ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ישנו כלל תלמודי ידוע והוא: בכל מחלוקת בין רב לשמואל - הלכתא כרב באיסורים, וכשמואל בממונות (עיין בכורות מט.), חוץ ממקום אחד שבו הלכה כשמואל גם באיסורים, והוא בעניין "תתאה גבר" (פסחים דף עו.), דהיינו, אם יש מאכל אסור המונח על גבי מאכל המותר, המאכל התחתון הוא הקובע, שאם הוא חם הוא אוסר את העליון, ואם העליון חם, אינו אוסר את המאכל התחתון אלא כדי קליפה, כי המאכל התחתון שהוא קר, גובר.
ועל כך אומר בעל הבא"ח זיע"א: רבונו של עולם, הרי יש מחלוקת בינינו, אנחנו מתחננים ואומרים "השיבנו ה' אליך ונשובה", ואילו אתה למעלה אומר: "שובו אלי ואשובה אליכם" - רבונו של עולם, אתה תמיד צודק, והלכה כמותך בודאי בכל מקום, אבל כאן יש יוצא מן הכלל, שבעניין תתאה ועילאה, נפסקה הלכה בארץ שתתאה גבר, ואם כן אנחנו אלו ש"גוברים" כביכול, ותרחם עליו וקיים את בקשותינו ותחנונינו: "השיבנו ה' אליך ונשובה", וכעניין שנאמר תחילה "משכני" ואחרי כן "אחריך נרוצה", ובפרט בדורנו שזקוק להרבה "דחיפות" ולהרבה "משכני", אנחנו זקוקים שהקב"ה ירחם עלינו מן השמים ויקיים בנו תחילה "השיבנו" ואז אנחנו נתעורר מעצמנו ונקיים "אחריך נרוצה", וגם "ונשובה", ואז "חדש ימינו כקדם".
תערובת איסור בהיתר וביטולה
בהלכות תערובות של מאכלים שנתערבו איסורים במותרים יש הלכות של "ביטול". למשל, כאשר התבשל תבשיל של איסור בהיתר, והוסר המאכל האסור ולא נשאר אלא טעמו שנתערב בשעת בישול, הדין הוא שהטעם בטל בששים. כמו כן, אם האיסור הוא קטן שאין ראוי להתכבד בו, או שאינו חשוב מצד עצמו, כגון שאינו דבר שבמנין או שאינו בריה, אם הוא אבד ואינו ניכר, בטל בששים חתיכות של ההיתר שכנגדו (לדוגמא, חתיכת בשר טרף בסיר מלא בבשר כשר וכד'). גם הביטול של בשר וחלב נמדד בששים. אבל אם האיסור הוא דבר חשוב, שהוא נמנה בפני עצמו וכדומה - אינו בטל אפילו באלף. פעם היו מוכרים ביצים במשקל, באופן שמכניסים את הביצים באריזה ומוכרים לפי משקל, ואז היה הדין שאם התערבה ביצת איסור בשאר הביצים - היא בטלה בששים. אבל כיום, הביצים נמכרות לפי יחידות, יש תבניות של 12 ביצים, ויש של 30 וכדו', ואם כן בימינו קיבלה הביצה דין חמור יותר, ולא בטלה אפילו באלף. ולכן אם נתערבה ביצה אחת של איסור, אפילו במשאית שלמה מלאה בביצים כשרות, כל הביצים נאסרו בגינה. ומכל מקום, מרן הבא"ח כותב שביצה שמתבשלת בחמין באופן שהיא מונחת על המכסה ולא נתערבה בחמין עצמו, גם אם נמצא באותה ביצה דם, לא נאסר החמין בשל כך, ולא צריך מאומה לבטלה. אבל אם הביצה נתבשלה בתוך הסיר של החמין, צריך ששים לבטל אותה במידה ונמצא דם בתוך הביצה.
ביצה שנמצא בה דם
בימינו לא כל כך שכיח למצוא דם בביצה, כיון שכל ביצה נבדקת במעין מכשיר "רנטגן" ואם הוא קולט שיש דם בביצה מיד מסירים אותה. אולם בביצים המיוחדות לרביה, יש בהם חשש.
ומכל מקום, אם נמצא דם בביצים, יש להחמיר ולזרוק אותה. וישנם הרגילים לומר, שאם הדם נמצא על החלמון של הביצה, הביצה אסורה, אבל אם נמצא על החלבון, מסירים את הדם ושאר הביצה מותרת, אבל אנחנו נוהגים להחמיר בין אם נמצא דם על החלמון ובין אם נמצא על החלבון. כמו כן, ויש שהיו רגילים להתיר ביצה שנמצא בה דם אפילו על החלמון, על ידי בדיקה שהיו מניחים צמר גפן רטוב על טיפת הדם, ואם החלמון היה נקרע ומתפשט, כל הביצה אסורה, ואם לאו, היא מותרת. אבל גם על בדיקה זו אין אנו סומכים, וראוי להחמיר בכל מצב ולא להשתמש בשום אופן בביצה שנמצא עליה דם בכל מקום שהוא.
וז"ל בעל הבא"ח (ש"ש טהרות אות ה'):
"נמצא טיפת דם בביצה בין בחלבון בין בחלמון נהגו שלמים וכן רבים לאסור, ואע"ג דמרן ז"ל לא אסר אלא בחלמון אבל בחלבון פסק זורק הדם ואוכל השאר, ראוי לאסור בכל גוונא, וכן נוהגים פה עירנו בגדאד, וגם בביצה בת יומא אם נמצא דם אסורה דלא פלוג רבנן. והיכא דנמצא דם בביצה שבמעי התרנגולת יש אומרים דזורק הדם ואוכל השאר, ומיהו נכון להחמיר בה כדין ביצה בת יומא, ועיין מחב"ר ס"ק יו"ד. ודע דאע"פ שאמרנו לאסור הביצה שנמצא בה דם בין בחלמון בין בחלבון כמ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה מ"מ בשעת הדחק או בהפסד מרובה יש לסמוך על המתירים בנמצא בחלבון חוץ לקשר ולא נתפשט כלל. ועיין ערך השלחן, והנה ענין הקשר הוא ידוע שיש לחלבון קשר בראש החד והוא דבר שנתפס מזרע הזכר וניכר לעין שנראה שהוא מקושר יותר משאר חלבון והוא דבר מועט קשור כמו חוטין וגם בחלמון יש ג"כ קשר והוא בדמות כתר עגול במלא רוחב עדשה גדולה, ולדעת הגאונים יצירת האפרוח מן החלמון ולכן מחמירין בחלמון טפי וכן סברת מר"ן ז"ל אך הרא"ה ורקח ס"ל יצירת האפרוח מן החלבון לכך מחמירין בחלבון טפי ולא קי"ל כוותייהו". ובאות ו' כתב: "הנותנים ביצים על כיסוי הקדרה כדי להצטמק ונמצא דם באחת מהם מותר החמין שבקדרה ואינו נאסר מכח הביצים", עכ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
