ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר..." (דברים כא, י-יא).
באה התורה ומלמדת אותנו דין 'אשת יפת תואר' הנלקחת בשבית המלחמה. לצורך כך צריך הכתוב להקדים ולהזכיר שהיתה יציאה למלחמה ושביית שבי. אבל מדוע מזכיר הכתוב את נתינת האוייב בידינו - "וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ"? וכי לא יתכן הדבר שאנו נשבה שבי אף בלא שננצח במערכה?! - איזכור זה בפסוק נראה כמיותר!
על כן נראה, שנתינת האויב בידנו איננה באה בכדי לתאר כיצד נוצר מצב של שביית שבי, אלא הרי היא משמשת כהבטחה:
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ", מובטח לך ש"וּנְתָנוֹ ה' אלוקיךָ בְּיָדֶךָ" (עי' ספרי דברים פיסקא ריא).
אלא שכאשר אנו מעמידים את הדברים מול המציאות, אין הדברים מחוורים כלל, שהלא היו מלחמות שעם ישראל יצא אליהם, ולצערנו לא ניצח בהם.
על כרחנו שישנו תנאי סמוי בפסוק שלא נתנו את ליבנו אליו. רק כאשר יתמלא תנאי זה, אזי מובטח הנצחון.
על פניו הייתור היחיד בפסוק, היכול להוות תנאי לנצחון, הוא המלה: "אויבך". אך מה יכולה היא ללמדנו?
להבין זאת יש להקדים בתימצות, שאין דבר יכול להתקיים בעולם בלא שיהיה לו קישור ויניקה מהקדושה (עי' זוה"ק יתרו סט ע"א).
מקור גילוי הקדושה בעולם הוא עם ישראל - העם אשר עליו אמר ה': "ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח). כיון שכך הם פני הדברים, אין אומה יכולה להתקיים בעולם בלא שתקבל קישור ולגיטימציה כל שהיא מעם ישראל - "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, ח, ועי' זוה"ק תרומה דף קנב עמוד ב).
אשר על כן, בכדי להשמיד את עמלק נצטווינו שתהיה שנאתו בלבנו מושרשת ותמידית - בלא זה לא יושמד מעל פני האדמה.
על דרך זה בבואנו להתמודד מול שאר אויבנו, אין די בטנקים ומטוסים. בכדי שננצח במלחמה, יש להסיר מתוכנו כל לגיטימציה כלפי האויב. יש להפנים ולהכיר בכך שהנלחם בעם הקודש, הוא אוייבנו ואויב ה'. כאשר נראה כך את פני הדברים נסיר מתוכנו כל השפעה אליהם - השפעה רוחנית, וכל שכן גשמית:
"מהו על אויביך - אמר הקב"ה צאו עליהם כאויבים: כשם שאינם מרחמים עליכם כך אתם לא תרחמו עליהם"(תנחומא שופטים סימן טו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
