ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לאחר מספר שבועות, החליט הכומר לערוך ביקור פתע בבית המומר, ולוודא שכספו לא הושקע לריק.
הנוצרים הקתולים האדוקים נוהגים לא לאכול דג ביום שישי, ולכן הכומר בחר לבקר בבית המומר בשישי בערב, כשהיהודים אוכלים סעודת ליל שבת, ולבדוק את תפריט ארוחת הערב של המומר...
הוא פרץ את דלת הבית בפתאומיות, והנה מולו יושב היהודי ואוכל... דג... (אם זה היה 'גפילטע פיש' או 'חריימה', אני משאיר לכם לבחור).
כשפצח הכומר בסדרת שאגות, ענה לו היהודי בנחת: "תירגע! עשיתי בדיוק כמוך! זה לא דג, זה בשר"!
כשתהה הכומר על ההסבר המוזר, הרחיב היהודי: "אני מאוד אוהב דגים, ולכן לאחר המרת הדת, היה לי קשה מאוד לוותר על המנהג היהודי לאכול דגים בליל שבת. חשבתי רבות כיצד לפתור את הבעיה, ובסוף עלה לי רעיון.
הרי אני יהודי, ואתה הפכת אותי לנוצרי, כשזרקת עלי מעט מים, ואמרת – אתה לא יהודי, אתה נוצרי! החלטתי פשוט לחקות אותך. לקחתי דג, זרקתי עליו מעט מים, ואמרתי – אתה לא דג, אתה בשר, והנה לך בשר משובח...".
צחוק, צחוק.
וכמובן, זה מגוחך לחשוב שבעזרת מעט מים, דג הופך לבשר, אבל לכאורה אפשר לשאול את אותה שאלה עלינו היהודים.
בערב פסח, אנו מבטלים את החמץ ואומרים: זה לא חמץ, זה עפר הארץ. ונשאלת השאלה - הכיצד באמירת המשפט – "כל חמירא... ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא, (כל חמץ... יתבטל ויהיה כעפר הארץ), החמץ הופך לעפר?
אכן, הראשונים התחבטו בשאלה –כיצד הביטול מועיל מבחינה הלכתית?
מספר תשובות נאמרו בדבר. למשל – תוספות עונה שהביטול הוא למעשה הפקר, וכיוון שהאיסור הוא להחזיק חמץ בבעלותינו, הרי שמרגע שאנו מפקירים את החמץ, החמץ מפסיק להיות בבעלותינו, ואיננו עוברים עליו.
אחרים הקשו על תוספות, שלפי דבריו זו פעולת הפקר, ואם כן למה חכמים השתמשו בלשון 'ביטול' ולא בלשון הפקר, וכך מצאנו הסברים נוספים בראשונים.
רש"י (פסחים ד:) הולך בגישה ייחודית. הוא מדקדק מכך שהתורה שינתה בלשונה בציווי לבער את החמץ, והשתמשה במילים "תשביתו שאור", במקום 'תבערו שאור', ובכך באה ללמדנו שצריך להשבית ולא לבער, "והשבתה (של ה)לב היא השבתה".
כלומר לדעת רש"י, ברור שהחמץ לא הופך בפועל לעפר, אבל הציווי אינו לבער את החמץ פיזית, אלא שמבחינת הלב של האדם, אין כאן חמץ. ואם מבחינת הלב, אין כאן משהו חשוב, אלא מבחינתו יש כאן דבר לא חשוב ומבוטל השווה בערכו לעפר הארץ, זה מספיק.
עניין זה מלמד נקודה יסודית על עבודת ה' בימים של ערב פסח.
היום אנו רגילים שימי ערב פסח הם ימי עבודה קשה, בהם אנו שקועים בניקיון וצחצוח הבית. אך מצאנו בגמרא, שמהתורה מקיימים את מצוות ביעור החמץ בביטול בלבד, ורק מדברי חכמים עלינו לבדוק ולהוציא את החמץ פיזית מהבית.
נמצא, שלדעת רש"י עיקר עבודת ה' בימים אלה היא עובדת הביטול, כלומר עבודת ניקיון הלב, ויצירת מחשבות טובות, הנקיות מהחמץ הגשמי והרוחני.
וכמאמר השיר הידוע – 'מחשבות טובות! דיבורים טובים'!
הרי כידוע, עניין עבודת ה' בפסח, הוא 'פה – סח', עבודת הפה והדיבור, שמצווה להרבות ולספר בפה את סיפור יציאת מצריים.
כלומר, מתוך העבודה של ערב פסח, שעיקרה 'מחשבות טובות', זוכים בליל הסדר לדבר 'דיבורים טובים'.
ויהי רצון, שנזכה מתוך המחשבות הטובות והדיבורים הטובים, להגיע לכלל 'מעשים טובים', שזוהי עבודת המקדש שדבר ה' מתגלה בבניין פיזי ובקרבנו פה בעולמנו, שנזכה להקריב קרבן פסח ולעלות למקדש ברננה עוד השנה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
