ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
אלו השעות שלו. השקט מסביב עוזר לו לחשוב. בשעות אלו הוא עושה חשבון נפש, וחושב על פתרונות מתאימים לבעיות השונות של הקהילה.
סוף סוף השתררה שלווה סביב הקהילה הקטנה. שנים רבות של מאבקים וקשיים מול אויבים חיצוניים קשים, שאיימו לבלוע כליל את הקהילה, באו אל קיצם.
סוף סוף הוא יכול להתעסק בבעיות השגרתיות והיום יומיות הפשוטות. כמה חיכה לשנים אלו. והאמת היא, שיש נתון חשוב נוסף שמיקל עליו. הוא כבר לא לבד. לקהילה הקטנה הצטרף לאחרונה, בן משפחתו הזקן והחכם, שניסיון חייו ועצותיו שווים זהב. סוף סוף, יש לו על מי להישען.
האמת היא, שלאחרונה כבר לא כל כך פשוט. אחד מבני הקהילה החל להפיץ רעיונות חדשים ומפתיעים, המאתגרים מחשבתית את כל בני הקהילה, והדבר גורם סכסוכים וויכוחים פנימיים קשים בקהילה.
בימים האחרונים, הוא התחיל להתלבט בשאלה – אולי אנשים חייבים תמיד לריב, וכך כשאין מאבקים חיצוניים נולדים וויכוחים פנימיים? אולי עדיף מאבק חיצוני כדי למנוע מריבות פנימיות?
וכך, מצא עצמו מנהיג הקהילה מתייעץ עם קרובו הזקן והחכם בשאלה שמטרידה אותו לאחרונה. למרבה ההפתעה, ענה הזקן משפט קצר וחריף, שנחרט בליבו לנצח – 'אכן, שלווה מביאה מריבות פנימיות, אך היא מאפשרת גם להוליד תובנות חדשות ועמוקות, שייזכרו לנצח'...
ובכן, השורות שכתבתי לעיל, היו משל כפול – הן לסיפור יוסף והאחים והן לחשיבותו של נס חנוכה.
"וישב יעקב בארץ מגורי אביו", "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". כשמגיע יעקב לגיל 100 בקירוב, הוא זוכה סוף סוף לשבת עם משפחתו בארץ מגורי אביו. לאחר שנות רווקות ארוכות, ושנות סבל וסיכון מול לבן, עשיו ושכם, המאיימים לבלוע כליל את משפחתו וחייו, הוא בא סוף סוף לחיות בשלווה ליד יצחק אביו.
אך כשמסתיימים האיומים החיצוניים, מתחילים הוויכוחים הפנימיים בדמות ריב יוסף והאחים. כביכול, כך טבעו של עולם, כשיש איום חיצוני כולם מתלכדים נגדו, (כמו בעת מבצעים צבאיים במדינת ישראל), וכשנעלמים האתגרים החיצוניים מתחילות המריבות הפנימיות.
אך זאת רק מחצית התמונה. החצי השני הוא, שבזמן שהמשפחה חיה בשלווה, יוסף חולם חלומות של מלכות. בפרשת מקץ, החלומות הללו הופכים כבר לחלק משעבוד מצריים, אך בשלב זה כשהעם חי את חייו בשלווה ובחירות, אלו חלומות של מלכות.
השלווה מאפשרת חירות רעיונית. החירות מולידה מטבעה תובנות מנוגדות, שמולידות וויכוחים, אך דווקא הוויכוחים מלמדים על תסיסה רוחנית, שיכולה להוליד בשורות גדולות.
עניין זה שופך אור גדול על חשיבותו של נס חנוכה לדורות. הרמב"ם בהלכות חנוכה (ג,א) מבאר שחלק מרכזי מההודאה של חנוכה הוא הקמת ממלכת החשמונאים, "שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם... והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה...".
ויש לשאול – ניסים רבים אירעו לישראל במהלך הדורות, ולא כל נס זכה להיקבע כחג לדורות. וודאי שרק מאורע, שיש לו משמעות לדורות, נקבע לדורות. והלא, מלכות החשמונאים כבר חרבה מזמן, ובמה זכתה שההודאה עליה נקבעה לדורות?
אחת התשובות היא, שההיסטוריה של ממלכת בית חשמונאי, מזכירה בכמה קווים את מה שכתבנו. הממלכה חרבה בעקבות ריב הנסיכים האחים, הטוענים לכתר – יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובלוס. לאחר כ- 73 שנות עצמאות, פתחו הללו במלחמת אחים, והזמינו את הרומאים להכריע ביניהם. הרומאים הגיעו, והשתלטו על הממלכה.
אולם, יש גם חצי שנה לתמונה. כבר אמר הפילוסוף רוסו: "נראה שלעולם לא אדע מה באמת טוענים היהודים, כל עוד אין להם מדינה חופשית, בתי מדרש ואוניברסיטאות, שבהם יוכלו לדבר ולדון ללא סכנה... רק אז נוכל לדעת מה בפיהם".
הממלכה החשמונאית איפשרה לעם ישראל להוציא את מלוא כוחותיו בימי בית שני. בימי הבית הראשון זכינו לנבואה ולספר התנ"ך, בימי הבית השני זכינו לעומק חדש של התורה שבעל פה, המשנה, וכל העומק של חז"ל, שמכוחם המשכנו ליצור עוד ועוד עומקים של תורה בכל ימי הגלות הנוראה.
התורה שבעל פה היא שאפשרה לתורתנו הקדושה להישאר רלוונטית בכל הדורות, ולתת מענה לכל האתגרים, שיתחדשו בכל דור ודור, וזהו נס חנוכה, המקיים את העם בכל הדורות.
"הרוצה להחכים ידרים... מנורה בדרום", הנס במנורה רומז לאור חכמת תורה שבעל פה, שזכינו לו בימי חנוכה, והוא מוסיף והולך תדיר ומביא את ישראל לגאולתם השלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
