ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
הבן איש חי בספרו תורה לשמה (שאלה שצט) נשאל אם המתפלל עבור חבירו יזכירנו בשם אביו או אמו, והשיב בתירוצו השני: ״איתא בגמ’ (שבת סו,ב) אמר אביי, אמרה לי אם: כל מנייני בשמא דאימא. ופרש״י ז״ל כל לחישות פלוני בר פלונית, ע״ש. ועל פי זה כותבים בקמיעות שם האם, ונראה דהוא הדין בבקשת רחמים בפה דמזכירין שם האם. ואשר שאלתם מה טעם יש בזה, נראה דהיינו טעמא משום דעל הרוב ימצא על האיש קיטרוגים יותר מן האשה. האחד,מפני שהאשה פטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, וגדולה מזו שהיא פטורה ממצות תלמוד תורה, והאיש לא פלט מעוון ביטול תורה, וכמו שאמרו רבותינו ז״ל (ברכות ה,א) פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. ועוד כי האשה מוצלת מעון הקרי אשר הוא דבר המצוי בזכרים הרבה, וע״כ קיטרוגים של האשה על הרוב הם מועטים משל האיש. לכן יזכירו שם האשה עדיף. גם עוד אין המקטרגים מתקנאים בנקבות כמו בזכרים. ושמעתי אומרים טעם אחר מפני שהאם היא מבוררת יותר מהאב אבל חזקת האב היא מכח רובא, וכמו שאמרו בגמ’ (חולין יא,ב) ודילמא לאו אבוה הוא, אלא שמע מינה דאזלינן בתר רובא״, עכ״ל.
והנה בספרו בן יהוידע (ברכות נה,ב) קרא תיגר על הטעם האחרון שכתב שהוי זלזול בכבוד אביו שעושהו בתורת ספק, ועיין מה שכתב שם.
וכבר הקשו עליו שטעם זה מקורו טהור מהזוהר הקדוש (ח״א דף פד ע״א): ״וכי לא הוי בריה דישי איהו, עד דאיהו אמר בשמא דאמיה ולא בשמיה דאבוי? אלא הא אוקימנא דכד ייתי בר נש לקבל מלה עלאה לאדכרא, בעי למהך במלה דאיהי ודאי, ועל דא אידכר לאמיה ולא לאבוי״.
והובא במהרש״ל (חכמת שלמה,שבת סו,ב): ״לפי שבני אדם מכירים את האם שהיא ודאית יותר מהאב, לכן מזכירין שם האם״.
ובשו"ת לבושי מרדכי (מהד"ת יו"ד קמ"ט) הקשה שאין מקום להזכיר האם אלא בלחש ולא בתפילה: "ועל דבר הזכרת שם האב או שם אם בכתב על המצבה, והנה מעולם היה תמוה בעיני אשר בהזכרת שמות בתפילה ואמירת יהי רצון לאחר אמירת תהילים נוהגים בגלילות אלו להזכיר שם האם, והלא מבואר במס' שבת (ס"ו ע"ב) דאמר אביי אמרה לי אם, כל מניינו בשמא דאמא, כמו שאמר שם פלניא בר פלניתא, ופירש רש"י ז"ל (שם ד"ה כל מנייני) כל לחישות ומשום דכופלין אותן קרי להו מניינו. א"כ משמע דוקא סגולת לחש הוא בשמא דאמא, אבל הזכרה בתפילה וכיוצא בזה וכי הוא בכלל לחש, הזכרת תפילה היא לאפושי רחמי משמיא וכל כיו"ב.״
וכן דן בזה בשו״ת בצל החכמה (ח״ג סי’ צא,אות ג’) בשם הספר הדרת שלום (סימן י’ ס״ו בהוספה) דמנהג העולם שכאשר מתפללים על החולה ר"ל או במי שבירך אצל הס"ת אומרים פלוני בן פלונית. וקשה דבזוהר הקדוש (שמות די"ז ב) כתב שלעשות כן הוא דרך המכשפים והשדים שאין מזכירין לעולם שם אביו של אדם אלא שם אמו דבר שאין בו חשדא פי' שהוא ודאי, ושכן נרמז זה בגמ' שבת ס"ו: כל מנייני בשמא דאימא ופרש"י כל לחישות, ועל כן ראוי לשנות בקדושה כשמתפללין לפני הקדוש ברוך הוא או במי שבירך אצל הס"ת, ונראה שטוב לומר כלשון זה, פלוני הנולד מאשה פלונית שהוא פלוני בן פלוני, וכ"ה בצוואת הרה"ק מהר"א הגדול מקארלין לרשום על המצבה כנוסח הזה, פ"נ פלוני הנולד מאשה פלונית שהוא פב"פ. ופשוט דה"ה לנקבה, פלונית הנולדה מאשה פלונית שהיא פלונית בת פלוני. וכן נכון לומר גם בהזכרת נשמות. ודלא כמנהג זקנו מהרש"ח שאמר בהזכרת נשמות, פלוני בן פלונית כנדפס בסדור אור הישר״, עכ״ל. וראה שם שהכהו על קדקדו שהרי בזוה״ק מובא להדיא לומר שם האם מטעם זה, כדהבאנו לעיל.
גם הגאון רש״ז אורבעך (הליכות שלמה פ״ח הי״ז) כתב שבתפילה על החולה יש להזכיר את שם אמו ולא הכנוי, וכן הגרי״ע יוסף (יבי״א ח״ב סי״א) כתב כשמתפלל על חולה יתפלל בשם אמו אלא שהוסיף שזהו רק על הצד היותר טוב אלא שאין בזה קפידא כל כך, ובפרט שאין יודעים את שם האם שפיר לומר את שם האב או אפילו רק שמו בלבד.
והנה בהשכבה כתב שם ביבי״א שיש מנהגים שונים. יש שמזכירים את שם האב ויש מזכירים את שם האם ויש כאלו שמזכירים את שם האב והאם יחד ואומרים פלוני בן פלוני ופלונית, ונהרא נהרא ופשטיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
