- שבת ומועדים
- חיוב ההודאה על נס
150
תשובה: תחילה יש לדון מתי יש לציין את יום העצמאות כשה' באייר חל בשבת או יום שישי וכדו' שע"פ החוק 1 חוגגים שלא ביום ה' באייר לבקשת מועצת הרבנות הראשית, מחשש לחילול שבת.
בשו"ת אהלה של תורה (ח"ב, ע"ג) כתב הרב יעקב אריאל שניתן להביא ראיה לכך שאפשר להזיז את יום העצמאות החל בשבת מתאריך ה' אייר, מהסוגיא במגילה (ה.) לגבי פורים שחל בשבת:
אמר רב: מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה בעשרה... ומי אמר רב הכי? והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנם, ערב שבת זמנם? והא שבת זמנם הוא, אלא לאו הכי קאמר: שלא בזמנם כזמנם, מה זמנם אפילו ביחיד אף שלא בזמנם אפילו ביחיד? לא, לענין מקרא מגילה בעשרה. אלא מאי ע"ש זמנם? לאפוקי מדרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומם יידחו ליום הכניסה, קמ"ל דע"ש זמנם 2 .
מסוגיא זו עולה למסקנה שיום פורים שחל בשבת קוראים את המגילה ביום שישי אך זו קריאה שלא בזמנה כיון שיום פורים עצמו לא זז ממקומו 3 . אם כן לכאורה אף את יום העצמאות לא ניתן לעקור ממקומו כשחל בשבת (או בכל יום אחר בו יש חשש חילול שבת) ויחול ביום ה' באייר, ואכן מתחילה דעת הרב גורן הייתה שיחוגו את יום העצמאות ביום ה' באייר בכל מצב ויאמרו בו את ההלל, ואולם עיין בהערה שלבסוף חזר בו 4 .
אכן, כתב הרב אריאל שיש לומר שאין בכך ראיה שלא להקדים את היום, כיון שבפורים היה חשש חילול שבת רק מקריאת המגילה ולכן הקדימו רק מצווה זו ולא היה צורך בהקדמת כל חלות היום, אולם ביום העצמאות כוונת המקדימים הייתה להקדים את כל המצוות שראו בהם חשש שיגרמו חילול שבת ואלו- כל מצוות היום וממילא כוונת המתקנים הייתה להקדים את חלות היום ליום אחר, לכן ניתן לחוג את היום קודם לתאריך ה' אייר 5 .
העולה מן הנ"ל, שניתן לחוג את יום העצמאות שלא במועדו מחשש חילול שבת, ויש שסברו שאין להזיזו ממקומו וביום שבת יאמרו הלל וכו'.
אמירת תחנון:
כעת יש לדון האם יש לומר תחנון או צדקתך ביום ה' באייר כאשר יום העצמאות הוקדם מתאריכו(כפי שקורה ברוב המקרים!).
השולחן ערוך (קל"א,ו')כותב את הימים בהם לא אומרים תחנון:
נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בר"ח, ולא במנחה שלפניו, ולא בחנוכה, וי"א גם במנחה שלפניו, (וכן נוהגין). בפורים, אין נופלים על פניהם ( בל"ג בעומר אין נופלין, בעיוה"כ אין נופלין, וכן בערב ר"ה אפי' שחרית, מנהגים).
בנוסף לחגים מהתורה (פסח שבועות וכו') אף במועדים מדרבנן אין אומרים תחנון, אלא שהוסיפו בעלי השו"ע שאף בימים שאינם ימים טובים אין אומרים תחנון, כיון שאלו ימים שארעו בהם דברים המשמחים או ריבוי שמחה שבהם, ט"ו באב, ט"ו בשבט 6 , ל"ג בעומר.
בטעם שאין אומרים בט"ו באב תחנון כתבו תפארת ישראל (הלכתא גבירתא תענית פ"ד) והמשנה ברורה כיון שבגמרא נאמר שהיה יו"ט גדול בזמן שביהמ"ק היה קיים. ולכאורה יש להקשות שכיון שלצערנו חרב המקדש כשם שבטלה מגילת תענית אף יאמרו בו לחנון, ובכל זאת רואים שלעניין תחנון לא בטל רושם השמחה מיום זה 7 . הפרי מגדים (תק"פ משב"ז ס"ק א') כתב שהטעם מפני שכלו מתי מדבר.
