ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
בראש חודש אלול, בשנה האחרונה לחייו, לקח ה'מנחת אלעזר' את השופר ותקע בו. הנכד צבי התרגש מאוד לראות את השופר ולשמוע את צליליו. הוא ביקש מסבו לתקוע תקיעה נוספת, והסבא הסכים בשמחה. מאז הפך העניין למנהג קבוע, בכל יום מימי אלול, לאחר התקיעות המסורתיות, היה הסבא תוקע תקיעה נוספת בעבור נכדו.
בערב ראש השנה, בו לא תוקעים בשופר, התאכזב צבי כשלא שמע את התקיעות השגרתיות. 'היום הוא ערב ראש השנה', הסביר הסבא, 'היום לא תוקעים בשופר. מחר בבוקר נתקע בשופר בבית הכנסת'.
הילד לא הבין. הוא צעק, רקע ברגליו, והתעקש: 'עוד תקיעה אחת! עוד תקיעה אחת!'
לאחר זמן, התרכך הסבא לשמע הבכי של נכדו האהוב, ותקע תקיעה אחת.
למחרת, בראש השנה, כשניגש הרבי כנהוג לדבר דברי התעוררות לפני תקיעת שופר, פתח ה'מנחת אלעזר' את ההיכל, ואמר: "ריבון העולמים! עלי לבקש מחילה. כתוב בספרי ההלכה שלא לתקוע בשופר בערב ראש השנה, אך אני תקעתי ביום זה".
הוא החל לבכות, וקרא: "האם אתה יודע, ריבונו של עולם, מדוע עברתי על המנהג המקובל? היה זה מפני שנכדי הקטן שכב על הרצפה והתחנן שאתקע בשבילו תקיעה אחת בשופר. ליבי נמס בקרבי, לא יכולתי לראותו בוכה, ותקעתי לו.
אבא (שבשמיים)! כיצד תוכל לעמוד מנגד ולראות את בניך אהוביך שוכבים על הרצפה וקוראים לך- אבא, עוד תקיעה אחת! תקע בשופר גדול לחירותינו! תקע בשופר המבשר על ביאת הגאולה השלימה! הלא אפילו אם לא הגיעה השעה, כיצד תוכל לראות את ילדיך בוכים ולא לעשות דבר?"
באותה שנה, התעכבה התקיעה בשופר למשך זמן רב, וכל הקהל בכו ללא הרף יחד עם הרבי...
(תודה לידידי ר' איתן גרינפלד, שהביא סיפור זה מהרב ברוך רבינוביץ', רבה של חולון, וחתנו של המנחת אלעזר. המנחת אלעזר היה פוסק חשוב, כך שוודאי מצא היתר הלכתי לתקיעה זו).
סיפור מיוחד זה הוא זעקה אדירה לה', שיחיש וימהר גאולתנו ופדות נפשנו. אולם, סיפור זה גם רומז לעבודת ה' הייחודית לזמן תקיעת השופר. יש כאן זעקה אדירה לכך שלא רק אנו נתקע בתפילה כלפי ה', אלא גם שה' יתקע וישמיע את קולו אלינו, וכאן אנו מגיעים לנקודה מיוחדת בתקיעת שופר.
מערכות שונות יש בגוף האדם, חלקן רצוניות וחלקן לא רצוניות. למשל - הלב, מחזור הדם, מערכת העצבים הם מערכות לא רצוניות, ואין בכוחו של האדם להחליט שהם לא יפעלו. לעומת זאת, בכוחו של האדם להחליט אם להרים את ידו, וזו מערכת רצונית.
למעשה, המערכות הלא רצוניות הן חיוניות לעצם החיים של האדם, ואילו המערכות הרצוניות אינן קריטיות לעצם חיי האדם. ניתן איפה לומר, שהמערכות הלא רצוניות הן למעשה המערכות שה' מפעיל בגוף האדם.
מצוותו של ראש השנה בשמיעת קול השופר, וכבר נפסק להלכה שמברכים: "לשמוע קול שופר" ולא "על תקיעת שופר" (שו"ע תקפה, ב), לשמוע ולא לתקוע, שהרי התוקע ולא שמע – לא יצא.
בראש השנה אנו עובדים את ה' בחוש השמיעה. מבין חמשת החושים, השמיעה היא החוש היחידי שבאופן טבעי עובד גם כמערכת לא רצונית. בשביל לטעום ולמשש חייבים לעשות פעולה – הושטת היד או לעיסה. בשביל להריח חייבים לנשום. בשביל לראות לא צריך לעשות פעולה, אבל ביכולתו של האדם לחסום בטבעיות את ראייתו בעזרת עפעפיו. אך האדם שומע גם באופן לא רצוני, ואם הוא רוצה לא לשמוע, עליו לשים את אצבעותיו באוזניו, שזו פעולה לא טבעית.
נמצא שהשמיעה היא החוש שבו, כביכול, ה' מתגלה אלינו. וזה עניינו של ראש השנה, שבו ה' בורא את העולם, והאדם לא זכה עדיין בכוחות חייו, ולכן עלינו להתבטל לדבר ה', ולהאזין לו.
ויהי רצון, שנזכה במהרה, לשמוע את קול השופר הגדול, שבו יתקע ה' לגאולתינו! שנה טובה ומתוקה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
