ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה לשמוע קול שופר בא' בתשרי שהוא ראש השנה, שנאמר: "יום תרועה יהיה לכם".
מצוה לספר
התרגשות כפולה מילאה את ליבו של הרב הגאון ר' אלעזר רוקח מאמסטרדם זצ"ל. הידיעה כי בתוך ימים ספורים יזכה להגשים את משאלת חייו לעלות לארץ ישראל, התמזגה עם ההתרגשות לקראת היום הגדול - ראש השנה העומד לחול הערב.עם חשכה התאספו הנוסעים היהודים שהיו בספינה להתפלל יחדיו את תפילת החג מתוך התרוממות הרוח, כשהרב עובר לפני התיבה. במהלך התפילה החלו המתפללים להרגיש כי הספינה מתחילה לנוע ולהיטלטל, וככל שהזמן עובר הטלטלות הולכות ומתגברות. אחד הנוכחים עלה לסיפון לראות מה אירע, וכשירד סיפר לכולם כי התחילה סערה ההולכת ומתגברת. לא עבר זמן רב, והספינה החלה להיזרק מצד לצד במהירות. היהודים כדרכם הוציאו ספרי תהילים והתחילו לצעוק לה'. לפתע הגיע אחד המלחים וצעק כי באחד החדרים התחתיים נוצר חור, והמים מתחילים להציף את האוניה. הבהלה הייתה מרובה, והנוסעים התפצלו בין אלה שאיבדו את עשתונותיהם לבין אלה שרצו במהירות למקום החור כדי לסייע בשאיבת המים, ולרוקנם חזרה לים. תלמידי הרב התאספו סביב רבם האהוב ממתינים למוצא פיו שלא חדל לרגע מלהתפלל. לפתע פנה הרב אל שמשו ושאלו עוד כמה זמן נשאר עד עלות השחר. השמש ענה לו כי עוד כשעה יפציע השחר. הרב בשומעו זאת השתלהבו פניו ואמר לסובבים כי הוא מבקש שמיד עם עלות השחר יביאו לו את השופר לתקוע. השמועה פשטה בקרב הנוסעים כי הרבי מתכונן לעצור את הסערה על ידי השופר. מיד עם עלות השחר הביאו לרב את השופר. הרב התעטף בטליתו, ברך בכוונה עצומה את הברכות, ואז תקע בעוצמה את מאה התקיעות. מיד כשסיים את התקיעות הגיע בריצה רב החובל ובישר לנוסעים כי הסערה פסקה והסכנה חלפה.
אחד מתלמידי ר' אלעזר, ר' שמחה בונים מפשיסחא נהג לספר סיפור זה בכל שנה,והיה מסיים בדברים אלו: "הנוכחים חשבו כי הרבי רוצה לתקוע בשופר כדי לעצור את הסערה, ולא היא. הרבי ששמע על המצב הקשה של האוניה, רצה בכל מאודו לזכות לכל הפחות לקיים את המצוה של תקיעת השופר, ולכן ביקש לתקוע ברגע שניתן. ההצלה של האוניה כבר באה ממילא בזכות המצוה".
מצוה להורות
מצוה להורות ל':
מדין תורה אדם חייב לשמוע בראש השנה תשע קולות, הכוללות שלוש תרועות, ולפני כל תרועה ולאחריה תקיעה. אולם ישנו ספק מה כוונת התורה בתרועה, האם הכוונה לתרועה קצרה כפי שאנו נוהגים לכנות תרועה, או למה שאנו קוראים שברים, ושמא לשניהם יחד. על כן יש לאדם לשמוע בראש השנה לכל הפחות שלושים קולות, שכוללים שלוש פעמים תרועה, שלוש פעמים שברים, ושלוש פעמים שברים ותרועה מחוברים, כשלפני כל אחד, ולאחריו, ישמע תקיעה ישרה. בנוסף תיקנו חז"ל לאורך התפילה תקיעות נוספות, כך שסך הכל ישמע האדם מאה תקיעות. חלוקת התקיעות בתפילה מתחלקת באופן שונה מעדה לעדה.
אורך השבר צריך להיות כאורכן של שלוש תרועות, כך ששלושת השברים אורכן יהיה כאורך תשעת התרועות, התקיעה שלפני ואחרי צריכה להיות כאורך הקול שביניהם. ממילא יוצא שאורך התקיעה כשתוקע תשר"ת יהיה ארוך פי שניים מאורך התקיעה כשתוקע תר"ת או תש"ת.
אשה אינה חייבת במצות שופר, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. אולם, אם שומעת בכל זאת הרי היא בבחינת מי שאינוֹ מצוּוה ועושה שגם לו יש שכר על כך. אשה התוקעת בשופר או שומעת מאדם אחר, לדעת הספרדים אין לה לברך את הברכות, אך לדעת האשכנזים יכולה לברך. אולם גם לדעת האשכנזים, אדם שכבר יצא ידי חובתו במצוה, וכעת תוקע לנשים, לא יברך עבורן אלא הן יברכו לעצמן או אשה אחת תברך ותוציא ידי חובה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