בנוסף מצאנו במנהגי ישראל מקרים נוספים בהם יש נהגו שלא אומרים תחנון: הכנסת ספר תורה, בר מצוה, פדיון הבן, סיום מסכת, הילולת הצדיקים 8 . ונראה שהמשותף לכל הוא כפי שאמרנו שבכל יום שמח או שארע בו מאורע שמח (אף שבטל אותו מאורע כט"ו באב)נהגו שלא לומר תחנון. ונראה שהמקור שהקלו הרבה בעניין זה, מדברי רב נטרונאי גאון (הובאו בטור סוף סימן קל"א) ש"נפילת אפים בציבור על פניהם אחר התפלה רשות היא" וכן כתב הדרכי משה משו"ת הריב"ש (תיב)" דנפילת אפים הוא רשות ולכן כל דיניו במנהגא תליא מילתא", וכן כתבו הט"ז (קל"א,י"א) ושיירי כנסת הגדולה (באה"ט קל"א,י"ג). לכן ביום שארע בו מאורע משמח ביותר ניתן שלא לומר בו תחנון. ולא גרע יום ה' באייר בו הכריזו על הקמת ישראל ושלטון יהודי על ארץ ישראל, שהוא יציאה מעבדות לחרות וקיום מצווה דאורייתא של הורשת הארץ כדברי הרמב"ן (עיין במאמרו של הגאון הרב צבי יהודה 'לתוקף קדושת יום עצמאותינו' לנתיבות ישראל חלק א') משאר מאורעות משמחים פרטיים כיום בר המצווה או פדיון הבן, וכן אף ממאורעות שמחים כללים שגורם השמחה שלהם בטל (כט"ו באב שחרב המקדש לצערנו, ומהרה יבנה). בנוסף יש לציין שנהגו אף שלא לומר תחנון גם ביום "פורים קטן", היינו י"ד אדר א', שכלל לא ארע בו מאורע שמח אלא בגלל הקשר של התאריך שלו לאדר השני.
בנוסף יש להוסיף טעם, דכדי לחוש לסברא שאין להזיז את יום העצמאות ממקומו ולכן יש לחוג אותו ב-ה' אייר, אין לומר בו תחנון או צדקתך. דהרי כתב החתם סופר (ח"א אורח חיים, ר"ח) שעצם ציון יום ההצלה הוא דין דאורייתא הנלמד מקל וחומר, אלא שהפרטים של הדין מדרבנן הם, לכן אנו לא אומרים תחנון ומציינים את היום, ולפחות ידי דין התורה יצאנו.
העולה: נפילת אפיים רשות היא ואמירתה תלויה במנהג ולכן הקלו ונהגו בימים שארע בהם דבר המשמח שלא ליפול על פניהם כט"ו בשבט ל"ג בעומר פורים קטן וט"ו באב, ואף אם בטל המאורע כט"ו באב שבטלה מגילת תענית. לכן ביום ה' אייר שארע בו מאורע גדול ומשמח בחסד ד' עלינו, וקמה גם ניצבה מדינת ישראל ויצאו מעבדול לחרות והחל בו דבר מצווה של ישוב ארץ ישראל הכללי, בוודאי אין לומר בו תחנון מפני השמחה שבו, ואם יארע בשבת לא יאמרו צדקתך.
וכן פסק ב אהלה של תורה 9 , ובשו"ת דבר חברון וכן נוהג מו"ר הרב זלמן מלמד , וכן נהג הגאון הרב אברהם שפירא זיע"א 10 .
^ 1. חוק יום העצמאות : ה' באייר – יום העצמאות:
1. (א) הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל "יום העצמאות" שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה.
(תיקון מס' 1) תש"י-1950 (תיקון מס' 2) תשי"א-1951 (תיקון מס' 3) תשי"ד-1954 (תיקון מס' 6) תשס"ד-2004
(ב) אם יום ה' באייר יחול בשבת, יוחג יום העצמאות ביום ג' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול בששי בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ד' באייר של אותה שנה. אם יום ה' באייר יחול בשני בשבוע, יוחג יום העצמאות ביום ו' באייר של אותה שנה.
