ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ישנו כלל תלמודי ידוע והוא: בכל מחלוקת בין רב לשמואל - הלכתא כרב באיסורים, וכשמואל בממונות (עיין בכורות מט.), חוץ ממקום אחד שבו הלכה כשמואל גם באיסורים, והוא בעניין "תתאה גבר" (פסחים דף עו.), דהיינו, אם יש מאכל אסור המונח על גבי מאכל המותר, המאכל התחתון הוא הקובע, שאם הוא חם הוא אוסר את העליון, ואם העליון חם, אינו אוסר את המאכל התחתון אלא כדי קליפה, כי המאכל התחתון שהוא קר, גובר.
ועל כך אומר בעל הבא"ח זיע"א: רבונו של עולם, הרי יש מחלוקת בינינו, אנחנו מתחננים ואומרים "השיבנו ה' אליך ונשובה", ואילו אתה למעלה אומר: "שובו אלי ואשובה אליכם" - רבונו של עולם, אתה תמיד צודק, והלכה כמותך בודאי בכל מקום, אבל כאן יש יוצא מן הכלל, שבעניין תתאה ועילאה, נפסקה הלכה בארץ שתתאה גבר, ואם כן אנחנו אלו ש"גוברים" כביכול, ותרחם עליו וקיים את בקשותינו ותחנונינו: "השיבנו ה' אליך ונשובה", וכעניין שנאמר תחילה "משכני" ואחרי כן "אחריך נרוצה", ובפרט בדורנו שזקוק להרבה "דחיפות" ולהרבה "משכני", אנחנו זקוקים שהקב"ה ירחם עלינו מן השמים ויקיים בנו תחילה "השיבנו" ואז אנחנו נתעורר מעצמנו ונקיים "אחריך נרוצה", וגם "ונשובה", ואז "חדש ימינו כקדם".
תערובת איסור בהיתר וביטולה
בהלכות תערובות של מאכלים שנתערבו איסורים במותרים יש הלכות של "ביטול". למשל, כאשר התבשל תבשיל של איסור בהיתר, והוסר המאכל האסור ולא נשאר אלא טעמו שנתערב בשעת בישול, הדין הוא שהטעם בטל בששים. כמו כן, אם האיסור הוא קטן שאין ראוי להתכבד בו, או שאינו חשוב מצד עצמו, כגון שאינו דבר שבמנין או שאינו בריה, אם הוא אבד ואינו ניכר, בטל בששים חתיכות של ההיתר שכנגדו (לדוגמא, חתיכת בשר טרף בסיר מלא בבשר כשר וכד'). גם הביטול של בשר וחלב נמדד בששים. אבל אם האיסור הוא דבר חשוב, שהוא נמנה בפני עצמו וכדומה - אינו בטל אפילו באלף. פעם היו מוכרים ביצים במשקל, באופן שמכניסים את הביצים באריזה ומוכרים לפי משקל, ואז היה הדין שאם התערבה ביצת איסור בשאר הביצים - היא בטלה בששים. אבל כיום, הביצים נמכרות לפי יחידות, יש תבניות של 12 ביצים, ויש של 30 וכדו', ואם כן בימינו קיבלה הביצה דין חמור יותר, ולא בטלה אפילו באלף. ולכן אם נתערבה ביצה אחת של איסור, אפילו במשאית שלמה מלאה בביצים כשרות, כל הביצים נאסרו בגינה. ומכל מקום, מרן הבא"ח כותב שביצה שמתבשלת בחמין באופן שהיא מונחת על המכסה ולא נתערבה בחמין עצמו, גם אם נמצא באותה ביצה דם, לא נאסר החמין בשל כך, ולא צריך מאומה לבטלה. אבל אם הביצה נתבשלה בתוך הסיר של החמין, צריך ששים לבטל אותה במידה ונמצא דם בתוך הביצה.
ביצה שנמצא בה דם
בימינו לא כל כך שכיח למצוא דם בביצה, כיון שכל ביצה נבדקת במעין מכשיר "רנטגן" ואם הוא קולט שיש דם בביצה מיד מסירים אותה. אולם בביצים המיוחדות לרביה, יש בהם חשש.
ומכל מקום, אם נמצא דם בביצים, יש להחמיר ולזרוק אותה. וישנם הרגילים לומר, שאם הדם נמצא על החלמון של הביצה, הביצה אסורה, אבל אם נמצא על החלבון, מסירים את הדם ושאר הביצה מותרת, אבל אנחנו נוהגים להחמיר בין אם נמצא דם על החלמון ובין אם נמצא על החלבון. כמו כן, ויש שהיו רגילים להתיר ביצה שנמצא בה דם אפילו על החלמון, על ידי בדיקה שהיו מניחים צמר גפן רטוב על טיפת הדם, ואם החלמון היה נקרע ומתפשט, כל הביצה אסורה, ואם לאו, היא מותרת. אבל גם על בדיקה זו אין אנו סומכים, וראוי להחמיר בכל מצב ולא להשתמש בשום אופן בביצה שנמצא עליה דם בכל מקום שהוא.
וז"ל בעל הבא"ח (ש"ש טהרות אות ה'):
"נמצא טיפת דם בביצה בין בחלבון בין בחלמון נהגו שלמים וכן רבים לאסור, ואע"ג דמרן ז"ל לא אסר אלא בחלמון אבל בחלבון פסק זורק הדם ואוכל השאר, ראוי לאסור בכל גוונא, וכן נוהגים פה עירנו בגדאד, וגם בביצה בת יומא אם נמצא דם אסורה דלא פלוג רבנן. והיכא דנמצא דם בביצה שבמעי התרנגולת יש אומרים דזורק הדם ואוכל השאר, ומיהו נכון להחמיר בה כדין ביצה בת יומא, ועיין מחב"ר ס"ק יו"ד. ודע דאע"פ שאמרנו לאסור הביצה שנמצא בה דם בין בחלמון בין בחלבון כמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה מ"מ בשעת הדחק או בהפסד מרובה יש לסמוך על המתירים בנמצא בחלבון חוץ לקשר ולא נתפשט כלל. ועיין ערך השלחן, והנה ענין הקשר הוא ידוע שיש לחלבון קשר בראש החד והוא דבר שנתפס מזרע הזכר וניכר לעין שנראה שהוא מקושר יותר משאר חלבון והוא דבר מועט קשור כמו חוטין וגם בחלמון יש ג"כ קשר והוא בדמות כתר עגול במלא רוחב עדשה גדולה, ולדעת הגאונים יצירת האפרוח מן החלמון ולכן מחמירין בחלמון טפי וכן סברת מר"ן ז"ל אך הרא"ה ורקח ס"ל יצירת האפרוח מן החלבון לכך מחמירין בחלבון טפי ולא קי"ל כוותייהו". ובאות ו' כתב: "הנותנים ביצים על כיסוי הקדרה כדי להצטמק ונמצא דם באחת מהם מותר החמין שבקדרה ואינו נאסר מכח הביצים", עכ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
