ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
ובכן, תתפלאו, יש סוד כזה שגילה אליהו, ואינכם מקבלים את דבריו...
ומעשה שהיה כך היה. פעם אחת התווכחו החכמים בבית המדרש לגבי מוצאו של אליהו הנביא. חלק מהחכמים אמרו שהו מבני בניה של לאה, רבי נהוראי אמר שהוא משבט גד, ואחרים אמרו שהוא מצאצאי בנימין.
והנה, לפתע, נגלה במקום אליהו הנביא בכבודו ובעצמו ואמר להם – "רבותי! למה אתם נחלקים עלי? אני מבני בניה של רחל"!
אנו בוודאי היינו מתפעלים מיד מכך שזכינו לגילוי אליהו, ומקבלים מיד את דבריו. אבל החכמים דרשו הוכחות מאליהו הנביא, וכך אמרו לו – "תן סימן לדבריך. אמר להן, כך כתוב ביחוסו של בנימין (דברי הימים), "ואליה וזכרי בני ירוחם". ובהמשך, הם מתווכחים עימו ומביאים הוכחות לדבריהם עד שבסוף הוא מתרץ את כל הוכחותיהם. (תוספות בבא מציעא קיד: על פי מדרשי חז"ל ותנא דבי אליהו).
ובכן, לאור המדרשים הללו, היינו מצפים שיהיה מקובל בעם ישראל, שאליהו הוא מזרע רחל. ובכל זאת, מקובל וידוע בישראל, שפנחס הוא אליהו, והוא כהן מזרע לוי מזרע לאה. נמצא שדברי אליהו הנביא לא התקבלו בישראל, והעם קיבל את דברי המדרש במדבר (פנחס פרק כה) "אמר ריש לקיש הוא פינחס הוא אליהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל, אף לעתיד לבוא אתה עתיד ליתן שלום ביני וביניהם, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא".
אכן, ישראל סומכים על התנ"ך ומפרשיו, שלאורכו יש רצף המוביל מפנחס לאליהו. וכך מצאנו שלאורך ספר שופטים, פנחס מוזכר כמלאך ה' צבקות, שליח אלוקים לאומה. בשופטים פרק ב' מוזכר "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים...", והוא מוכיח את העם ודורש מהם להתרחק מהגויים יושבי הארץ, ולהכרית את עבודת האלילים. המפרשים במקום מבארים שפנחס הוא אותו מלאך ה'.
בהמשך, בימי גדעון, מתגלה שוב נביא. ובהמשך, מתגלה מלאך ה' לגדעון בעצמו, וקורא לו לקום ולהושיע את העם, ושוב מבאר הרלב"ג, שזהו פנחס. (רק אחר כך, בימי יפתח, כשפנחס לא הלך ליפתח להתיר את נדרו על בת יפתח, מסתלקת השכינה מפנחס, ועכשיו נשלחים לעולם מלאכים משמיים. זה מסביר את העובדה, שכשהמלאך מתגלה למנוח ואשתו, הם חושבים בהתחלה שזה נביא, כי עד עכשיו היו נביאים אנשים, ורק אצלם מופיע לפתע מלאך).
ואכן, אליהו הנביא, הופך בהמשך ימין למלאך. הוא עולה בסערה השמיימה, ומכונה – 'אליהו מלאך הברית', כי הוא האיש המכונה בתנ"ך – מלאך!
וכך גם אומר הנביא מלאכי – "בריתי הייתי אתו החיים והשלום... כי שפתי כהן ישמרו דעת... כי מלאך ה' צבקות". מילים אלו הם כמעט מילים מפורשות המוסבות על פנחס הוא אליהו, אשר ההשוואה ביניהם נובעת מכך ששניהם אנשי הברית והשלום, ובזה הכהן מכונה כמלאך.
ובאמת, רמז לדבר יש כבר במעשהו של פנחס. פנחס זכה לכהונה, ברית ושלום, בזכות הריגת זמרי וכזבי. על מעשהו זה נאמר – "ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור...". הקובה, מפרש רש"י – אוהל. כלומר, הכל החל בכניסתו במסירות נפש אל האוהל תוך סכנת מוות כפשוטו, למען טהרתם של ישראל.
ובזכות מעשהו זה, הפך בהמשך לכהן גדול, הנכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים, למען טהרת ישראל. על כניסתו זו של הכהן, הצטווינו – "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש...". כלומר, אסור לאף אדם לשהות בכל בית המקדש, בכל אוהל מועד, בזמן שהכהן נכנס לקודש הקודשים לכפר על העם.
על ציווי זה, שואל המדרש (ויקרא רבה כא) – "אמר ר' אבהו: וכהן גדול לא אדם היה"? כלומר, כיצד הכהן הגדול נכנס בזמן הכפרה, הרי הוא אדם ולאף אדם אסור להיכנס באותה שעה?
ועונה – "אמר ר' פינחס" בשעה שהיתה רוח הקודש שורה עליו היו פניו בוערות כלפידים. עליו הוא אומר כי שפתי כהן ישמרו דעת". כלומר, בזמן שהכהן נכנס אל הקודש פנימה, הרי הוא כמלאך, ואינו אדם, כמובא בנביא מלאכי.
נמצאנו למדים, שבזכות שפנחס נכנס אל האוהל למען טהרתם של ישראל, להרוג את זמרי וכזבי, הוא זכה להיכנס לאוהל מועד ולהפוך למלאך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
