ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בשנים שאינן מעוברות, פרשות אחרי מות וקדושים מחוברות, ולמרות שבדרך כלל כאשר ישנן פרשות מחוברות מפטירים בהפטרת הפרשה האחרונה, כתב הרמ"א (סי' תכח) שפרשות אלו יוצאות מכלל זה וכאשר הן מחוברות מפטירים את הפטרת אחרי מות בעמוס פרק ט', "הלוא כבני כושיים" (למנהג הספרדים, בפרשת אחרי מות מפטירים ביחזקאל פרק כ"ב: "ואתה בן אדם התשפוט התשפוט את עיר הדמים, והודעתה את כל תועבותיה", ובפרשת קדושים מפטירים ביחזקאל פרק כ': "הלדרוש אותי אתם באים... התשפוט אותם התשפוט בן אדם את תועבות אבותם הודיעם").
בשנים שבהן הפרשות נפרדות, בדרך כלל קוראים באחת מהן את הפטרת שבת הגדול ("וערבה לה'" במלאכי ג'), ראש חודש ("השמיים כיסאי" בישעיה ס"ו), או ערב ראש חודש ("מחר חודש" בשמואל א' פרק כ'), ובשנייה מפטירים "הלוא כבני כושיים" (על פי משנה ברורה תכח, כו). השנה, לאחר הפסקה של 27 שנים (!), חלה קביעות נדירה שבה בשתי השבתות יש לקרוא את ההפטרה המיועדת לכל אחת מהן. הפעם הקודמת הייתה, כאמור, בשנת תשנ"ז והפעם הבאה תהיה בשנת תת"א.
הפולמוס הנדיר הזה, שמופיע בערך פעם ב־20 שנה בממוצע, מתחיל מדברי רבי אליעזר שקובע: "אין מפטירים ב'הודע את ירושלם'" (מגילה ד, י). ובגמרא: "'הודע את ירושלם את תועבותיה', נקרא ומתרגם, פשיטא! לאפוקי מדרבי אליעזר. דתניא: מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר הודע את ירושלם את תועבותיה, אמר לו: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים - צא ובדוק בתועבות אמך. בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול".
דעת רבי אליעזר היא דעת יחיד, ולכן לא נפסקה להלכה. אף על פי כן, האשכנזים והספרדים נמנעים מלקרוא הפטרה זו (יהודי תימן קוראים הפטרה זו בשבת פרשת שמות, כמו שפסק הרמב"ם בסדר התפילות). הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר: "וטעם רבי אליעזר כבוד לישראל ולירושלם". לעומת זאת, תוספות יום טוב הביא מדברי ה"לבוש" טעם אחר: "כתיב בה מכורתיך ומולדתיך בארץ הכנעני אביך האמורי ואמך חתית. וזה ודאי גנות וכדי בזיון וקצף לבזותן מעיקר מולדתן, וזה שאמר רבי אליעזר צא ובדוק באמך, כלומר בעיקר מולדתך".
במקור הדברים (סימן תצג) מבאר הלבוש: "ולא משום שגנאי להזכיר תוכחות תועבות ירושלים במעשיהם, דוודאי בתוכחות המעשים ראוי להוכיח בם את ישראל ככל הפטרות של שבתות השנה... אבל שאר הפטרות המדברות בתוכחות מעשים ואינם נוגעים בייחוס אבות ליכא מאן דפליג שיאמרו אותן".
הוכחה אחת מני רבות
רוב הפוסקים כתבו שבפרשת קדושים מפטירים "התשפוט", והלבוש הסביר (שם) שאין להימנע מקריאתה: "דמאי שנא תוכחות שבהפטרת התשפוט מכמה הפטרות שמפטירין בהן בכל שבתות השנה שיש בהן תוכחות רבות רבו מספור". למרות דברי הלבוש, כפי שכתבנו, בכל מקרה שאפשר שלא לקרא הפטרה זו, כגון כאשר הפרשות מחוברות או במקרים שבאחת מהן נקראת הפטרה אחרת (שבת הגדול, ראש חודש או ערב ראש חודש), קוראים רק את הפטרת "הלוא כבני כושיים".
כאמור, לדעת הרמ"א הפטרת "הלוא כבני כושיים" היא הפטרת אחרי מות והפטרת "התשפוט" היא הפטרת קדושים. אף על פי כן, בלוח לארץ ישראל לשנת תש"ג (וכן בשנת תרע"ט) כתב הרב טוקצ'ינסקי הפוך: לקרוא בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט" (כמנהג הספרדים), ואילו בפרשת קדושים את הפטרת "הלוא כבני כושיים".
