ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
בתקופת השואה האיומה, היו שני נערים שלמדו באחת הישיבות המעטות, שהיו באותה תקופה בארץ ישראל. בשלב מסויים, הגיעו לארץ השמועות הנוראות מאירופה.
אמר אחד מהם לחברו – עכשיו, לא יהיו יותר יהודים שומרי תורה ומצוות. ענה השני – יהיו גם יהיו. החליטו השניים להתערב על סכום כספי (גרוש!), ואף כתבו את הדבר בשטר.
הלכו השניים לדרכם. החבר הראשון התרחק מדרך התורה והמצוות, והשני הפך לראש ישיבה. עברו שנים, ובניו של הראשון התעוררו מעצמם לשוב בתשובה, והלכו ללמוד בישיבות. יום אחד, בא בנו הקטן של הראשון, להתקבל בישיבה של השני. שאל אותו ראש הישיבה לשמו וכו', ואמר לו – דע לך, אביך חייב לי כסף.
חזר הבן הביתה וסיפר לאביו על דבריו של ראש הישיבה, והאב טען בתוקף שהוא לא חייב כסף לאיש. נסע האב לפגוש את ראש הישיבה, והוא שלף את השטר, ואמר לו – הנה, בנך שלך רוצה ללמוד תורה!
בגלות הארוכה ובשואה האיומה היו אנשים שחשבו, חלילה, שהעם מת, אבל עם ישראל לא מת. שבנו לארץ ישראל, ארץ החיים, וחיינו מחדש.
וזהו אחד המסרים המרכזיים של פרשת ויחי. יעקב אבינו ויוסף הצדיק לפני פטירתם מצווים את בניהם, שיעלו ויקברו אותם בארץ ישראל, כפי שמבואר במדרש רבה(פרשה צו) ובגמרא (כתובות קיא) שהאבות היו מחבבין קבורת ארץ ישראל, לפי שבתחיית המתים יקומו לתחייה רק המתים שבארץ ישראל, שנאמר : "ונתתי צבי בארץ חיים, ארץ שצביוני בה מתיה חיים, שאין צביוני בה אין מתיה חיים", ועוד נאמר: "נותן נשמה לעם עליה".
ואף צדיקים שבחוץ לארץ, יזכו לתחיית המתים רק מכוח הקשר עם ארץ ישראל, ארץ החיים, שבאותה שעה ילכו במחילות תחת הקרקע עד ארץ ישראל ושם מבצבצים ויוצאים. ורבי אלעזר הקפר ביאר (פסיקתא רבתי) מצד זה את הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שנקראה כך ארץ ישראל "מפני שמתיה חיים לימות המשיח".
כלומר, הארץ נותנת לנו חיים חדשים גם אחרי המוות. חיים לעם וחיים ליחיד. ואף במהלך חיינו הראשונים עלי אדמות, עוד לפני תחיית המתים, הארץ נותנת חיים לאדם.
וכך מצאנו בתורה ובחז"ל, שהמגורים בארץ מאריכים חייו ושנותיו של אדם, כפי שמסופר (ברכות ח, א) שאמרו לרבי יוחנן שיש זקנים בבבל, ותמה על כך שהרי כתוב בתורה: "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה", שדווקא על אדמת ארץ ישראל זוכים לאריכות ימים ולא בחוץ לארץ? אולם, כשסיפרו לו שהם מקדימים ומעריבים לבתי כנסיות, התיישבה דעתו, ואמר שזה מה שהועיל להם. נמצא שבמקדשי המעט שבחוץ לארץ אפשר גם כן לינוק חיים, אך וודאי עיקר אריכות הימים מצוייה בארץ ישראל.
ועל כך התפלל דוד (תהילים קטז, ט) "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", "זו ארץ ישראל", "ונקראת ארץ ישראל – חיים, כי היא חמדת הארצות והיושבים בה הם חיים ובריאים" (רד"ק שם).
אשרינו שזכינו לראות בתחיית העם בארץ ישראל, ובתורה המתרבה והולכת כאן בארץ ומביאה חיים לעם עליה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
