ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בדרכם חזרה מן ההלוויה עולה חשש אצל האחים, שמא עתה יוסף ינקום בהם על מכירתו. תחילה הם פונים אליו בצורה עקיפה ובפיהם סיפור על ציווי של יעקב אביהם לסליחה. בכיו של יוסף לשמע הדברים, סוגר את מעגל תחנוניו בזמן זריקתו לבור (מב, כא). בשלב הבא, האחים מגיעים אל יוסף ומקיימים את חלומו "למהדרין מן המהדרין". הם לא רק משתחווים לו אלא: א. "וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו" - השתטחו ממש ארצה כמנהג עבדים נכנעים ב. "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (נ, יח) - מכריזים ומודים בכך גם בפיהם.
תגובת יוסף המדהימה והמרגשת מורכבת מחמישה חלקים: א. הוא מכריז "אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (נ, יט). נפרש כאן אֱלֹהִים במשמעות של חול, אל תפחדו, בשבילכם אינני השליט=אלהים, אני אחיכם לכן אינכם עבדים, כולנו אחים. ב. הוא איננו מאשים ותובע אותם למרות ש"אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (נ, כ), כאן נפרש אלקים במשמעות של קודש. ג. אני אמשיך לדאוג לכם "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (נ, כא), אני לוקח אחריות גם לעתיד. ד. "וַיְנַחֵם אוֹתָם", חיזוק הקרבה והתאחדות. ה. "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" עוד השקעה שמוכיחה רגישות. יוסף הצדיק השקיע מאמצים רבים כדי לחבר את חלקי המשפחה, למרות חילוקי הדעות. רק האחדות תבטיח את הגאולה ממצרים בסוף הדרך "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (נ, כד). פָּקֹד יִפְקֹד – מקובלנו מחז"ל כי זה מפתח – קוד הגאולה.
באחרית שנת תשפ"ג עמינו היה במצב נורא, קרוב מאוד למלחמת אחים – כמעט מכירת יוסף. המחלוקת נוהלה בדרך של הסתה ובכוחנות. השיח היה מתלהם ושובר. הקיצוניות של כל הצדדים השתלטה על הבמה. כל אחד האשים את האחר שהוא הוא ה"ערבה" חסרת הטעם והריח הטוב, כמושה ואפילו מדיפה ריח רע. כל צד היה בטוח שהוא, ורק הוא, מייצג את האתרוגים. הקב"ה המתין כל חודש אלול – "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט, כב) ושום דבר לא השתנה, הטונים עלו עוד ועוד. הקב"ה הסכים לחכות עד ליום הכיפורים תשפ"ד, היום הנשגב ומלא הוד. יום זה נחשב מבחינות מסוימות כיום האחרון של תשפ"ג (עיינו ויקרא כה, ט ויחזקאל מ, א). אבל אף אחד לא הקשיב, גם 'הידיים המשיכו לעבוד' והפיות לא נרגעו – חרפות וגידופים נשמעו ברמה. הקב"ה נתן לנו הזדמנות נוספת וחיכה עד ליום האחרון ממש של תשפ"ג - הושענא רבה, הזמן של הפתקא הטובה. לא הקשבנו זה לזה, גם ביום בו הערבות נזקפות לצד המזבח. לכן, לא זכינו לשמחת תורה!!! החג התחלף ב"תשעה באב". יום של חורבן, טבח ואכזריות נוראה פקד את בתינו, בתיהם של אחינו מכל המגזרים. שמחת תורה הפך ליום של "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שמות לב, לד) עונש נורא.
ואז נכפתה עלינו מלחמת אין ברירה – "עזרת ישראל מיד צר" (פ"ה מהלכות מלכים ה"א). התעוררנו! רוחות חדשות נשבו! רוח התנדבות, רוח נתינה לאחר, רוח של אחדות בין כל חלקי העם, רוח של גבורה ומסירות נפש למען הכלל בלי חלוקה למגזרים, כיסתה את כל הארץ. חיילים גיבורים, נשים גיבורות, נשות חיילים גיבורות, אימהות אבות וילדים גיבורים, משפחות שלמות של גיבורים. צימאון עז לקשר עם רוחניות, עם השכינה ולקשר לכלל ישראל.
בואו כולנו נשמור, מכל משמר, על רוחות אלו!!!
כל עוד התותחים רועמים, חילוקי הדעות הפוליטיים והשאיפות הפרטיות צריכים להיגנז עמוק ביותר. בעת מלחמה עוסקים רק בהצלת עם ישראל ומדינת ישראל (פ"ז ממלכים הל' טו).
בחירות יחכו לשקט שאחרי. המועמדים לבחירה יבחנו על סדר העדיפות שלהם בזמן המלחמה, מי מהם שם את טובת הכלל במרכז ומי שם את עצמו במרכז. מי חיבר ומי התעקש דווקא להפריד, מי אהב ומי שידר שנאה. כשיגיע הזמן, אף אחד לא יצטרך לוותר על דעותיו, אבל כל אחד יהיה חייב להצטייד בנכונות להקשיב לצרכי האחר ולדעותיו, גם אם סולם הערכים שלו שונה. ההכרעות יתקבלו מתוך הקשבה ורגישות להיותו של השני 'אתרוג', במובנים מסוימים, גם אם הוא 'ערבה' במובנים אחרים. זה הבסיס לערבות ההדדית ולהיותם של ישראל ערבים זה בזה. ערבים גם במשמעות של "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד).
לצערנו, בימים האחרונים הולכים וגוברים הקולות הקיצוניים והמסוכנים של הבטוחים שכל האמת רק באמתחתם. קולות אלה חייבים להיפסק. עכשיו! אסור לתת להם להשתלט שוב על השיח הציבורי, וגם זה צריך להיעשות רק על ידי הגברת האור ובהארת פנים.
כך, באחדותנו ננצח! כך נגיע לאחרית של שגשוג והצלחה בכל התחומים, אחרית של פָּקֹד יִפְקֹד לטובה וברכה, כמו שהיה בזכות פועלו של יוסף.
נעתיר לבשורות טובות, ניצחון לכל כוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים, החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים)
ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
