ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אברהם אבינו הוא איש החסד - 'תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם'. בקוראו בשם ה' בכל מקום הוא עושה חסד עם האנושות כולה בהסיגו לאחור את הערפל האלילי המכסה על האמונה הטהורה. ברוחב לב הוא מאפשר לבן חסותו לוט לבחור לו את מקום התערותו הכלכלית וכשזה נשבה אף יצא למרחקים למבצע חילוץ. אברהם גם מתקשה לקבל את נוקשותה של שרה אשתו המבקשת ל'העיף' מהבית את בן האמה המצחק ברשע עם יצחק, ויוצא במחאה עקשנית 'כנגד' הקדוש ברוך הוא המבקש לבער מן העולם את הרשע של סדום.
אברהם אבינו הוא סמל החסד, הן בקרבת אלוקים אליה הגיע בפרשת העקידה, כמו גם בהתחננו אל ה' 'לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ'. לכן אנו, תלמידיו של אברהם אבינו, מבקשים למשוך על עצמנו את מידת חסדו המופלאה ומתפללים 'משוך חסדך ליודעיך', להוסיף חסד רב בעולם שכה רעב לכך.
מה פירוש הברכה 'מגן אברהם'?
ועם כל חשיבותה של מידת החסד, אנו יודעים שבנו, יצחק אבינו, בעל מידת הדין - 'פחד יצחק' הוא המשלים לאברהם אביו. משמע, חסד לבד אינו יכול להתקיים, והוא נזקק להשלמה על ידי הצד הנגדי לו.
באופן מרתק העמיקה בכך תורת החסידות. בפירושו לברכת 'מגן אברהם' מחדש האדמו"ר הזקן מחב"ד חידוש נוקב. נוסח חתימת הברכה נראה תמוה משהו, מדוע אברהם נזקק למגן? רש"י על מעמד הברית בין הבתרים מסביר שה' מרגיע את חששו על הנפשות שהרג בקרב החילוץ של לוט, אך השאלה היא מדוע אנו חותמים דוקא בפרט זה של 'מגן אברהם'? מסביר האדמו"ר הזקן מחב"ד, שמידת החסד של אברהם צריכה מגן, והעולם כולו חייב בהגנה - מפני החסד העצום של אברהם שחורג מן המדה כי אין בו ולו המעט הנצרך ממידת הדין. בחסד בלבד אי אפשר לנו לבצע את תפקידנו, 'לתקן עולם במלכות שד-י': 'דהנה אברהם הוא בחינת חסד גדול עד מאד וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב ולכן אמר 'לו ישמעאל יחיה לפניך' - אבל באמת אין מהראוי לעשות כן. דהנה בביאת המשיח צריך לבער כל הרע מן העולם ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול של אברהם לא היה העולם יכולים לבא למדרגה של משיח' (תורה אור - לך לך).
השלמות זקוקה לאיזון: 'וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אלוקיך הוּא... שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאהֲבָיו... וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ' - גם חסד וגם תשלום לשונאים.
גם אוהב ישראל וסניגורם הגדול, איש מדת החסד המוחלט ר' לוי יצחק מברדיטשב מסביר קרוב לכך: "כי יש צדיק שעובד את הבורא בשמחה גדולה ובאהבה והנה צדיק זה הוא רך בטבע מאוד ואין יכול לעשות שום נקמה בהשונאים שיש לו. והצדיק שעובד הבורא ביראה במדת הדין אזי הוא קשה בטבע מאוד ויש לו חשק לעשות נקמה בהשונאים". (קדושת לוי - ליקוטים)
אי אפשר רק עם חסד?
מעתה קשה. חפצנו וחובתנו היא להידבק במידותיהם של אבותינו הגדולים, וכי מעתה נמעט בחסד?
אך נראה ברור שעיקר האבחנה היא בין הפרט לבין הנהגת הכלל: האדם הפרטי אכן ראוי לו שמידותיו יטו לטובת החסד יותר מאשר לצד הדין.
והכלל לעומת זאת חייב להישמר, ובייחוד בעת מלחמה, מתת עדיפות יתר לרכרוכיות המתעטפת באיצטלה של חסדים. כך ניתן להבין איך דוד המלך, זה המבקש 'אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי' מכתיב על ערש מותו צוואה נוקשה לשלמה בנו ביחס לדרך ה'טיפול' הראויה בכמה מאויביו - והתוצאה היא שבמהרה 'הממלכה נכונה בידו'. ואין זו סתירה, כי דוד יודע לנסח את הדברים גם כך: 'וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית איְבָי' כי יש חסד מנצח אוייב, הוא חסד ה' עם אוהביו.
מדינת ישראל הנמצאת במלחמה מוצאת חלק מבניה היהודים עוזרים בחסדם ביד שונאינו. יתכן שהם מיחסים את חסדם השופע על האוייב כמורשה מאברהם אבינו. יתכן. אך יותר סביר ששכנתנו הנוצרית מהגלות מפמפמת לתודעתם את החמלה 'הידועה' שלה, אהבת האדם שהתגלתה במסעי הצלב ובאינקויזיציה. אך לא כן דרך התורה. חלק מגילוייה של ממלכתיות בריאה מתבטאים בהפעלת מידת הדין הגמור על מבקשי רעתינו, כדברי נעים זמירות ישראל 'אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּיגֵם וְלא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי'.
אברהם אבינו - מאז והיום
לפני יותר מ - 3700 שנה התקיים כאן 'וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ', והנה בניו נאחזים חזרה ב'אלון מורה' בה עבר, אלא שאולי בגלל החסד המוחלט שלו, 'הכנעני אז בארץ' והוא עדין בארץ שטרם נכבשה כולה לפנינו.
לשם שלמות קומתנו הלאומית הבנויה בחוברת מחסד ודין ועם עלות שחר גאולתנו, נתפלל שיאירו עלינו דברי 'בעל התניא' בסוף דבריו: 'לכן, בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם, מדת חסד בלא גבול, אנו צריכים לברך ברכת 'מגן אברהם' - שיעשה מגן לבחינת אברהם זו - לטובתנו'. ורק אז, 'כשה' עוז לעמו יתן', תתממש גם השאיפה הקדושה, הפנימית, 'ה' יברך את עמו בשלום'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
