ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם..." (דברים כ"ט ט).
כבר כתבנו בעבר, עיינו פרשת ניצבים וילך לשנת תשס"ב, וכן בפרשת ניצבים וילך לשנת תשס"ו כי השורש נ.צ.ב, המופיע כפתיח לפרשה, ובהופעותיו השונות, משמעותו נוכחות והשכנת שכינה. ומתי זה קורה? כאשר עם ישראל מאוחד - כֻּלְּכֶם.
הנביא עמוס מלמד אותנו על תנאי נוסף להשכנת שכינה, וז"ל: "כֹּה הִרְאַנִי וְהִנֵּה אֲדֹ-נָי נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ" (עמוס ז' ז). אין כל ספק שמדובר כאן בנוכחות שכינה, הבנה המתחזקת מההופעה של הביטוי נִצָּב. יחד עם ביטוי זה מופיע פעמיים הביטוי אֲנָךְ. בהסתמך על נבואת עמוס, משתמשים בביטוי נצב בימינו, כדי לתאר קו היורד מקודקוד משולש אל בסיסו בזוית של 90 מעלות. תפקיד האֲנָךְ לבדוק האם הקיר ישר וניצב בזווית של 90 מעלות. אחרת, במוקדם או במאוחר, הקיר יתמוטט. כך למדנו עוד תנאי הכרחי להשכנת שכינה בהליכות חיינו, יושר – יושרה! השקר – ה'שטיק' וה'טריק' לא יכונו במחיצתו של הקב"ה.
ונעבור לפרשת וַיֵּלֶךְ הנפתחת במילים וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה (שם, ל"א א). לשמה של הפרשה משמעות עצומה. משה רבנו, בן מאה ועשרים שנה, עדיין הולך על שתי רגליו. לצערנו הרב, יש אנשים שהליכתם מוגבלת מגיל צעיר יותר מגילו של משה, בעת הזו. כאן המקום להזכיר כי נגישות איננה רק חובה חוקית, היא גם חובה הלכתית. החברה ככלל וכל אחד מפרטיה, צריך להיות רגיש לכך.
לכן, בשו"ת במראה הבזק חלק ז' תשובה ג' התרנו לאדם נכה, המתנהל באמצעות כסא גלגלים, לשמש כשליח ציבור בישיבה, והדגשנו כי שילובו בחיי הקהילה, מכל הבחינות, הוא דרכה של תורה. נדגים עיקרון זה, תוך בחינה של הפסוקים, ויחסם של חז"ל לדוד המלך, שלא היה רגיש מספיק למפיבושת בנו הנכה של ידידו, רעו ובן בריתו, שהיה מיועד להיות שותפו במלכות - יונתן בן שאול.
לאחר מרד אבשלום דוד חזר לירושלים. בשער העיר חיכה לו מפיבושת שהחל מגיל חמש הפך לנְכֵה רַגְלָיִם (שמו"ב ד' ד), בעת שאומנתו נסה על נפשה בנסיון להציל גם אותו, ואז: וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ (שם). ציבא, מנהל האחוזות של שאול, עשה ככל יכולתו להמעיט בערכו של מפיבושת (עיינו שבת דף נו ע"א בשיטת רב שנראה שהסוגיא הוכרעה כשיטתו) וגם להאשימו, תוך שימוש במרמה, בניסיון לשבת על כסאו של דוד בעקבות מרד אבשלום (שם ט"ז ג). ברגע המפגש מתייצב מפיבושת לפני דוד, כאבל שהתאבל על הדחת דוד מיום פרוץ המרד. דוד, שהושפע מדברי ציבא, פנה אל מפיבושת בדברים הבאים: "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה לֹא הָלַכְתָּ עִמִּי מְפִיבֹשֶׁת" (שם, י"ט כו). השימוש בביטוי לֹא הָלַכְתָּ, צורם. דוד המלך הרי ידע שמפיבושת הוא נכה רגלים והוא איננו מסוגל ללכת!!! מפיבושת איננו עונה לדוד במחאה אלא בהכנעה, אבל אומר לדוד שדברי ציבא השפיעו עליו: "...כִּי פִסֵּחַ עַבְדֶּךָ: וַיְרַגֵּל (ציבא) בְּעַבְדְּךָ אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ כְּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וַעֲשֵׂה הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ" (שם י"ט כז – כח). הרד"ק מסביר "וַיְרַגֵּל - ענין רכילות וכן "לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ" (תהלים ט"ו ג). נציע כי מפיבושת נוקט 'רגל' ולא 'רכל', כדי להדגיש שאין לשאול נכה רגלים למה לא השתמשת ברגליך. לצערנו, דוד המלך לא הקשיב למפיבושת, קטע את דבריו והכריז: "וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ לָמָּה תְּדַבֵּר עוֹד דְּבָרֶיךָ, אָמַרְתִּי אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה" (שם, י"ט ל). חז"ל מלמדים אותנו שבאותו רגע "יצתה בת קול ואמרה לו: רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה" (שבת דף נו ע"ב). כאן לצערנו התחילה ההתפוררות!
כך הרווחנו לקח חשוב נוסף: חוסר רגישות לחלשים ובחירה בביטויים פוגעים עלולים, ח"ו, לפגע באחדות וממילא, ח"ו, בהשכנת השכינה.
לקראת ראש השנה ויום הכיפורים הבאים עלינו לטובה
הבה נחזק את עצמנו גם ואולי בעיקר בתחומים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
