושלים של זהב". "יְרוּשָׁלַיִם דְּדַהֲבָא, כְּדַעֲבֵד לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לביתהו" (שבת נט ע"א נדרים נ ע"א). שכזכור יש בירושלים עשרים וארבע מעלות.
מתן תורה – קיום העולם
בלי תורה - העולם תוהו ובוהו
ירושלים היא מקום קבלת התורה שתשפיע על כל העולם. כך כתוב בגמרא "דַּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב, (בראשית א) 'וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בוֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי' ה"א יְתֵירָה לָמָּה לִי? מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, וְאָמַר לָהֶם, אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת הַתּוֹרָה - אַתֶּם מִתְקַיְּימִין. וְאִם לָאו - אֲנִי מַחְזִיר אֶתְכֶם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ".
ואע"פ שבמתן תורה העולם לא השתנה. ולהפך הגמרא אומרת שהר סיני נקרא כך בגלל "שֶׁיָרְדָה שִׂנְאָה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עָלָיו". ולדעת רַבִּי אַבָּהוּ נִקְרָא הַר חוֹרֵב שֶׁיָרְדָה חוּרְבָּה לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עָלָיו. כי באותה שעה התורה לא הייתה מתאימה להם. "כָּעֵת שֶׁהֵם רוֹצִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי לִבָּם הֵם שׂוֹנְאִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל" (מאירי פסחים מט ע"ב). אבל במשך הדורות ישתנו האומות ובזכות אותו שינוי יש להם זכות קיום בעת מתן תורה (שבת פח).
אדום – הולכת ונטהרת משפיכות דמים
במתן תורה בא ה' לאדום ושאל אותם אם הם רוצים את התורה. שאלו אותו "מה כתיב בה אמר להם לא תרצח אמרו זו היא ירושה שהורישנו אבינו שנאמר (בראשית כ"ז) על חרבך תחיה" (מכילתא בא). ובאמת תרבות אדום בנויה על רציחות, שבתחילה היו רוצחים אנשים לשם הנאה בקולוסיאום ובעשרות תיאטראות אחרות ונהנים מכך. ויזמו שתי מלחמות עולם ועוד מאות מלחמות רבות וידיהם דמים מלאו.
ולפני יותר מאלף שנים ביטלו את המופע שבו אנשים נטרפים על ידי בעלי חיים. ואחר ביטלו את הדו-קרב לחיים ולמוות לשם הנאה. וביטלו את קרבות השוורים ברב המדינות וביטלו את קרבות התרנגולים גם כן. וכך הם הולכים ומתנקים מתאוות הרצח שלהם. במיוחד אחרי התפרצות תאוות הרצח של היטלר הבינו אנשי אירופה את הסכנה הגדולה ותיקנו תקנות למניעת שפיכות דמים נוספת מצד גרמניה ומדינות אחרות.
העולם מיטהר מתאוות עריות אכזרית
כמו כן מספר המדרש שבני עמון ומואב התאהבו בתאוות העריות. "נגלה על בני עמון ומואב אמר להם מקבלים אתם את התורה? אמרו לו מה כתוב בה? אמר להם לא תנאף. אמרו לו כלנו מניאוף דכתיב (שם י"ט) ותהרין שתי בנות לוט מאביהם והיאך נקבלה?" ובאמת בימי קדם האונס והניאוף היה מותר ורשמי. פרעה, אבימלך וכל תושבי סדום אונסים לאור השמש. כך אונס מושל שכם את דינה ואחר כך בא לבקש את ידה מאביה ואחיה בלי שום בושה.
כך גזרו היוונים שכל כלה תיאנס על ידי המושל בליל חופתה, ועל זה נלחמו היהודים בחנוכה. וכך נהגו גם במקומות אחרים. ד"ר כריס טיילר-סמית מאוניברסיטת אוקספורד ערך סקר גנטי של אוכלוסיות המתגוררות בשטחים שהשתייכו בעבר לאימפריה המונגולית. הוא וחבריו גילו שעד 8% מהגברים נושאים מטען גנטי שמלמד כי הם צאצאיו של ג'ינגיס חאן. מסתבר שגם ג'ינגיס חאן נהג במנהג פרעה, אבימלך וכל העמים הקדמונים שאנסו כל אישה שמצאה חן בעיניהם.
היום העולם נתקן, שום שליט לא יעז לאנוס באופן זה. ולמרות שהעולם לא הסכים לקבל את "לא תנאף" בשעת מתן תורה, היום הם מקבלים את ההלכה הזאת ועתידים לקבל אותה יותר ויותר ולהתנקות לגמרי ממידה רעה ומגונה זו.
ישמעאל – לא תגנוב
כך מספר המדרש שה' נגלה על בני ישמעאל "אמר להם מקבלין אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לו בזו הברכה נתברך אבינו דכתיב (שם ט"ז) הוא יהיה פרא אדם וכתיב (שם מ') כי גנוב גנבתי". במשך שנים רבות הערבים היו חיים על גניבות. במדינת ישראל פשע הגניבות קיים אצל החברה הערבית יותר מפי שניים מן החברה היהודית. כך מופעל הפרוטקשן על ידיהם. כך הם גונבים אדמות בכל מקום. כך נמצא בשנת 2018, 93% מעבירות הירי, 64% ממקרי הרצח, ו-61% מעבירות ההצתה בוצעו על ידי ערבים.
העולם יעבור מהפכה באמצעות עם ישראל
אמנם בעתיד גם ישמעאל יעשו תשובה. כך אומר הנביא צפניה (פרק ג ט) " כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד". וכך אומר הנביא ישעיהו (יא ט) "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". ואנחנו רואים את השינוי כבר היום.
