ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
המלמד, החליט לתת הזדמנות אחרונה לגנב, ולאתרו בדרך שלא תבייש אותו ברבים. הוא הורה לכל התלמידים לעמוד בשורה מול הקיר ולעצום את עיניהם. התלמיד שגנב את השעון, יחזיק אותו בתוך ידו הקמוצה. כל התלמידים יושיטו את ידיהם מאחורי גבם, והמלמד יעבור ביניהם, יפתח את ידיהם, וישלוף את השעון בלי שהתלמידים האחרים ידעו מי הגנב. הוא גם הבטיח שהגנב לא ייענש.
ואכן, השעון התגלה, והשלום שב לשרור בכיתה, כשהמלמד שומר על סודו של התלמיד שכשל.
התלמיד שכשל ציפה שהמלמד יקרא לו וינזוף בו, אך למרבה הפלא, המלמד התעלם לחלוטין מהגניבה והמשיך להתייחס אליו כרגיל.
עברו שנים רבות, המלמד הזקין וגם התלמיד התבגר והיה לאיש. יום אחד בא התלמיד לביקור מיוחד אצל המלמד. לאחר ששוחחו מעט, אמר התלמיד: "אני רוצה להגיך לך תודה מיוחדת על כך, שלמרות המעשה הנורא שעשיתי, המשכת להאיר לי פנים. אני בטוח שזה היה קשה מאוד"!
ענה לו המלמד: "איני יודע על איזה מקרה אתה מדבר. לא ידוע לי על מעשה נורא שעשית".
כשהזכיר לו התלמיד את מקרה השעון, גילה לו המלמד: "דע לך, כשאמרתי לכל התלמידים לעצום את העיניים, גם אני עצמתי את עיני..."
ואולי, הסיפור הזה מתרץ את התמיהה הגדולה ביותר בפרשתינו - הכיצד יצחק אבינו, נביא ה', רצה לברך את עשיו הרשע? וכי העובדה שכהו עיניו מראות באופן גשמי גרמה לכך שכהו עיניו מלראות באופן רוחני את רשעותו של עשיו? והלא, אדם גדול כמוהו, וודאי יכול להרגיש מבחינה רוחנית בשקריו ורשעותו של עשיו?
יתר על כן, רש"י (כז, א) מביא שעיניו של יצחק כהו בגלל העשן של נשות עשיו, שהיו מקטירות לעבודה זרה. ואף התורה מעידה על נשות עשיו – "ותהיין מורת רוח ליצחק...". אם כך, יצחק ידע, ראה וניזוק מרשעותם של נשות עשיו, וכי היה תמים לחשוב שהנשים רשעות והבעל צדיק?
תשובות רבות נאמרו לקושיא זו, אך הבעל שם טוב הקדוש (בעש"ט על התורה, פרשת תולדות, אות ג) אומר בהקשר לכך דבר מדהים – "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. פירש רש"י שהיה צד אותו ומרמהו בדברים, ואמר הקדוש רבי מיכל מזלאטשוב בשם רבו מרן הקדוש רבינו הבעל שם טוב זצלה"ה, שמיום שרימה עשו את יצחק גרם שאין שום צדיק יוכל לראות על בנו שום דבר רע".
יודעים אנו, לאור דברי הרמב"ן, שהתכונות הטובות שיש בעם ישראל הוטבעו בנו מכוח מעשיהם של האבות הקדושים, "מעשי אבות סימן לבנים". כך, למשל, היכולת של יהודי למסור נפשו על קידוש ה', היא מכוח מסירות נפשו של יצחק בעקידת יצחק.
מחדש כאן הבעש"ט, שיצחק, כביכול, בכוונה הטעה את עצמו להאמין לדברי הרמייה של בנו, והכהה את עיניו, כדי לא לראות את חטאי בנו. ומכח דרכו זו של יצחק, הוטבע בלב כל ישראל, שהדרך הטובה והצדיקה היא לא לראות בחטאי הילדים.
וודאי שלא טוב להיות תמים, אך יש כאן אמירה חינוכית עמוקה, שביסוד הקשר בין הורים לילדים, ההורים צריכים כביכול שלא לראות את מעשיהם הרעים של ילדיהם...
ומכח זה, רצה יצחק לברך את בנו, כדי שהעין הטובה והברכה הזו, תהפוך אט אט את לבבו לטוב...
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את הטוב בילדינו, להתפלל עליהם, לברך אותם, ומכוח זה יצמחו להיות ילדים טובים וצדיקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
