ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- רפואה ושמירת הנפש
תשובה:
סמלי עבודה זרה בבנין:
במשנה (עבודה זרה מד:):
"שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר ליה, כתוב בתורתכם: לא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו: אין משיבין במרחץ. וכשיצא, אמר לו: אני לא באתי בגבולה, היא באה בגבולי, אין אומרים: נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי, אלא אומר: נעשה אפרודיטי נוי למרחץ".
המשנה מלמדת שמקום שלא נבנה עבור נוי העבודה זרה, אלא שהעבודה זרה משמשת ל"נויו", אין איסור להכנס אליו. וכך נפסק בשו"ע (יו"ד,קמ"ב,י"ד):
"מרחץ שיש בה עבודת כוכבים, מותר לרחוץ בה, לא מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה, שנאמר: אלהיהם (דברים יב, ב), בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה, כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה. ואם היה דרך עבודתה בכך, אסור".
הש"ך (ס"ק ל"א), מבאר את דברי השו"ע שצריך לגרוס את המילה "ועוד" לפני המילה 'שנאמר', והיינו שיש שני היתרים א. שהע"ז נעשית לנוי אין איסור ב. אף בנעשית לעבדה אם מבזים אותה הדבר מותר.
לכן אף שיש בבית היולדות סמלי ופסלי ע"ז אין איסור להיכנס בו.
מיילדת גויה:
במשנה (עבודה זרה כ"ו.):"אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל", בגמרא הובאה מחלוקת תנאים בנושא :
"ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל - מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה".
אם כן לדברי חכמים (שהלכה כמותם), מותר לגויה לילד בת ישראל רק כאשר עומדים על גבה יהודים אחרים אשר מוודאים שלא תזיק את הוולד, משום שהגויים חשודים על פיקוח נפש.
וכך נפסק בשולחן ערוך (קנ"ד,א): "עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה, ואפילו אם היא מומחית".
הט"ז (א') מבאר שצריך שני תנאים להיתר: א. שיש יהודים אחרים עם המיילדת ב. הלידה נעשית בבית ישראל. לכאורה על פי זה לא ניתן ללדת עם מיילדת נוכריה בית חולים של גויים.
אולם הפתחי תשובה (א'), הביא אתת דברי שו"ת בית יעקב שאמנם מיילדת נוכריה אפילו מומחית חוששים מפניה, אך זה דווקא כאשר מומחית רק למיילדות על כן יש לחוש שמרע נפשה, אך אם היא מומחית אף לדברים אחרים, הרי זו בכלל "מילדת חכמה" שלא מרע נפשה כשם שרופא גוי לא חוששים להתרפא על ידו כיון שלא מרע נפשיה (כמבואר בשו"ע יו"ד קנ"ה,א).
בנשמת אברהם (יו"ד קנ"ד,א) הביא מדברי הגרש"ז אוירבך להקל בבית חולים ציבורי: "נראה שבית חולים ציבורי, כיון שדואג וחרד לשם טוב וגם יש פקוח של הרבה אנשים, מסתבר דלא מרעי נפשייהו(מזיקים את שמם, מ.ב.צ)".
האם נכון ללדת בבית חולים נוכרי:
עד עתה בררנו את עיקר הדין שהדבר מותר מהדין ללדת בבית חולים נוכרי ועל ידי מיילדת נוכריה, אולם כעת אנו רוצים לדון האם הדבר נכון.
אמרו חז"ל (שבת י"ב:) ששכינה מראשותיו של חולה, כיון שהקב"ה מסייע וסועד לחולה, וכן הקב"ה נמצא עם מי שנמצא בקושי שנאמר "את שפל ואת דכא אשכון "( גמ' שם, ספר החיים ב,ח).
כמו כן למדנו שיש השגחה מיוחדת על הלידה מכח ציווי ד' על פריה ורביה, וצריך האדם לשקול האם במקום זה שיש בו עבודה זרה, הוא המקום המתאים לקבל ברכת ד' זו והשראת השכינה המסייעת לחולה, ואמנם אין דנים אפשר משאי אפשר, היינו שאם אין אפשרות אחרת יש ללדת במקום זה וד' הטוב יסייע, אך כאשר יש אפשרות אחרת יש לשקול האם נכון ללדת במקום טומאת עבודה זרה.
מקור נוסף להשראת שכינה בזמן הלידה מוזכר בשם משמואל (תזריע תרע"ד) שכתב:
"וכבוד קדושת אבי אדמו"ר זצללה"ה, פירש דבריו שהוא כעין טעם זוהר הקדוש בטומאת מת, מפני שכחות הטומאה משתוקקין לדבוק במקום שהיתה בו קדושה, והכא נמי מפני זה גופא שהיה שורה ענין אלקי, היינו מפתח של חיה, שאיננו נמסר ביד השליח אלא הקב"ה בעצמו הוא הפותח, ואח"כ כשנסתלק ענין אלקי זה שורים לעומתו כחות הטומאה, עכ"ד".
ולסיום אביא מדברי בעל משנה הלכות (יב,לט):
ולפי עניות דעתי פשוט דאין ליכנס בבית כזה ואפילו אין זה בית ע"ז ממש, אלא שיש שם עבודה זרה, ובאבות דרבי נתן (פ"ח ה"ח) כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך בהמתן היו חסידות, אמרו גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת כוכבים שנאמר (בראשית כ"ד) 'ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים', ואנכי פניתי הבית- מתרפים מעבודת אלילים, 'ומקום לגמלים'- מלמד שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפינה כל העבודת כוכבים מפניהם, עיין שם. ומעתה אפילו בהמתן של צדיקים לא נכנסו למקום שיש ע"ז וכ"ש ללכת בכל יום לקאלעדזש שלהם לבחור בן תורה שיש שם ע"ז שומר נפשו ירחק מהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