השבוע היו בחירות באירופה, מאות מיליונים הצביעו נגד האנטישמים שמתנכלים ליהודים. נגד הפרוגרסיביים המתקדמים שתומכים ברצח של שמחת תורה. יולנדה דיאז הייתה סגנית ראש ממשלת ספרד וקראה לאחרונה "להקמת מדינה פלסטינית מהנהר ועד הים". בבחירות הללו היא נזרקה על ידי המצביעים בספרד אל מחוץ לפרלמנט. כמותה היו רבים, וזה שינוי לטובה של יבשת שבעבר הייתה ספוגה שנאת ישראל עד לעצם.
שינוי גם בעולם המוסלמי
על אף המלחמה שאנו מצויים בה עכשיו והזוועות שחווינו בשמחת תורה האחרון, השינוי הזה עובר גם על העולם המוסלמי. חלקים ממנו כבר מבינים שהברכה של אברהם נמצאת בידיהם של היהודים בארץ ישראל. זו הסיבה להסכם השלום של המדינות במפרץ. זו הסיבה לכך שהסעודים רוצים לעשות הסכם שלום עם ישראל מעל הראש של הפלסטינים. יותר ויותר מהם מבינים כי הברכה שלהם תבוא ממדינת ישראל, ובעזר ה' נראה איך מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אמן.
ספר שנכתב בדמעות
סיפר הרב יצחק סבתו: פעם בהיותנו אצל הרב זצ"ל, הוא הוציא ספר בשם "קו ונקי", ספר בהלכות גיטין שכתב תלמיד חכם בשם הרב משה דוד, שהיה הרב של העיירה אושוויץ.
סיפר לי הרב זצ"ל שפעם הוא פגש יהודי, ואותו יהודי סיפר לו שאבא שלו היה רב באושוויץ והיה פוסק בהלכות גיטין. שאל אותו הרב איך קראו לאביו, והוא השיב: משה דוד. הרב סיפר לאותו אדם שהוא קנה את הספר המקורי שכתב אותו רב, עם הערות שלו וחותמת שלו, ואפילו דמעותיו מופיעות על הדפים. הבן התרגש מאוד וסיפר שאכן אביו היה כותב בדמעות.
הבן היסס מאוד, אבל העז ואמר לרב שהוא ישמח לקבל את הספר. הרב נענה לאותו הבן ונתן לו את הספר במתנה. כעבור יומיים חזר הבן אל הרב זצ"ל עם הספר ואמר: אני נאלץ להחזיר לך את הספר הזה. הרב התפלא ושאל: מדוע אתה מחזיר לי אותו? הרי כל כך רצית לקבל אותו. השיב לו הבן: אבי התגלה אליי בחלום ושאל מדוע לקחתי את הספר מהרב מרדכי אליהו. השבתי לו שרציתי שיהיה לי הספר שלו, אבל האב אמר לי בחלום: אצלך הספר יהיה בארון ואילו הרב אליהו ילמד בו ויפסוק הלכות על פיו, ההלכות שהוא פוסק על פי הספר הזה עושות לי נחת רוח גדולה.
הבן החזיר לי את הספר ואמר לי: עכשיו אני משיב לך את הספר של אבא שלי בשמחה גדולה. אבי נהרג על קידוש השם ואין לי דרך לפקוד את קברו, ובדרך הזאת אני עושה לו נחת רוח גדולה. עכשיו אני יודע שלומדים מתורתו שהיא תורת חיים. לומדים מתורתו ושפתותיו דובבות. מה יכול להיות יותר משמח יותר מזה?
סיפר הרב יצחק סבתו: אחרי הסיפור הסתכלתי שנית בספר, וראיתי את ההערות והחתימות, וגם את הדמעות שהספר נכתב בהן.
תשובה כהלכה
עמו אנוכי בצרה. אם הקב"ה רצה לעשות נס לאוהבו הנאמן הרשב"י, מדוע נברא דווקא עץ חרובים? והרי אמרו חז"ל (ויקרא רבה יג, ד) למה נקרא שמם חרובים, לפי שהם קשים לגוף כחרבות, שקשים להתעכל. וכן כתב הרמב"ם (הלכות דעות ד, יא) שהחרובים רעים לעולם, ואם כן מוטב היה אם נברא אילן טוב עם פירות מתוקים כגפן ותאנה.
כי כשיש חורבן בעולם, הצדיקים נמצאים בגלות. בחינת עמו אנוכי בצרה. ולכן גם המאכל שלהם היה מתאים לכך.
אילו פרקי תהילים כדאי שיהיו בתפילה להשבת החטופים?
אפשר לומר מזמור צ"א, מזמור קכ"א ומזמור ק"ל, ואז לומר מי שברך. ברכה והצלחה.
טהרה שמביאה לתורה
הרב שמואל אליהו | תשע"ב
איך לבחור שמות לילדים?
הרב שמואל אליהו | תמוז תשס"ח
גאולה שלישית אין לה הפסק
הרב שמואל אליהו | יח אב תשפ"ד
זֶה בֵּית אֱלֹקִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם
הרב שמואל אליהו | חשוון תשע"ה
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
אנחנו בצד של החזקים!
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
למה ללמוד גמרא?
מתנות בחינם
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
עשרת המכות סוללות דרך
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מדינת הלכה - מצרך חיוני לעם ישראל
מאמר אחת עשרה: "יהדות התורה - לדרישת המדינה היהודית" חלק ב'
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' כסליו תשפ"ה
הגעת שמואל לאחר הניצחון
שמואל א, פרק טו, י-טו
הרב שמעון קליין | ג' כסלו תשפ"ה
קרוב אליך- פרשת ויצא
עלון מספר 533
רבנים שונים | ה' כסליו תשפ"ה
