בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • למהלך האידאות בישראל
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
37 דק' צפיה
הקדמת מרן הרב למאמרו "למהלך האידיאות בישראל" (חיי-הראי"ה מהדו"ב עמ' 171-172)

חִזָּיוֹן כַּבִּיר הוֹלֵךְ וּמִתְהַוֶּה לְפָנֵינוּ, זֶרֶם גָּדוֹל וְאַדִּיר שֶׁל חַיִּים הוֹלֵךְ וְשׁוֹפֵעַ, לְהָשִׁיב לִתְחִיָּה אֶת הָעָם עַתִּיק-הַיּוֹמִין שֶׁלָּנוּ, גּוֹי אֵיתָן יִשְׂרָאֵל-סַבָּא. וְהַחִזָּיוֹן הַזֶּה מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ הַנָּכוֹן, אֶת אַדְמַת-מַטָּעָיו בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

עָלֵינוּ לַחֲדֹּר לְרָזֵי-עוֹלָם, הַסְּפוּנִים בְּתוֹךְ הַחִזָּיוֹן הַכַּבִּיר וְהַמְלַבֵּב הָזֶה, וְלֹא נִסּוֹג אָחוֹר מִפְּנֵי כָּל יִרְאָה פַּחְדָנִית, הַמִּתְיַמֶּרֶת בֶּאֱמוּנָה, וּמִפְּנֵי כָּל מֹרֶךְ-לֵב, הַנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ כְּפִירָה.



פרק א - הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית בָּאָדָם

סִגְנוֹן־הַחַיִּים וְסִגְנוֹן־הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָאָדָם, הַכּוֹלְלִים אֶת כָּל מַהוּתוֹ, מִתְבַּלְּטִים הֵם בִּמְלֹא־תָּכְנָם בְּרַעְיוֹן הַחֶבְרָה וּבָרַעְיוֹן הָרוּחָנִי, שֶׁהֵם הִנָּם הָאוֹצָרוֹת שֶׁל הַצּוּרָה הַלְּאֻמִּית וְהָאֱמוּנִית אֲשֶׁר לַצִּבּוּרִים הָאֱנוֹשִׁיִּים.

כְּשֶׁהַסִּגְנוֹנִים הָאֵלֶּה מִתְבָּרְרִים בְּיוֹתֵר, וְקַוֵּיהֶם הָרִשְׁמִיִּים נִגְמָרִים בְּרוּחַ הָאָמָּנוּת אֲשֶׁר לַהִיסְתּוֹרְיָה, אָז אָנוּ מוֹצְאִים אֶת שְׁתֵּי הָאִידֵאוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַיְּסוֹדִיּוֹת, הַהוֹלְכוֹת וְחוֹזְרוֹת בְּכָל מְסִבּוֹת הַחַיִּים, הַפְּרָטִיִּים וְהַחֶבְרָתִיִּים, הָרוּחָנִיִּים וְהַמַּעֲשִׂיִּים: הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית וְהָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית; הָרִאשׁוֹנָה בְּתוֹר סִגְנוֹן הַחַיִּים הַסַּדְרָנִיִּים שֶׁל הַחֶבְרָה וְהָאַחֲרוֹנָה בְּתוֹר סִגְנוֹן הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָרַעְיוֹן הָרוּחָנִי.

וְאִם נָבוֹא לְדַיֵּק יוֹתֵר וּלְהַגְבִּיל הַתְּחוּמִים, עַל־פִּי הַדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר רְגִילָה בִּהְיוֹתָם עוֹמְדִים בְּמַעֲרָכָה מַקְבֶּלֶת, נֹאמַר: הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי וְהַדֵּעָה הָאֱלֹהִית, שֶׁלִּפְעָמִים, בַּחֲלִיפַת־הַמַּצָּבִים הָאֶפְשָׁרִית, נִמְצָאֵם גַּם תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה וְעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה – בְּתוֹר דֵּעָה לְאֻמִּית וְרֶגֶשׁ אֱלֹהִי.

הַמַּעֲלוֹת־וְהַמּוֹרָדוֹת הַפְּרָטִיּוֹת, הַדְּרוּשׁוֹת לַחֲלִיפַת־הַמַּצָּבִים הַזֹּאת, הִנָּן גַּם הֵן סִבּוֹת נְכוֹנוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם תּוֹלָדוֹת נֶאֱמָנוֹת לְזִרְמֵי־חַיִּים כַּבִּירִים, בִּמְצִיאוּת וּבִפְעֻלָּה, שֶׁרֵאשִׁיתָם נִכֶּרֶת בְּיִחוּד בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה הַכּוֹלֶלֶת וְהַשְׁפָּעָתָם הוֹלֶכֶת וְשׁוֹפַעַת עַד לְמַעֲמַקֵּי חַיֵּי הַיָּחִיד הַיּוֹתֵר פְּנִימִיִּים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il