ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ארלט בת רחל
אותו יהודי היה שואב מים, והצדיק חלף ליד ביתו בשעת לילה מאוחרת, ונדהם ממראה עיניו. הבית היה ממש חורבה, אך בתוך הבית רקדו עשרה מעניי העיירה, ושתו 'לחיים' בכוסות של מים. נכנס הצדיק ושאל אותם: על מה אתם רוקדים ושמחים?
סיפר לו שואב המים: דע לך, אני עני מרוד, ועל עבודתי הקשה כשואב מים, אני מרוויח פרוטות מעטות, וכך אני עובד כל היום מצאת החמה עד צאת הנשמה, ונשאר עני מרוד. קשה לי עם מצבי העגום, ותמיד התפללתי לפני ה', שישלח לי פעם סכום כסף נכבד, ואוכל לפתוח עסק, ולהתפרנס בהרווחה.
והנה, היום התמלאה בקשתי. הלכתי ברחוב, ומצאת ארנק ובו סכום כסף נכבד. הודיתי לה' על מתנתו הטובה, הטמנתי את הארנק בביתי, והלכתי להתפלל מנחה בבית הכנסת. והנה, בסוף התפילה, התפרצה למקום אישה אלמנה אחת וזעקה, שהיום היא אבדה את הכסף שחסכה שנים רבות לחתונת ביתה היחידה, ומרוב צער היא התעלפה.
רצתי הביתה, נשכבתי במיטתי, וכעסתי על ה'. אמרתי לו בליבי: זהו, אני לא מתפלל אליך יותר. בשביל לעזור לי, לקחת מאישה אלמנה כסף, אני לא רוצה להיות קשור אליך יותר. ונרדמתי.
באמצע הלילה, התעוררתי, ושמעתי את נשמתי מייללת בקרבי ואומרת לי: שכחת אותו? את בעל הרחמים? אתה מוותר על הקשר עם ה'? אינך מתגעגע אליו? זהו, יותר לא תתפלל?
מיד קפצתי ממיטתי, ורצתי לאותה אלמנה, והשבתי את כספה. וכעת, אני וחברי רוקדים כאן ושמחים על שיש לי שוב את הזכות להיות קשור לה', ולהתפלל אליו...
זה יהודי אמיתי!
במבט ראשון, מחשבותיו של שואב המים, הכועס על ה', נראות טפשיות. אך במבט מעמיק יותר, אנו מגלים שדווקא בזכות מחשבותיו אלה, הוא מתפלל באמת מעומק ליבו אל ה'. דווקא בגלל שהוא אמיתי עם עצמו, ובתחילה מטיח את רגשותיו בה', הוא זוכה אחר כך לגלות שהקשר עם ה' חשוב לו יותר מכל הון שבעולם, והעיקר לזכות ולהתפלל אל ה'.
עניין זה פוגש אותנו באופן עמוק יותר, בדו שיח בין משה לה', בסוף פרשת שמות, משה בא בטענות על ה' – "למה הרעות לעם הזה? למה זה שלחתני?" ועוד ועוד.
ובתחילת פרשת וארא, עונה לו ה' – אם תבטח בי, ותתבונן בעיניים אלוקיות ולא בעיני בשר ודם, תבין שהמהלכים האלוקיים ארוכים ומדויקים הם, והכל יוביל בסוף אל הגאולה והטוב. ועוד מוסיף ה' ואומר – האבות הבינו זאת, ועל אף שלא זכו לראות בהתממשות ההבטחות שהובטחו להם, לא באו אלי בטרוניה.
אכן, יש כאן ביקורת של ה' על משה. אך דווקא הנקודה בה פתחנו יכולה ללמד זכות על משה. משה היה אמיתי, וזעק מנהמת ליבו את תחושותיו, ודווקא מתוך אמת זו זכה להיות העבד הנאמן, "בכל ביתי נאמן הוא".
לעיתים, כשאדם מתבונן מהזווית האלוקית, אין בכוחו להתפלל, כי הרי הכל יוביל אל הטוב וממילא כבר עכשיו הכל טוב. אך דווקא מהזווית האנושית, שלא רואה את הכל כבר שלם, הוא זועק אל ה' באמת ובדבקות.
וכך מספרים על אחד מגדולי הצדיקים, שלפני פטירתו אמר לסובבים אותו – דעו לכם, כשאגיע לשמיים, לא אסכים להיכנס לגן עדן, עד שתבוא הגאולה השלימה. ציפו כולם לבוא הגאולה, אך זו בוששה מלבוא.
הסביר צדיק אחר, שכשהגיע הנפטר לשמיים, הוא הסתכל מהזווית שמסתכלים בשמיים, ומבחינתם כיוון שכל היסורים יובילו בסוף אל הטוב, הרי כבר עכשיו הכל טוב, וכאילו כבר נגאלנו.
אך אנו נמצאים בארץ, ועלינו להתפלל מצידנו לישועת ה'. שנזכה להתפלל תפילות אמיתיות מעומק הלב!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
