ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
כיצד לוקחים חפץ מן הטבע והופכים אותו לחפץ שנמצא בשימוש של בני אדם?
אם לוקחים אבן ומשייפים אותה לצורה מסוימת ומדויקת, ודאי שהיא כבר מוכנה לשימוש. אך אין תמיד צורך בהכנה שכזו. נניח שאדם זקוק לאבן שתחזיק את הדלת פתוחה. אין לו צורך שהאבן תהיה נקיה או חלקה. הוא בסך הכל זקוק לאבן במשקל מתאים ובצורה מתאימה לשימוש.
לכאורה אפשר להציע שלוש דרכים לייעד עצמים טבעיים לשימוש בשבת:
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
2 - טעמי איסור טלטול מוקצה וכלים שמלאכתם לאיסור
3 - כיצד מייעדים אבן לשימוש?
4 - ייעוד אבנים לשימוש – הלכה למעשה
טען עוד
על ידי שימוש חד פעמי קודם השבת.
על ידי פעולה על העצם המכינה אותו לשימוש.
לכאורה האפשרות השלישית היא החזקה ביותר. שינוי החפץ באופן המאפשר את השימוש זו הדרך החזקה ביותר להוציא את החפץ ממצבו הטבעי והכנסתו לכלל השימוש האנושי. בין שתי האפשרויות האחרות יש מקום להתלבט. מצד אחד, לכאורה מעשה חזק יותר ממחשבה. מצד שני, עלינו לשים לב לאיזה מעשה מדובר. אדם הולך לטיול ביום חול בחורשה, ועוצר לנוח. הוא מתיישב על אבן מזדמנת. באותו רגע הוא עשה מעשה: הוא ישב על האבן, ובכך הגדיר אותו ככסא. בהזדמנות אחרת מזדמן לו לטייל באותו החורש בשבת. האם נכון לומר שבגלל שהזדמן לו פעם אחת לשבת על האבן הזאת, היא נקבעה ככסא גם להבא? אם חושבים על זה כך, יש מקום לטענה שכוונה ומחשבה שהאבן הזו תשמש כמושב חזקה יותר מפעולת הישיבה המזדמנת ללא כוונה להשתמש באבן זו בעתיד.
שאלה זו, של ההיררכיה בין האפשרויות, נתונה במחלוקת בין הראשונים:
בעלי התוספות והרשב"א אכן סבורים ששימוש חד פעמי הוא פחות יעיל ממחשבה המייעדת את החפץ לשימוש מסוים.
בעל המאור והרמב"ן חולקים, ומבארים שמחשבה היא דברים שבלב, ולא ברור שזה מספיק בכדי להוציא את הכלי ממעמדו המוקצה. לעומת זאת, שימוש חד פעמי מגדיר את החפץ כראוי לשימוש, שהרי הנה ניכר שהיה בו שימוש!
נספר מספר סיפורים מהגמרא, ובשבוע הבא נסדר אותם ומשמעותם:
במסכת שבת (דף קכה עמוד ב) מסופר על רבי יהודה הנשיא שרצה להעביר שיעור מחוץ לבית המדרש. לפני השבת הוא קרא לתלמידיו בכדי להכין את האבנים שבשדה לישיבה. כמובן שאפשר לשבת על האבנים כמות שהם בשבת, אך מכיוון שהוא עמד להעביר שיעור, סביר שהתלמידים ירצו להזיז את האבנים עליהם הם יושבים (לפחות מעט). יש מחלוקת מה רבי הורה לתלמידיו.
רבי זירא בשם רבי חנינא סיפר שרבי אמר לתלמידיו לחשוב על האבנים עליהם הם ירצו לשבת. משמע שדי במחשבה בלבד.
רבי יוחנן אמר בשם רבי חנינא שרבי אמר לתלמידיו לעשות מעשה. אך גם בדברי רבי יוחנן ישנה מחלוקת: רבי אמי אומר שרבי הורה לתלמידיו לשייף את האבנים. מדבריו עולה שיש צורך במעשה משמעותי המכין את האבנים לישיבה. רבי אסי בשם רבי יוחנן סיפר שרבי אמר להם לשפשף את האבנים מהאבק שעליהם. כלומר, אמנם יש צורך במעשה שמכין את האבנים לישיבה, אך דיינו במעשה הכנה מינימלי.
מחלוקת נוספת מופיעה במסכת שבת (דף מט עמוד ב) אודות חריות דקל שנלקטו בשביל הסקה, אך לפני שבת רצה להשתמש בהם כספות לישיבה עליהן בגינה. הגמרא פותחת במחלוקת תנאים, וממשיכה למחלוקת אמוראים: רב אמר: קושר, שמואל אמר: חושב, רב אסי אמר: יושב. כלומר, לפי רב עליו לבצע פעולה המכינה את העצים בכדי שיתאימו יותר לישיבה, לפי שמואל דיו שחשב על שינוי הייעוד של העצים, ולפי רב אסי אם במקרה ישב עליהם (גם אם לא התכוון להשתמש בהם לישיבה בהמשך) דיו בכך.
בהקשר של האבנים רב אסי אמר בשם רבי שיש לעשות פעולה של הכנת האבנים לישיבה, ואילו בהקשר של העצים רב אסי אומר שדיו שישב עליהם באופן חד פעמי. האם יש סתירה בין הדברים? האם יש הבדלים בין עצים לבין אבנים? בעזרת ה' בשבוע הבא נסדר את הסוגיות ונציג את ההלכות העולות מכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
