מה נשתנה

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
קומי אורי
ט - שנה לגירוש

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
בעקבות הגירוש
שיעורים נוספים

3280

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

דברים אלו נכתבים לאחר קרוב לשנה מהגירוש, אך אין לשכוח את הזמן שבו הם נכתבים, ובהחלט ייתכן שכמה שבועות קודם היו נכתבים דברים אחרים ובנושאים אחרים.

דין רודף על הנחלקים מכלל ישראל
בשעה ששורות אלו נכתבות נלחם צה"ל בשתי חזיתות, בדרום ובצפון. הרמב"ן במשפט החרם כותב שעכן נתחייב מיתה על כי מעל בחרם המלך, וכן אנשי יבש גלעד נתחייבו מיתה על כי עברו על השבועה של הסנהדרין. הוא לומד את הדברים מהפסוק "כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת" (ויקרא כ"ז כט) שכל העובר על חרם מלך ישראל או סנהדרין גדולה במעמד כל ישראל חייב מיתה. הנצי"ב ב"העמק דבר", שאילתא קמ"ב אות ט', משיג על דבריו שאין כוח לחרם המלך או הסנהדרין יותר משאר חרם. ולדעתו הסיבה שנתחייב עכן מיתה היא שזו היתה שעת מלחמה, ועל-ידי שמעל בחרם גרם שישוב ה' ממחנה ישראל, ופוק חזי מה אירע בעקבות כך, ולכן נתחייב עכן מיתה מדין רודף. וביחס לאנשי יבש גלעד - נתחייבו אף הם מדין רודף, ואני מצטט:

"ויותר ראוי לומר, דזה ברור דתקנת כלל ישראל בין אומות העולם במלחמותיהם היא, כאשר היתה אגודתם על הארץ ביסוד חזק לעזור זה את זה. וכיון שחלק לבם של שבט אחד לצאת מן הכלל, היה קרוב הדבר שיחזיקו ידי אומות העולם ויפתחו שערי ארץ ישראל ואין לך סכנת נפשות יותר מזה. והיינו שאמר פינחס לשבטי ראובן וגד: 'ובה' אל תמרודו ואתנו אל תמרודו' דמרידה בכלל ישראל היה חייב עונש מצד רודף כמו מרידה בה' הגורם לסלק שכינה מכלל ישראל ומסכנים את הכל וכו', ואם כן היה להם לחוש שירדפו אנשי יבש גלעד את הכלל בעזר אומות העולם, שבודאי לא ישקוטו על חרמם המר, והם יושבים על הספר והרבה היה מקום לחוש לסכנת הכלל, משום הכי נתחייבו מיתה".

דהיינו שההיחלקות בתוך עם ישראל היא עצמה סכנת נפשות לכלל ישראל, ומטילה חיוב מיתה על הנחלקים מדין רודף. ולכן בשעות אלו במיוחד עלינו להדגיש את המאחד ושחלילה לא תהיה השתמעות במאמרי של היפרדות מכלל ישראל.

כבוד שמים קודם לכבוד בשר-ודם
יש תחושה שרווחת אצל רבים לאחר הגירוש מגוש-קטיף, שיש צורך בהתנתקות נגדית, התנתקות שלנו ממוסדות המדינה 1 , מצה"ל ועוד. וצריך לבחון היטב מה עומד מאחורי תחושות אלו, והאם יש להן הצדקה.

אנשי ישראל ניגפו לפני בני בנימין בשני הימים הראשונים של פילגש בגבעה, וחז"ל מוסרים לנו שהסיבה היא מפני שלא מיחו כמו כן בפסל מיכה: אמר להם הקב"ה בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם? אם הסיבה לתחושות אלו היא רק בשל העובדה שכאן פגעו בנו (בראשונה במגורשים, ולאחר מכן בכלל ההתיישבות ובכל הציבור הדתי-לאומי) פגיעה אישית 2 , יש מקום רב לשאול על תחושות אלו האם הן מוצדקות, האם לא היו וישנן בעיות אחרות חמורות לא פחות במדינה? (המיסיון, בתי עבודה זרה - ואף המוקמים במימון ציבורי - עריות כאשר בג"ץ כותב כתובה למשכב זכור, חילול שבת, מערכת המשפט במדינה, ולא נוסיף עוד כי אינני רוצה ללמד קטגוריה ח"ו). האם עליהם לא היה ראוי למחות מחאות אלו? ואומנם בוודאי הדבר נכון שבהתנתקות נעשה מאמץ לפגוע פגיעה אישית בציבור הדתי-לאומי, אך האם זה מצדיק תחושות כאלו שלנו?