למעשה, כתב הציץ אליעזר, "לדעתי הדבר פשוט שצריכים לנהוג ככתוב ברמ"א (סימן תכח) ובכל הפוסקים, דהיינו לקרוא באחרי הלוא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, ולא להפך, דלא מצאנו שום מנהג קבוע בזה על להפך בפעיה"ק ת"ו". לשאלה ששאלנו לאחרונה את הרב דב ליאור שליט"א, השיב גם הוא שיש לנהוג כהכרעת הציץ אליעזר (במקום שלא ידוע על מנהג אחר).
כך השיב גם בעל שבט הלוי (חלק ט' סימן ס' בתשובה מתאריך ז' באב תשנ"ו): "דאין לשנות ממנהג הרמ"א סימן תכ"ח ס"ח (ברמ"א ובד"מ) דהפטרת אחרי היא כבני כושיים, והפטרת קדושים התשפוט (יחזקאל כב)... ומה שעשו בעלי הלוחות דלא כדרך זה ועוד איזה מחברים אינו מקובל, וכל ישראל יוצא ביד רמ"א". גם בלוח 'היכל שלמה' בשנת תשל"ג ובשנת תשנ"ז נכתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א (אומנם שלא בכוונת מכוון נכתב הפוך בשנה זו, ועל הנוהגים בדרך כלל כדבריו לנהוג כפי שכתב בפעמים הקודמות).
בשליחותו של הרב שפירא שאלתי בשנת תשנ"ז כמה וכמה אנשים, ומצאתי שלושה שזכרו מה עשו בפעם הקודמת, בשנת תשל"ג. הרב רענן הי"ד אמר לי שקראו פעמיים את הפטרת "הלוא כבני כושיים". ולהבדיל בין החיים לחיים, כך אמר לי הרב יהושע בן מאיר שליט"א בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, וכך אמר לי הרב יעקב נוביק שליט"א בשם הרב שאול ישראלי זצ"ל (חשוב להזכיר, שבירושלים אין זה דבר מוזר כל כך לקרוא את אותה הפטרה שבת אחרי שבת; כך נוהגים גם בפורים משולש ומפטירים הן בשבת זכור והן בשבת שבה חל פורים דמוקפין בשמואל א', פרק ט"ו: "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל").
כשחזרתי אל הרב שפירא, הצגתי לו תשובות אלו ושאלתי אם עיין בדבר, אמר שאם יש עדות ברורה של הרב רענן מה עשו בישיבה, יעשו כפי שנהגו בפעם הקודמת. לכן באותה שנה קראו פעמיים הפטרת "הלוא כבני כושיים", וכך נכתב במחברת המנהגים של הישיבה.
מעשה רב
באותה שנה שוחחתי עם הרב שריה דבליצקי זצ"ל, והוא שאל אותי מה עושים בישיבה. לאחר שאמרתי לו שקוראים פעמיים "הלוא כני כושיים" מכיוון שכך עשו בפעם הקודמת, אמר לי שהוא זוכר שכך עשו גם במניין של הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד. גם הרב אביגדר נבנצל שליט"א כתב כך בהערותיו על המשנה ברורה ("ביצחק יקרא").
בירורים נוספים שביררתי מכלי ראשון העידו שבבית הכנסת 'זכרון משה' נתלתה מודעה בכתב ידו של רב בית הכנסת, הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל (ראב"ד העדה החרדית), שהמנהג בירושלים לקרוא פעמיים הפטרת "הלוא כבני כושיים", וכך ינהגו שם בכל המניינים (וכן כתב בשו"ת שלו 'אבן ישראל' ח"ח סי' לח), וכן נהג הרב יעקב רוזנטל זצ"ל בבית הכנסת שלו בחיפה, ואמר שזה היה המנהג בירושלים. גבאי מניין הוותיקין בבית הכנסת 'זהרי חמה' אמר שיש בידו מסורת מהרב אריה לוין זצ"ל שבירושלים קוראים פעמיים "הלוא כבני כושיים".
כך נוהגים בבתי כנסת רבים נוספים בירושלים (בבתי נייטין, בבתי ברוידא, בבית הכנסת 'פרושים' בגבעת שאול, בבית הכנסת 'מגדל' בבית וגן, בבית הכנסת 'ישועות יעקב' במאה שערים ובבית הכנסת 'בית יעקב' בבית ישראל). כמו כן, הרב ישי איתן שליט"א, ששימש כבעל קריאה קבוע בבית הכנסת בגבעת מרדכי, העיד בפנינו שהרב יהודה עמיטל זצ"ל עלה למפטיר וסירב לקרוא "התשפוט" אלא קרא "הלוא כבני כושיים". בנוסף לכך, שאלנו לאחרונה את הרב יעקב אריאל שליט"א, והשיב שהנהיג בבית הכנסת שלו כמנהג ירושלים לקרוא פעמיים "הלוא כבני כושיים", כדי שלא להפטיר בתועבות ירושלים.
תודתי לאריאל פריימן על עזרתו בכתיבת המאמר.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
