ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
הסכים הבעש"ט לנסיעה, ובירך את חתנו שיסע לשלום ויחזור לשלום. הנסיעה הייתה בחודשי הקיץ, ולכן ביקש רבי יחיאל ברכה, שיספיק לחזור לראש השנה, אך הבעש"ט לא השיב לו על כך. לאחר שביקש שלוש פעמים והבעש"ט שתק, הבין החתן שלא יספיק לחזור לראש השנה, ולקח עימו שופר לדרך.
ואכן, בעת שחזר רבי יחיאל מאביו, פרצה סערה בים, והאונייה נסחפה הרחק הרחק, עד שהגיעה בערב ראש השנה לאחת ממדינות הים הרחוקות, מקום שאין בו יהודים.
הבין רבי יחיאל, שבשלו הייתה כל הסערה, מפני שרצון ה' שיהיה במקום זה בראש השנה. קיבל עליו את הייסורים באהבה, והתפלל באותו מקום כל ראש השנה מעומק הלב בבכיות וצעקות גדולות, ואף תקע בשופר כדין וכהלכה.
לאחר ראש השנה, נסע רבי יחיאל לביתו, ונכנס לקבל שלום מהבעש"ט. קיבלו הבעש"ט בחביבות גדולה, ואמר לו: "דע לך שבמקום ההוא היו ניצוצות קדושים רבים מאוד, ואילו לא באת לשם היו בני ישראל מוכרחים לבוא לשם בכבלי ברזל... אבל על ידי שהיית שם בראש השנה, ובכוח תפילתך שם בכוונה גדולה העלית כל הניצוצות למקורם ושורשם, שוב אין צורך שיהיו שם יהודים...". (מתוך סיפורי חסידים, מועדים, מס' 1).
ובאמת, יש כאן יסוד גדול בעבודת ה', העולה מתוך פרשת מסעי, שיכול מאוד לשמח ולהיטיב עם כולנו. "אלה מסעי בני ישראל...", התורה מונה מב' מסעות שנסעו בני ישראל במדבר. וכבר התקשו חז"ל והמפרשים – הרי, לכאורה, כל המסעות הללו הם נחלת העבר, חניות ביניים בלבד, ולשם מה לכתוב אותם? למה להיזכר בעבר, הרי העיקר שברוך ה' הגענו בסוף למטרה – לארץ ישראל?
נאמרו על כך מספר תשובות. חז"ל במדבר רבה (מסעי כג, ג) עונים – "משל למלך, שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחד לרפאותו. כשחזרו, התחיל אביו מונה כל המסעות, ואומר: כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה - מנה להם כל המקומות, היכן הכעיסוני, לכך נאמר אלה מסעי".
ומבארים שם המפרשים, שחז"ל באו ללמד, שבכל המסעות, בן המלך היה חולה, ולבסוף התרפא. והמלך בא ללמד אותו, הנה, עברת קשיים גדולים והתרפאת, אם כך תלמד מזה ותתחזק, שגם בעתיד אם יהיו לך קשיים, בעזרת ה' תצא מהם. כך ישראל, חטאו ונענשו פעמים רבות באותם תחנות במדבר, אך ה' הציל אותם מהכל ושמר עליהם. וכך כעת, כשהייתה מגיפה קשה בעם בעקבות בעל פעור, עליהם להתחזק ולהאמין שגם מקושי זה, ה' יציל אותם וישמור עליהם.
ביאור נוסף מבאר אור החיים הקדוש, לפי חכמת הנסתר – הליכת הני ישראל במדבר הייתה כדי להעלות את הניצות הקדושים, (העניינים הרוחניים), שהיו במדבר. ולכן היו מקומות ששהו בהם זמן רב, ומקומות ששהו בהם שעות מועטות, הכל לפי הצורך, כדי להעלות ניצוצות הקדושה.
וכאן, לכאורה, אפשר לשאול שאלה נוספת – לאור הפירושים הללו, העיקר אלו המקומות בהם חנו בני ישראל. לפי זה, היה צריך להגיד – 'אלו חניות בני ישראל', ולא "אלה מסעי", למה הודגשו המסעות ולא החניות?
ונראה, שכאן נעוצה הנקודה ששוזרת את הפירושים יחדיו. אם אדם מגיע למקום בו יש לו קשיים ואתגרים, כבן המלך החולה, והוא שוקע ומרגיש רק שהיה לו שם רע, אין הוא מעלה משם שום 'ניצוץ', כי הוא נתקע ונשאר 'חונה' באותו מקום. אך אם הוא מבין, שהגיע לאותו מקום עם מטרה וסיבה, והוא מפיק מהאתגרים במקום לקח ותועלת, הרי שהוא באמת מתרפא מהקשיים, ומעלה משם את 'הניצוצות', שיסייעו לו מבחינה רוחנית בהמשך הדרך, והרי הוא נוסע ומסיע עימו את ה'ניצוץ' הקדוש.
בחנייה, העיקר זה לא החנייה, אלא מה שאתה מסיע ולוקח ממנה. ובמילים אחרות – בכל תחנה בחיים, העיקר זה לא הקושי והאתגרים שהיו באותה תחנה, אלא הלקחים והמוסר השכל שאנו מפיקים מאותה תחנה, ולוקחים עימנו להמשך הדרך. אלו 'הניצוצות' שאנו מעלים מכל מקום, ולשמם הגענו לאותו מקום.
אם נחייה בתודעה זו, הרי שמכל אתגר או תחנה בחיים, נפיק את המירב ונתמלא שמחה. לא לשווא אחי עמלת וסחבת, כי מן האבנים והקשיים (וכל הדברים הטובים) האלה, ייבנה המקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