^ 2. רבנו חננאל (מגילה ה.):"ופרקינן הכי קאמר, ער"ש שהוא שלא בזמנו של קריאת המגילה, קורין אותה כבזמנו, מה זמנו אפי' ביחיד כך שלא בזמנו אפי' ביחיד. ודחינן לא, לענין מקרא מגילה בעשרה. ושלא בזמנה היא ואלא מאי ער"ש זמנם, כלומר שקורין בער"ש המגילה כאילו זמנם הוא".
^ 3.ואכן לדעת המשנ"ב (תר"צ, ס"ק ס"א) יש לקרוא את המגילה בעשרה כיון שאינו בזמנו, אולם עיין ביחו"ד (א,צ) לגבי פורים המשולש, שבני ירושלים מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי, שהביא שהמנהג כמו שכתבו הרב זוננפלד החזו"א ועוד, שיכול לקוראה אף ביחיד מעיקר הדין כיון שבפורים המשולש מקדימים ליום י"ד והוא יום קריאה לכל.
^ 4. הצפה , ג' באייר תשל"ח. הרב גורן חזר בו ממה שכתב בט' בניסן תשל"ח, לשליח בני-עקיבא בקליבלנד, וממה שהורה 3 שנים קודם, בכ"ד באלול תשל"ה (1975), לעורכי ה"סידור" של הקיבוץ הדתי - שאת תפילות החג יש לקיים בליל וביום שישי , ארכיון הר"ג. גם הרב שלמה אבינר, עטורי כהנים , 97 (אדר תשנ"ג), עמ' 25 כתב: לדעת כל השיטות אין לומר "תחנון" ביום ו', כי בכל זאת נותרת קדושה באותו יום. לעומת זאת, לכבוד שנת היובל למדינה, בשנת תשנ"ח (1998), על פי החלטת הכנסת [מכ"ז באדר תשי"ח, ראה: דברי הכנסת ה-14 , כרך כב, עמ' 6580-6579, 6728], נחוג יום העצמאות ביום חמישי [הוקדם כחוק] וגם ביום שישי. הרבנות הראשית הורתה לומר את תפילות החג רק ביום חמישי, וליום שישי יש להתייחס כיום רגיל, הצפה , כ"ז בניסן תשנ"ח[יתכן שבשנה זו אמרו להתייחס ליום ה' אייר כיום רגיל כדי שלא יגיעו לחילול שבת, מ.ב.צ]. בשנה זו התפרסמה ידיעה בשם הרב עובדיה יוסף - מותר ביום זה לומר הלל, אין לומר "תחנון" ויערכו סעודות שמחה, מעריב , ל' בניסן תשנ"ח.
^ 5. אהלה של תורה (שם):" ואין לומר, אדרבה, מהא גופא, שלא עקרו את כל הלכות היום לער"ש, אנו למדים שכשחל פורים בשבת אין לעקור את כל הלכות היום ליום אחר, כי שבת הוא זמנו העיקרי. אין לומר כן, כי בפורים שחל בשבת החשש היה רק לקריאת המגילה, וכדרבה, שמא יטלטלנה ד' אמות ברה"ר, לכן הקדימו רק את קריאת המגילה לער"ש. אך הקריאה בתורה ועל הנסים, שבהם אין לגזור, השאירום במקומם בשבת. אך אילו היה חשש גם בהם, היו עוקרים את כל ההלכות היום משבת לע"ש.
ויכול הטוען לטעון שה"ה ביום העצמאות, העקירה לע"ש, או ליום ה', לא נועדה אלא לטקסים ממלכתיים, שיש חשש שיחללו בהם שבת, משא"כ הלל והודאה, שאין בהם חשש לחילול שבת, יש להשאירם בזמנם. זה אינו, שהרי כל הלכות יום העצמאות אינן אלא הלל והודאה, ואילו שאר הטקסים והחגיגות אינם מהלכות היום. אילו היינו מחלקים בין הלכות היום לטקסים נמצינו מחלקים בין הצד ה"דתי" של יום עצמאות שנשאר בזמנו לבין הצד "הטקסי" שלו, שהוקדם ליום אחר, בזה יש סכנה כפולה:
א. כל התקנה של הקדמת יום העצמאות עלולה להתערער, כי יתברר שהרבנות שדרשה את הקדמת היום נשארה לחוג את חלקה "הדתי" בשבת, ואילו הציבור הרחב - שלא הוא שדרש הקדמה זו, ואולי אין היא נוחה לו, ורק אולץ להקדים את החגיגות בגלל לחצה של הרבנות - דווקא הוא צריך לחוג את היום שלא בזמנו.
