ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- נקודה בהלכה
- נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
הרחבה לגבי אתרוגי הפקר ואתרוגי אוצר בית דין
אתרוגי הפקר:
מותר לאדם ללקוט אתרוגים מפרדסי הפקר לצורך עצמו, משפחתו וחבריו, ובמידה ונשארו לו אתרוגים רשאי למוכרם, אלא שהדמים של המכירה נתפסים בקדושת שביעית, ואם המוכר הוא עם הארץ, יש איסור לקונה משום 'מסירת דמי שביעית לעם הארץ'. כדי לפטור בעיה זו ניתן לשלם 'בהבלעה'. כלומר לקנות את הלולב או ההדסים במחיר יקר, ולבקש מהמוכר את האתרוג במתנה. כך הדמים אינם ניתנים על האתרוג, אלא על שאר המינים (שבהם אין קדושת שביעית).
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב (16)
הרב איתן מינקוב
4 - מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
5 - רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
6 - מה מברכים על ברקים ורעמים?
טען עוד
אמנם אין ללכת לשדות הפקר על מנת ללקט לצורך מכירה, גם מצד לקיטת פירות שביעית וגם מצד איסור סחורה (ואף אם ימכור 'בהבלעה', יש פוסקים הסוברים שאין הדבר פוטר איסור סחורה, אלא רק איסור מסירת דמים לעם הארץ ויש שהתירו), ולכן יש להמנע מהדבר.
יש לציין שמצד הלכות שביעית, ומצד מעלת אתרוג מארץ ישראל, אתרוגי הפקר הם האתרוגים המהודרים ביותר (גם מאתרוגי אוצר בית דין).
באתרוגי הפקר יש קדושת שביעית, ולכן אסור להשליכם לאשפה בגמר השימוש, אלא צריך להניחם להרקב מאליהם, או בשעת צורך, להשליכם בצורה מכובדת בתוך שקית בפח. המעוניין רשאי להכין מהם ריבת אתרוגים, וכמובן, לשמור בה על קדושת שביעית.
אתרוגי אוצר בית דין:
אתרוגים אלה מטופלים ונלקטים ע"י שלוחי בית הדין. בעלי הפרדסים בעצם מטפלים בעצים ובאתרוגים ומשווקים אותם לציבור כ'חלוקה' ולא 'כמכירה'. הדבר בא לידי ביטוי שהקונה אינו רוכש אותם ככל השנים, אלא מקבל את האתרוג סגור עם מחיר קבוע מראש. מחיר זה אינו מחירו של הפרי, אלא מחיר שבית הדין קבע מראש על מנת לכסות את ההוצאות הרבות שיש בגידול האתרוגים: התשלום לשליחים (למגדלים), שינוע, אחסון, תשלום לממיינים ועוד.
ייתכן שאתרוגי שביעית יעלו יותר משאר השנים, זאת משום שאין טיפול יסודי באתרוגים, ומספר האתרוגים הכשרים והמהודרים נמוך בהרבה משאר השנים. בנוסף, אתרוג שנמכר בשנים קודמות במחיר גבוה (כיוון שהקונה יכול לבחור אתרוג), באתרוגי שביעית הנמכרים סגורים, ייתכן והקונה יהיה מוכן לשלם רק מחיר נמוך. בעקבות כך קובע בית הדין שיש מחירים גבוהים לאתרוגים המהודרים, כדי לכסות את ההורדה במחיר באתרוגים הפחות מהודרים.
במידה והמוכר פתח את קופסאות האתרוגים והוא מציע אותם למכירה בעודם פתוחים, יש להמנע מלקנות אותם, כיוון שהמחיר שמשלים למוכר אינו כמו שקבע בית הדין, אלא מחיר על הפרי עצמו, נמצא שיש בזה איסור סחורה ואיסור מסירת דמים לעם הארץ. (אלא שאם יקנה את האתרוג בהבלעה עם הלולב או ההדס, יש פוסקים שמתירים בזה).
יש לדעת שיש פוסקים שבקושי רב התירו אתרוגי אוצר בית דין, הן מצד איסור סחורה, הן מצד הטיפול באתרוגים (שהרי טיפול שנועד להשביח את האתרוגים נאסר, ורק לצורך קיום העץ התירו לעשות מלאכות. ואע"פ שהחזו"א התיר מלאכות לצורך קיום הפירות, מ"מ אין בזה כדי להתיר את המלאכות שעושים לייפוי האתרוגים). ומסיבות נוספות. מכל מקום, נראה שרוב ישראל סומכים על היתר זה, ולוקחים אתרוגי אוצר בית דין לצורך המצווה.
הרוצה להרחיב יכול לעיין בספרי הפוסקים בני דורנו על הלכות שמיטה או ארבעת המינים המסכמים דינים אלה בהרחבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
