ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הראשונה עוסקת בבחירת החזן לימים אלה וז"ל המשנה ברורה:
"מי שבא בערכאות של גויים אין ראוי להיות ש"ץ בראש השנה ויום הכיפורים, אלא אם כן עשה תשובה" (שו"ע או"ח סימן תקפא ס"ק יא).
ההלכה השניה עוסקת בהלכה מיוחדת בענייני אכילה, בין כסא לעשור. וז"ל השולחן ערוך:
"אף מי שאינו נזהר מפת של גויים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר",
(כלומר, אף על פי שפת שנאפתה בידי אינם יהודים ואין בה מרכיבים אסורים, לא נאסרה על ידי חכמים, בימים אלה ממליץ המחבר להימנע מכך) (שו"ע אורח חיים סימן תרג סעיף א).
לכאורה שתי הלכות אלה נובעות מכך שימים אלה הם ימי הדין ולכן צריך להיזהר בהם יותר. אבל הסבר זה קשה משתי בחינות:
א. הרי גלוי וידוע לפני "שופט כל הארץ" שהזהירות בימים אלה מיוחדת לימים אלה והרי יש כאן חשש של "צביעות" שהיא הרבה יותר גרועה?
ב. ניחא "פת נכרי" שהרי אין בה חשש איסור (עיין במשנה ברורה שם ס"ק א שמתיר זאת גם בעשרת ימי תשובה אם אין תוך ד' מילין פת ישראל), יש מקום לומר שבימי הדין האדם יקדש עצמו במותר לו. אבל הליכה לערכאות של גויים היא איסור גמור וחמור ומדוע נוספה אזהרה שלא לעבור עליו, בין כסא לעשור?
לכן ננסה לתת הסבר אחד לשתי הלכות אלה. חז"ל לימדונו כי בראש השנה יצא יוסף הצדיק מבור האסורים. הדבר רמוז וכמעט במפורש בספר תהילים (פרק פא):
"תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלוקי יַעֲקֹב: עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע: הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה"
המשורר ברוח קדשו קושר בין ראש השנה "תקעו בחודש שופר" לבין יציאתו של יוסף העבד מבית האסורים למשול על האימפריה המצרית "בצאתו על ארץ מצרים". לכן מצינו בגמרא: "בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, מנלן? דכתיב (תהלים פא) תקעו בחדש שופר" (ראש השנה דף יא ע"א).
שני השליחים של הקב"ה שסייעו בעקיפין ובמישרים לגאולתו ופדות נפשו של יוסף, וממילא אחר כך להצלת כל בית יעקב, היו שר המשקים ושר האופים.
שר האופים קשור במישרים לאפיית הפת. החומרה בעניין פת עכו"ם, מזכירה אותו וממילא את יוסף.
כיצד נקשר את שר המשקים לאיסור הליכה לערכאות? מסורת היא בידנו שראש השנה הוא יום הדין כפי שרמוז בתהילים (ראש השנה ח ע"א). הרמב"ן בדרשתו לראש השנה טוען שהדבר מפורש בתורה, בכך שכינויו של היום הוא "יום הזיכרון". השורש "זכר" בבנין הפעיל, מופיע פעמים רבות בתנ"ך במשמעות של דין ופקידה (עי"ש). לפי זה ברורה בקשתו של יוסף "והזכרתני אל פרעה" והרי פרעה מעולם לא שכחו. אלא שיוסף ביקש משר המשקים שיגיש את ערעורו לפני בית המשפט העליון של מצרים בראשותו של פרעה, בתקווה לקבל שם משפט צדק (עיינו בחמדת ימים לראש השנה תשס"ד). על הליכה לערכאות של גויים ערב ראש השנה נענש יוסף בעוד שנתיים מאסר. ממליא ברור מדוע איסור זה יש לו משמעות עוד חומרה יותר בימים אלה, שהרי דווקא בימים אלה צריך לזכור כי משפטינו בא לפני מלך מלכי המלכים - הקב"ה. גם אם נראה לנו לעתים, כי ישועתנו באה לנו, בידי בשר ודם, כמו שר המשקים ושר האופים, לא נשכח שגם הם שליחים של הקב"ה.
זכינו בדורנו כי לעם ישראל שלטון עצמאי בארץ ישראל. הבה נתפלל כי ראשי מערכת משפט שמנוהלת ומופעלת במדינת היהודים יראו עצמם מחויבים קודם כל למסורת ישראל על פי דין תורה.
ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