ב. ההפרדה בין הציבור הדתי והציבור הכללי, בחגיגות היום, יש בה פתח להפרדה בין הדת והמדינה, דבר הסותר את כל עיצומו של יום העצמאות עפ"י תפיסתנו הדתית. עבורנו המדינה היא מושג בעל משמעות דתית, שבה הריבונות הכלל-ישראלית הוקמה בארץ-ישראל. ואע"פ שלצערנו אין בה עדיין גילוי מלא של תורת ישראל, היא הנותנת, רק שותפות מלאה בהשגת הריבונות הזאת ובפיתוחה יכולה להבטיח את הגברת השפעתה של התורה על חיי המדינה. מורנו ורבנו הרצ"י קוק זצ"ל היה נוהג להדגיש, בשנה בה חל יום העצמאות בשבת או בע"ש והוקדם ליום ה', שעובדה זו גופא שיום העצמאות הוקדם רשמית ליום ה' כדי למנוע חילול שבת היא קידוש ה' של המדינה לעיני כל העמים. וא"כ גם חובת ההלל וההודאה צריכה להיות ביום חמישי".
^ 6.לגבי ט"ו בשבט רבו הדעות מדוע אין אומרים בו תחנון: התחלה של דבר מצוה, והוא יום שמחה(לבוש), כיון שהוא ראש השנה (לאילן) ולא מצאנו שאומרים תחנון בראש השנה (מרדכי ר"ה תש"א), היכר שהחלה שנת מעשר וערלה חדשה( שו"ת מהר"ם מרוטנברג).
^ 7. עולת תמיד (קל"א,י"ט): נהגו שלא ליפול בט"ו באב וכו', כן כתב הבית יוסף, ואף על גב דעכשיו בטלה מגילת תענית(ראש השנה י"ט:), מכל מקום לעניין נפילת אפיים שהוא רשות, לית מנהגא לבטל.
^ 8.עיין בכל זה בפסקי תשובות קל"א,כ"ד.
^ 9." ומכיון שאמרנו שאין מזכירים נשמות ואין אומרין צדקתך בשבת כזו , ממילא נשאר גם רושם מסוים בשבת, וגם למי שחושש לכך לא עקרו את כל היום ממקומו".
^ 10.ויש לי לציין שבשו"ת הרב הראשי א עמ' 307 וכן ח"ב עמ' 458 בהערה, כתב שיש לומר תחנון ביום ה' באייר, ולא כתב טעם לדבר.
הלכות יום העצמאות
הרב משה בר ציון | אייר תשפ"ג

נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס
הרב דוד דב לבנון | ה באיר תשס"ו
מהלכות יום העצמאות
לימוד מונחה של מקורות בהלכות יום העצמאות
הרב משה בר ציון | אייר תשע"ט
שיר והלל ביום העצמאות
פרק לב
הרב יהודה זולדן | אייר תשס"ח
הרב משה בר ציון
רב ביישוב בית אל
מעבר לגבולות החשבון
פרק ט"ז פסקה א' - א'1
ט' סיון תשפ"ד
אהבת האדם לבריאה
פרק י"ב פסקאות ד -ו
כ"ה תמוז תשפ"ג
זמן ההדלקה-מקום ההדלקה-אכסנאי
סיכום כולל של הלכות חנוכה
כ"ג כסלו תשפ"ד
הרצון כמפתח להשגיות
פרק י"ג פסקה ז' - ח'
י"ט חשוון תשפ"ד
למה משווים את העצים לצדיקים?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
למה ללמוד גמרא?
מה הייעוד של תורת הבנים?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
סוד ההתחדשות של יצחק
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
"אתה בראתה", "אתה יצרתה", אתה נפחתה בי", "ואתה משמרה בקרבי"
עולת ראיה – המשך השכמת הבוקר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח כסליו תשפ"ה

פרשת השבוע: רחל, לאה ודוד המלך, מה קרה? (חלק ג')
הרב יוסף כרמל | שבט תשפ"ה