יש המגיבים על תביעה להשתתפות בנושאים אחרים שבהם יש ריבוי כבוד שמים בשאלה: "איפה היית בגירוש"? וקביעה כזו אינה טובה, כי היא מגלה שתביעתנו באה רק מצד הפגיעה בנו.

המגורשים לתוך ארץ-ישראל והמגורשים ממנה
בבואנו לבחון את הדברים כדאי לנו לבחון שאלות קודמות של היחס שלנו לציבור שאינו שומר תורה ומצוות. אדגים זאת מהתחום ההלכתי. ישנו דין של "או קנה מיד עמיתך" ( ויקרא כ"ה, יד). מכאן למדנו שיש להקדים קנייה מישראל על פני קנייה מגוי. החתם סופר בתשובה (חו"מ סי' קלד) כותב שמכיוון שדין זה נלמד מעמיתך - עם שאתך בכלל תורה ומצוות, הרי שדין יהודי מומר לעניין זה כדין גוי. שו"ת מחנה חיים חו"מ ח"ב סימן כד כותב שאף ראוי להקדים גוי על פני מחלל שבת בפרהסיא, כי במחלל שבת בפרהסיא יש חשש שמא ילמד ממעשיו ששייך פחות בגוי. למותר לציין שהציבור אינו נוהג כך, והדברים מבוארים בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ד חו"מ סי' ו, ומומלץ לעיין שם) שנותן לכך כמה טעמים. הטעם הראשון מצד איבה ושנאה ומחלוקת שיגרמו לכך דפקרי טפי, ולעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ועל-ידי כך יש תקווה שישובו למסורת האבות. הטעם השני מצד יישוב ארץ-ישראל, שיהודים המייצרים בארץ-ישראל מרבים יישוב הארץ, והמקדים יהודי לגוי גודר פרצות ארץ-ישראל והעובר על זה גורם להריסת יישוב ארץ-ישראל ח"ו. וטעם נוסף, שקשה לנו לדון את יושבי ארץ-ישראל שאוחזים בידם מצווה רבתי של יישוב ארץ-ישראל, וחוץ למקרים בהם האיש הזה יצא מהכלל לגמרי, אזי אשריהם ישראל ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון. וכתב הרב בעל חסד לאברהם (נהר ג מעין יב) שהגר בארץ-ישראל, אפילו אם הוא בחזקת רשע הרי הוא צדיק, שאם לא כן היתה הארץ מקיאה אותו וכו'.

חלק מטעמים אלו הולכים לצערנו ומשתנים, כאשר יש יהודים הפועלים למעט את יישוב ארץ-ישראל במקום להרבותו, הרי יהודים אלו במקום לאחוז בידם את מצוות יישוב ארץ-ישראל, אוחזים בידם ח"ו את הפכה. ולא עוד אלא שאנו רואים, שאף אם אנו גורשנו מבתינו, הרי גורשנו לתוך ארץ-ישראל והיא אוחזת בנו, אך יהודים אלו הם - ואם לא הם עצמם אזי בניהם - ארץ-ישראל מקיאה אותם והם יורדים ממנה. וכאשר מצטרף לזה שמעשה גירוש זה לא נעשה מתוך סיבות ביטחוניות, שהרי כל מומחי הביטחון התנגדו לו, ואף לא מתוך לחץ מדיני, אלא כהתנכלות ועושק וגזל (וזו הסיבה ל"חוק" שהוא "גזלתא דמלכותא לאו דינא" של פינוי-פיצוי) של ציבור מסוים 3 , הרי אף מתמעט לו הטעם של שנאה ואיבה ותחרות.

