ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
עוד מלמדנו המדרש, כי ישראל נגאלו ממצרים גם בגלל "שלא שינו את שמם" (שמות רבה פרשת שמות פרשה א). חשיבותו של השם מודגשת גם במנהג שנהגו רבים לומר בסוף תפילת שמונה עשרה, פסוק שכולל את שמו של המתפלל או שמתחיל באותו הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה של שמו. המנהג מבוסס על המסורת כי אחת השאלות הראשונות שהאדם נשאל עם עלייתו לגנזי מרומים היא: מה שמך?
מצאנו גם כי לשם שֵׁם נתייחד מקום מיוחד. כאשר נח מקיץ מיינו, ומגלה שיש הבדלים מהותיים בין בניו, הוא מברך בעיקר את שֵׁם בנו: "וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְקֹוָק אֱלֹהֵי שֵׁם ... וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם" (בראשית ט, כו – כז).
נציע הסבר שיחבר את המדרשים והמנהג לחטיבה אחת.
שמו של אדם מבדל אותו מאחרים ומאפשר לו לגלות את ייחודו בעולם.
שמו הראשון הוא השם שהקב"ה נתן לו. לשם זה שני תפקידים: הראשון, לחבר אותו לבורא עולם, והשני, לתת לו את האפשרות להפוך את חייו הגשמיים לחלק מעולמות רוחניים גבוהים.
השם השני הוא השם שנותנים לו ההורים. בנתינת השם ההורים מביאים לידי ביטוי את תפילותיהם וייחוליהם לצאצאם. הם מבטאים גם את האיחולים שלהם, שילוו את בנם או בתם בכל אשר יפנו. אמירת הפסוק בסוף תפילת שמונה עשרה מזכירה לאדם את המטרה אותה הוא אמור להשיג בימי חלדו על האדמה.
השם השלישי הוא השם שנותנים לו מעשיו.
המשוררת זלדה (מישקובסקי) הרחיבה מאוד בנושא זה. עיינו בשירה הנפלא - לכל איש יש שם.
נציע כי השם השלישי, השם "שקנה לעצמו במעשיו" הוא השם שמעשיו כלפי חבריו נתנו לו. שם זה מושפע מאוד מהפן החברתי, או כפי שהוא נקרא בפי חכמים – בין אדם לחבירו. יש להבנה זו משמעות חשובה. כל אדם שבוחר להגדיר את עצמו כמי שמשתדל לחיות, כמי שמנסה לעבוד את הקב"ה על פי השם שהקב"ה נתן לו, הופך להיות שגריר של מחפשי הדרך להגברת השכנת השכינה, ולחיזוק הקשר עם הבורא. ככזה מוטלת עליו חובה כפולה ומכופלת: להיות מחובר לציבור, לשאת בעול עם הציבור ולקדש שם שמים בהליכותיו - בתחום של "בין אדם לחברו".
הצלחה גדולה בתפקיד של עובד השם, בתחום של "בין אדם למקום", ללא הצטיינות ב"בין אדם לחבירו", עלולה להביא את התוצאה ההפוכה ולגרום, ח"ו, לחילול השם גדול. עכשיו מובנת גם השאלה מה שמך? האם הגעת לכאן כמי שמייצג את שלושת השמות.
הפתיחה של החומש השני, חומש שְׁמוֹת העוסק בגאולתם ל ישראל ממצרים והפיכתם לעם מזכירה לנו את שני הנושאים החשובים בחיי של כל יהודי. מצוות ש'בין אדם לחבירו' ומצוות של 'בין אדם למקום'. ללא הקשר בין החברים אי אפשר להתחבר עם הקב"ה, עם 'המקום'.
נעתיר כולנו יחד לבשורות טובות, ניצחון לכוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים,
החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים) ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
