ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה להבין את פשר העניין.
חז"ל הסמיכו לכאן את הלימוד, כי בבית המקדש הכהנים מברכים את העם בשם המפורש, להבדיל מברכת כהנים הנאמרת בכל מקום שם משתמשים בשם הויה. וז"ל הגמרא:
"כה תברכו את בני ישראל - בשם המפורש, אתה אומר: בשם המפורש, או אינו אלא בכינוי? ת"ל: (במדבר ו) ושמו את שמי, שמי המיוחד לי; יכול אף בגבולין כן? נאמר כאן ושמו את שמי ונאמר להלן (דברים יב) לשום את שמו שם, מה להלן בית הבחירה, אף כאן בבית הבחירה" (מסכת סוטה דף לח ע"א).
הסבר זה מבאר מדוע התורה משתמשת רבות בביטוי "שְׁמוֹ" שמשמעותו השכנת שכינה. עדיין לא ברור מה פשר השימוש המרובה בביטוי "שָׁם".
אבן עזרא במקום שולח אותנו לספר שמות וז"ל "כמו אזכיר את שמי" (שמות כ, כ"א). גם שם מצויים הביטויים "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ". צירוף האותיות "שם" כשהוא מנוקד בצירה רומז לשם ד' ואילו כשהוא מנוקד בקמץ רומז לציון מקום. המעניין הוא ש"המקום" גם הוא אחד מכינוייו של הקב"ה שאנו משתמשים בו רבות בתפילותינו ובאיחולינו. גם בשפה הערבית "מאקם" פירושו מקום קדוש.
ביטוי נוסף שאנו משתמשים בו ככינוי להקב"ה הוא " שמיים " כמו בביטוי "יראת שמים " או בביטוי "שם שמים שגור בפיו" ואם כך הוא " שם " בצירה. אבל ניתן להסבירו גם כסך כל ה" שמים " בקמץ ואם כן יש גם משמעות של מקום.
הפעולה הראשונה שאדם הראשון עשה הייתה קריאת שמות לכל חי. וז"ל הכתוב:
"וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה..." (בראשית ב' יט-כ).
קריאת השם מקבילה לקריאה בשם ד' כמו שמצינו אצל אברהם "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (שם י"ב ח). משמעות העניין הוא לחפש את הקשר עם השכינה בכל חלק של הבריאה ובכל פעולה ופעולה שהאדם פועל, בכל מקום ומקום שהאדם נמצא.
אם כך אנו יכולים לזהות כאן תהליך רוחני, שיש לו השלכה מעשית גם על הדרך בה אנו מצווים לעבוד את הקב"ה. אדם הראשון חיפש את הקשר לשכינה בכל חלקי הבריאה. אברהם אבינו קרא בשם ד' בכל מקום בארץ ישראל. כך היה המצב מיד לאחר מתן תורה, בכל מקום שהייתה בו נוכחות שכינה היה מותר לעבוד את הקב"ה. באה פרשתנו מגדירה ומגבילה, יש רק מקום אחד בו מותר לעבוד את הקב"ה ולהקריב בו קרבנות והוא
"וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק" (דברים י"ב יא).
ה"שֵׁ ם" וה"שָׁ ם" התאחדו, יש מקום אחד בלבד שיש בו גילוי שכינה שמאפשר הקרבת קרבנות. כל המקומות נפסלו. במקום זה "אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק" יש גילוי שכינה תמידי, גם בשממונו.
זו ההדגשה המיוחדת של פרשתנו שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים.
הבה נתפלל לחידוש העבודה שם ולחזרה לרמה רוחנית שתאפשר לחפש את הקשר עם השכינה בכל רגע ורגע ובכל פעולה ומעשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
