ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
באותו הזמן, ישב הגאון בעליית הגג. שמע הגאון את הרעש החריג, וירד למטה לראות על מה המהומה. כשראוהו השודדים, נבהלו ממנו, וברחו מפניו. ראו התלמידים, שהשודדים ברחו, וחזרו לבית המדרש.
שאלו התלמידים את הגאון: מפני מה ברחו השודדים?
הצביע הגאון על התפילין שבראשו, ואמר: הלא גמרא מפורשת היא (ברכות ו, א) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". נמצאנו למדים, שכאשר הגויים רואים את התפילין שבראשנו, הם יראים ומפחדים מפנינו.
שאלו התלמידים: והרי גם ראשינו עטורים בתפילין?
ענה הגאון: לכם יש תפילין על הראש, ואילו רבי אליעזר אומר שהגויים יראים מפני התפילין שבראש, שבתוך הראש. צריך לא רק להניח את התפילין, אלא גם לחיות אותם ולהתחבר למהותם הפנימית.
סיפור זה מתרץ תמיהה גדולה, המצויה בפרשתנו. בסוף הפרשה, מופיעות שתי פרשיות התפילין, "קדש לי", "והיה כי יביאך".
הפרשיות הללו מתחילות בציווי ה' למשה, שעם ישראל יקדש את הבכורות של האדם והבהמה. ומיד אחר כך כתוב שמשה מדבר ומעביר את הציווי לבני ישראל. והנה, למרבה הפלא, משה לא מסתפק בהעברת הציווי לקידוש הבכורות, אלא מפליג ומוסיף גם ציוויים בענייני יציאת מצריים, וכן את מצוות התפילין.
ואמנם, את הקשר בין מצוות הבכורות למצוות יציאת מצרים, אנו יכולים להבין, שהרי הבכורות הם זכר למכת בכורות ביציאת מצרים, וזכר לכך שעם ישראל יצא ממצריים, כי אנו בנו בכורו של ה'. אך יש לתמוה - מה הקשר למצוות התפילין? כיצד דלה משה את מצוות התפילין מתוך הציווי על הבכורות?
מכאן אנו למדים, שיש קשר פנימי עמוק בין התפילין ובחירת וקדושת עם ישראל כבנו בכורו של ה'. ומצאנו בגמרא ברכות שם (ו, א) שגם לקב"ה יש, כביכול, (בדרך משל) תפילין. ומה כתוב בתפילין של ה'? פסוקים העוסקים בבחירתם של עם ישראל, לדוגמא: "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אם כך בתפילין שלנו, אנו מדברים על הקשר שלנו עם ה', "שמע ישראל ה' אלוקינו", וה' בתפילין שלו מדבר על הקשר שלו עימנו. אמירה זו של הגמרא מלמדת על כך, שהתפילין מבטאים את בחירת ישראל וקדושתו.
וזו גם הסיבה, שהגויים מפחדים מהתפילין שבראשם של ישראל. אנו יודעים שחיות חוששות מבני אדם. בדרך כלל, גם חיות טרף, שחזקות הרבה יותר מהאדם, חוששות ממנו. כלומר, חששם של החיות מהאדם, לא נובע מהעובדה שהם חזקות ממנו, אלא מפני שהאינסטינקט הטבעי שלהם מאותת להם, שהאדם גבוה מהם, ועליהם לחשוש ממנו.
להבדיל, כך גם הגויים חשים באופן טבעי, שישראל גבוהים מהם, והם חוששים מעם ישראל. אולם, כדי שגוי יחשוש מהיהודי, על היהודי לחיות באמת את מעלתו הגבוהה, ולשם כך עליו לחיות באמת את מהותם של התפילין, המורים על קדושתם של ישראל.
זו הסיבה, שהגויים חששו מהגאון מוילנא, שחי את התפילין בראשו, וחי בשלמות את מהותם הפנימית.
אשרינו, שאנו זוכים להניח מידי יום את התפילין הקדושות בראשינו ובזרועינו, ויהי רצון שנחיה תמיד את קדושת ישראל, ומתוך כך כל הגויים ייראו מפנינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
