ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
פעם אחת, בא לרבי אייזיל יהודי מפשוטי העם, וביקש ממנו ברכה לקראת עלייתו לארץ ישראל. כיוון ששמע רבי אייזיל, שאותו יהודי עולה לארץ ישראל, נענה ואמר – 'עד שאתה בא להתברך מברכות פי, ברכני אתה מברכות פיך'.
הרכין הרב את ראשו בפני העולה, והעולה הניח עליו את שתי כפות ידיו, ובירכו... (סיפורי צדיקים, שמחה רז, עמ' 75).
אברהם אבינו היה העולה הראשון לארץ ישראל, והציווי על עלייתו לארץ, לך לך, הוא גם רגע לידת עם ישראל.
על הקשר בין אברהם לארץ, מספר לנו חז"ל (בראשית רבה לט, ח) דבר תמוה – "אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים, אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור (גבולה של ארץ ישראל – נ.י.) ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לזרעך אתן את הארץ הזאת".
מדרש זה מלמד, שלמרות שה' סתם בתחילה בפני אברהם את זהות הארץ שאליה נשלח, "אל הארץ אשר אראך", ו"לא גילה לו מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דיבור ודיבור" (רש"י שם), בכל זאת אברהם הרגיש בעצמו בייחודה של הארץ לפי אורחות חייהם המתוקנים של תושביה.
אולם, מדרש זה סותר לכאורה מדרש חז"ל אחר, שהרי על הפסוק (ויקרא יז, ג) "כמעשה ארץ מצריים... וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו", דרשו חז"ל (מצוטט ברש"י שם) "מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל האומות", אם כך מדוע אברהם כל כך התלהב ממעשיהם?
נראה, שטוב ורע היה מעורב במעשי יושבי הארץ. ברמה הנמוכה והפשוטה היו אורחות חייהם מתוקנים, הם היו איכרים חרוצים ומסודרים, שניהלו משק חקלאי למופת. אולם, בענייני הרוח וקיום שבע מצוות בני נוח, הם היו מקולקלים משאר האומות, ונהגו באורחות חיים מושחתים של גילוי עריות, שבכך עוסקת הפרשייה בחומש ויקרא, המצווה שלא לנהוג כמעשה ארץ כנען.
וכאן מתחזקת התמיהה – מדוע אברהם התלהב כל כך מאורחות חייהם של האיכרים החרוצים והמסודרים, שהיו כל כך מקולקלים בגילוי עריות?
ונראה, שכאן אנו למדים יסוד חשוב בעניין ארץ ישראל. מעלתה של ארץ ישראל מתחילה בכך, שהאדמה - הארץ קדושה. האדמה היא הרובד הנמוך ביותר בבריאה, רובד הדומם, ולא סתם דומם, אלא דומם שכולם דורכים עליו. כלומר, מעלתה מתחילה ברבדים הבסיסיים והנמוכים, ומכוחם נבנים אט אט הרבדים הגבוהים יותר, כדוגמת רובד האוויר – הרוח, "אווירא דארץ ישראל מחכים".
אברהם אבינו רואה, שברובד הראשוני והבסיסי, יושבי הארץ מתוקנים, והוא מבין שזוהי הארץ המתאימה לשליחותו, לבנות ולתקן על גבי הרובד הראשוני את הרבדים הבאים הרוחניים והגבוהים. כמובן, אסור להסתפק ברובד ראשוני זה, שהרי נצטווינו לתקן את הרבדים הגבוהים, אך אנו בונים זאת על גבי הרובד המתוקן הראשוני.
ובימינו אלה, וודאי אחרי כל אשר עברנו בשבוע זה, עלינו לפעול להתחזק ולהאמין, שעם ישראל בארץ ישראל, אחרי אשר זכה לבנות את הרבדים הבסיסיים פה בארץ, יתרומם ובחר לבנות את הרבדים הגבוהים והרוחניים, ונשוב כולנו בתשובה שלימה אל ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
