ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך בדורנו הגענו לשפל ללא תקדים. ודאי כי יש אנשים אומללים החולים בסטיות מיניות, למרות אזהרות חמורות של התורה (ויקרא כ, יג). אבל לעשות מזה "מצעד הגאוה" ולהתפאר בכך? שומו שמים. בדורם של חז"ל הכירו כי מחלה זו נמצאת בין אומות העולם. אבל יש להם מעלה, שאינם כותבים "שטר כתובה" לזכרים (חולין צב ע"ב) כלומר לא ממסדים הדבר כלגיטמי.
מצאנו חטא זה בסדום. וכאשר באו המלאכים להפוך את העיר, עמד לוט וסנגר על בני עירו, כדרך שלמד לעשות בבית דודו אברהם. אבל כאשר רשעי העיר באו לפרוץ הדלת, גערו המלאכים בלוט "עוד מי לך פה?" (בראשית יט, יב) ורש"י מביא מדרש (ב"ר כו, ה) שאין לנקד "פה" בחולם כי אם בסגול. זו לשון רש"י: "מאחר שעושים נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם?". לכאורה לשון "עושים" אינה מדוייקת, כי טרם עשו והיה צריך לומר "רוצים לעשות". אלא הקטרוג הוא לא על מעשה כפייה, בו מדובר אצל אורחי לוט, אלא "עושים", נתגלה כי אנשי העיר רגילים תדיר בסטיה נפשעת זו. ועל זה אין ללמד זכות. כך אמרו המלאכים ללוט.
אמנם עיקר תלונת שומרי תורה איננה על החולים ההם, אלא על נציגי הממשלה שאיפשרו התרסה גסה זו נגד כל נורמות הדת. לא יצר גופני הסית את נציגי הממשלה, אלא מחשבה זדונית (להכעיס) לעקור שמירת התורה מארצנו, שתהיה "מודרנית" עם חופש הדיבור ו"דמוקרטיה". גם כאשר אלו שהופיעו לפני הבג"צ הסבו את תשומת לבם שפעמים אין מספר המשטרה מנעה הפגנות הפוגעות בציבור, מפני תסיסה מיותרת שתגרום להם (או אפילו הפרעה לתנועה ברחובות); ומדוע אין להשתמש אף כאן בתקדימים ההם? לא מצאו השופטים המלומדים אומץ בנפשם לצוות על ביטול ההפגנה. והרי מכאן חטא גדול יותר מאשר עצם הסטייה המינית והגופנית.
ובכן יש כאלו בדורנו שהם "כולו חייב".
ומכאן אנו יכולים לראות "אור" בסוף המנהרה. יש לספר כאן נפלאות הבורא. חבורת החוטאים תכננו לערוך מפגן בינלאומי, שיבואו מכל קצות תבל גוים בני סטיות מין כאלו. הביא עלינו הקב"ה "מלחמת לבנון השניה", ובלי ברירה המשטרה נאלצה לדחות את המצעד, מפני מצב המלחמה וההרס הרב שנגרם לאחינו שבגליל. ודאי שיש להצטער ולהתאבל על אותם מאה חמשים וששה חיילים ואזרחי מדינתנו שקפחו חייהם במלחמה זו. אבל למרות הרע, הקב"ה היסב המלחמה גם להועיל לנו מכמה וכמה טעמים. אחד מהם כדי להוקיע את התרשלותם והזנחתם של קובעי מדיניות ארצנו משך שש שנים האחרונות, שלא דאגו לבטחון האומה מפני החיזבאללה. הדבר שימש כמו "חיסון" לעורר אותנו להתכונן ביתר יעילות לשלב הבא. אבל היתה עוד תועלת סמויה בזמנה, אבל ניכרת יותר כחלוף הזמן, שהמלחמה גרמה ביטול השתתפותם של כמאתיים אלף משתתפים גוים (מספר שנקבו המארגרנים). ודאי אילו הגיעו ארצה, לא היתה המשטרה והפרקליטות אוזרות אומץ לב לבטל את האירוע, ואפילו בפשרה. וניצלנו מזה.
נס נוסף אירע לנו. יום לפני המצעד המתועב, ירו תותחי צה"ל בטעות ופגעו באזרחי כפר בית חאנון. נהרגו תשעה עשר איש. הערבים איימו בנקמה ובפיגועים. המשטרה פרסמה שנודע לה על קרוב לעשרים מתאבדים צפויים, "סכנות ממוקדות", המאיימים עלינו. אי לכך לא היתה ביכולת המשטרה להקציב לשמירת המצעד שנים עשרה אלף שוטרים, כמתוכנן מראש. כי לא ידעו אם הפיגועים יגיעו לצפון הארץ או לדרומה או למישור החוף. ודאי חריצות זו לאסוף שנים עשרה אלף שוטרים (כולל יס"מ הידועים) מבטאת רצון נחוש לא לוותר להפגנות החרדים. לפי עתון "מעריב" פינתה המשטרה כמה מקומות בבתי סוהר, כדי לאסור כאלף מפגינים חרדים. (וכמובן, עד לתום ההליכים של חדשים מספר, כמיטב המסורת של "הדמוקרטיה הישראלית" נגד מי שאינו רצוי לשלטונות). טעות הירי טרפה את הקלפים. וכיצד הקב"ה פעל כל זאת? העתון מודיע כי שבוע לפני זה החליפו בצה"ל אביזר מסויים במק"ם של אחד התותחים. אביזר לקוי זה הוא שגרם לסטיה של חמש מאות מטר, וכך נהרגו הערבים. אילו טעות זו היתה נעשית כמה ימים לפני המפגן, או כמה ימים אחרי, לא היתה בזה שום השפעה על קובעי המדיניות, נציגי הממשלה. והרי משרד החוץ אף קבל שדר רשמי מהאפיפיור (ווטיקן), המוחה על הפגיעה בעיר הקודש לשלשת הדתות. וגם על זה לא מצא ראש הממשלה, וגם לא השר לבטחון פנים, ולא שרת החוץ, ולא הבג"צ וכו' וכו' לא מצאו און בנפשם לבטל הפגנה של כאלפיים מפגינים (זה המספר שהגיעו בפועל לאצטדיון בגבעת רם, ולא שבעת אלפים המיועדים לצעוד, כהתרברבות המארגנים). יש כאן הקצנה במרדם בה' ובתורתו.
הרי שני נסים הללו מלמדים אותנו כמה הקב"ה משגיח עלינו. עלינו להתעודד מהעובדה שה' שומר את עמו, גם כאשר אין אנו מוצאים כל מוצא ודרך כיצד להנצל. נכלל בזה הנס שהערבים ירו למעלה מאלף קאסמי"ם מתוך כפר חאנון, מאז ההתנתקות. ולא השיגו מה שבקשו לעשות לנו. אבל אין זאת אומרת שנסמוך על הנס, אלא יש בתורה מצוות וחיוב ההשתדלות לפי מיטב כוחותינו. ועלינו לקיים "לא תעמוד על דם רעך".
אמנם כן, הצדיקים בדור שלנו הם צדיקים ברמה גבוהה מאד, לעמוד מול כל לחצי הממשלה. לעומתם מתקיים "בירור" עכשיו. נתברר שהרשעים הם רשעים מוחלטים, המרימים יד נגד תורת ה', ולאו דוקא מפני יצר גופני. וה' הוא המשגיח עלינו ומצילנו מידם. יש לספר תמיד נפלאות הבורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