דברים אלו ודומיהם הם המעוררים תחושות אלו שהוזכרו לעיל, ואם כך אין זה רק מחאה על הפגיעה האישית, אלא ההתנתקות פגעה ביסודות שעליהם היו מושתתים היחס והשותפות עם הציבורים השונים במדינה.

צה"ל ללא בסיס
ביחס לצה"ל הדברים מורכבים אף יותר. עד לגירוש שימש צה"ל כצבא הגנה לישראל, ההיכי תימצי שלנו לקיים מצוות "עזרת ישראל מיד צר". במקום להיות מקיים עזרת ישראל מיד צר, הפך צה"ל בגירוש להיות מסגיר ארץ-ישראל ביד צר בהסגירו את ארץ חמדתנו לידי המחבלים. זאת בנוסף לפשע המוסרי בפגיעה הממונית שנעשתה על ידי חיילי צה"ל במגורשים עצמם. 4

אומנם צה"ל ממשיך להיות עזרת ישראל מיד צר, אך בו בזמן, כאשר עומדת על הפרק תוכנית מסוכנת להוסיף ולהסגיר ישראל ביד צר, צה"ל מתכנן לבצעה אם יידרש. בכך משמיט צה"ל את הבסיס שעליו הוא מושתת.

פירוד במסווה של התכנסות
פתחנו בדברי הנצי"ב ביחס ליבש גלעד. ההתנתקות הרי דומה למעשה אנשי יבש גלעד שהזכיר הנצי"ב. היה חלק בעם - שבמקרה עומד בשלטון - שהחליט להיחלק מחלק אחר, שהרי עד להתנתקות אנחנו לא התנתקנו ממנו. לא זו בלבד, מעשה זה הביא לאותן תוצאות שמהן חששנו - הוא הביא להסגרת הספר של ארץ-ישראל ביד אויב.

עלינו לדעת שכתגובה למעשה זה עלינו דווקא לחזק את האחדות בעם ישראל. בהיותנו בכפר-דרום היתה לנו תחושה שכאשר יורים פצמ"רים על כפר-דרום, הדבר אינו מפריע לאיש, ועם ישראל עובר על כך לסדר-היום ואינו מוכן להילחם על כך.

אותו דבר קורה היום בשדרות. בעקבות ההתנתקות הגיעו הקאסמים לשדרות, וגם על כך עבר עם ישראל במשך תקופה ארוכה לסדר-היום (ולצערנו גם אצלנו תחושותינו החלו מתקהות עם הזמן). וגם בגבול הצפון היה הדבר עלול לעבור לסדר-היום.

עלינו לדעת לחוש שכאשר על שדרות יורים קאסם, הרי שעלי יורים קאסם, וכשעל נהרייה יורים קטיושה, הרי שעלי יורים קטיושה. וכשחוטפים יהודי, הרי שאותי חוטפים 5 .

חייב להיות ברור לנו ש"תקנת כלל ישראל בין אומות העולם במלחמותיהם היא, כאשר היתה אגודתם על הארץ ביסוד חזק לעזור זה את זה". והיכול לעזור בתפילה יעזור בתפילה, היכול לעזור בגמילות חסדים ובצדקה יעזור בכך, והיכול לעזור במלחמה יעזור בכך. ומצוות עזרת ישראל מיד צר עדיין מתקיימת היא, ולא תמה מצווה זו, גם על-ידי צה"ל, אחרי ההתנתקות, ולצערנו היא אף נדרשת יותר.

דווקא על-ידי כך, אם נחזק שכל עם ישראל אחד הוא ואין נתק בין צפון לדרום ולמרכז, התיישבות ועיר, נוריד ונבטל מחשבות עוול של פירוד במסווה של התכנסות 6 ח"ו המסכן את עם ישראל.

העובדה שבחרתי לדון בכך, אינה מפני שזה הנושא החשוב ביותר ל"שנה אחרי ההתנקות", אך לענ"ד חשוב בימי מלחמה אלו לדון דווקא בנושאים שמאחדים את עם ישראל. ולכן חשוב להכיר את כל הטעמים שנאמרו לעיל, ובכל זאת להתאחד ולהיאבק כאגודה אחת נגד אויבינו מבקשי נפשנו.

יחד עם זה עלינו לקרוא לכך שמלחמה זו תהיה עד רדתה, שלא תיתכן בלי חזרתנו לחבל עזה, וגם לצפונה של ארץ-ישראל. ולדרוש שנוסיף ביישובה של ארץ-ישראל בחזרתנו לכל מרחבי ארצנו לנצח.

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

^ 1. הצורך להפסיק לצרוך תקשורת חילונית אינו קשור לענ"ד לגירוש. הוא נובע מהצורך של כל אדם להיות אדם בריא בנפשו.
^ 2. ברצוני להדגיש, שאני מתייחס לתחושות של אחר הגירוש, ביחס לטרום הגירוש כאן ודאי שהנפגעים מהגירוש, שהם כלל הציבור הדתי-לאומי אך לא רק הוא אלא כלל תושביה היהודים (ולמעשה אף הערבים וגם הערבים שברצועת עזה) של ארץ-ישראל, חייבים וזכאים לעשות הכול למנוע פגיעה בהם.
במידה מסוימת חלק מהמטיפים לתחושות מעין אלו מטיפים להן מתוך מצב של התנגדות לתוכניות גירוש ר"ל. ההתייחסות לכך היא שונה ממה שנידון כאן, אך חושבני שיש בחלק מהדברים גם התייחסות לטענות אלו.
^ 3. ובוודאי שאנו רואים התנכלות לציבור הדתי-לאומי, שבאה לידי ביטוי בגירוש. התנגדות זו יכולה לבוא מכמה גורמים, הן קנאה בכך שציבור זה נטל את ההגמוניה ביישובה של ארץ-ישראל, הן רתיעה מכך שציבור זה הולך ומתקרב לשלטון (דוגמת רתיעתו של שאול מדוד, ובנקודה זו גם צריכים לחשוב על דרכי תגובה). ובחלקה רתיעה מהמהלך שאותו מגלגל הקב"ה בגאולתם של ישראל.
^ 4. ואם כי אפשר ללמד זכות על החייל הפרטי, ששטפו לו את המוח שרכושם של המגורשים יישמר, עינינו ראו, שלאחר מעשה החיילים לא ראו תמיד צורך לבקש רשות בשביל לשבת על כיסא של המגורשים, או להשתמש בנכסיהם.
^ 5. ויש כאן מקום לחיזוק הערבות ההדדית שלנו, שעליה להתבטא בכך שאין להסגיר יהודים למדינה זרה, ולהשתדל בפדיונם של יהודים הכלואים במדינה זרה דוגמת אחינו יהונתן פולארד.
^ 6. ואין בכוונתי לומר שזו צריכה להיות האסטרטגיה היחידה למלחמה בתוכנית ההתכנסות ר"ל, אלא שבחיזוק ישראל כאגודה אחת אנו מסייעים גם לזה.

הרב אמוץ כהן

ראש כולל דיינות "אור יוסף" שבבית חגי , אב"ד בבית דין ''הר חברון'.

מלחמת "חרבות הברזל"
פדיון שבויים תמורת כסף או מחבלים
טבת תשפ"ה
ט - שנה לגירוש
מה נשתנה
הרהורים במלאות שנה לגירוש
אב תשס"ו

ט - שנה לגירוש

ט - שנה לגירוש
הפועלים עם א-ל
הרב יוסי בדיחי | אב תשס"ו
ט - שנה לגירוש
מן השמים לא רוצים
הרב חיים ירוחם סמוטריץ | אב תשס"ו
ט - שנה לגירוש
חזק ונתחזק
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תשס"ו
ט - שנה לגירוש
גזירה שישתכח מן הלב?!
הרב אליקים לבנון | אב תשס"ו

ט - שנה לגירוש

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
כיצד מתפללים?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
שיר למעלות ארצנו
ימים ונהרות
הרב דוד חי הכהן | שבט תש"ע
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרב נחשון רבינשטיין
הרב יהודה מלמד
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב חיים כץ
הרב דוד דודקביץ'
הרב משה ברלינר

ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז