ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- יבמות
הרמב"ם (גירושין יג, כד) כותב שלא חוששים לשני אנשים בני אותו שם, ומשמע מדבריו שבכל מקרה כך הוא הדין, ובכל מקרה לא חוששים לשני שמות בשם דומה. אמנם, הראב"ד פוסק שרק במקום שלא הוחזקו שני אנשים בשם זה ניתן להתיר אשה על פי עדות שמישהו בשם זה מת, אבל במקום שהוחזקו שני אנשים באותו השם חוששים שהאדם שמת הוא לא בעלה של האשה, שאותה רוצים להתיר. המגיד משנה כותב שלדעת ראב"ד גם אם הוחזקו שני אנשים באותו שם, אם ידוע שהשני חי, משיאין אשתו של הראשון, ואם לא ידוע לא תנשא, ויתירה מכך גם אם נשאת – תצא. וכתב שגם הרמב"ם מודה לזה. תוס' אומרים (שם) שמדובר כאן במקרה שמצד אחד לא הוחזקו שני אנשים בשם זה, אבל מצד שני שכיחות שיירות שהולכות מקורטובא לאספמיא, ולכן גם כשמישהו מאספמיא מעיד שאדם בשם זה מת, )יתכן שזה אדם אחר, ומחלוקת רבא ואביי כאן היא מחלוקת רבה ור' זירא בגיטין (לאחד הפירושים שם) אם חוששים לשני יוסף בן שמעון באופן כזה.
לדברי התוספות קשים פסקי הרי"ף, משום שכאן פסק לקולא שלא חוששים לשניים באותו (ה)שם, ובגיטין פסק לחומרא שחוששים לשניים באותו השם. הריטב"א (ד"ה אבל רבינו אלפס) מסביר ששני הפסקים מדברים על מקרים שונים קצת מבחינת המקרה (אם השיירות מצויות, ואם הוחזקו שני אנשים בשם הזה), ואילו הרא"ש (גיטין ג, ג) הסביר אותו שבגלל שבגט יכולים לתת עוד גט הוא החמיר שם, ואילו בעגונה לא בטוח שיהיה ניתן להתיר את האשה (עם )על סמך עדות אחרת, ולכן משום עיגונא הקילו. שו"ע (אבן העזר סימן יז, סעיף יח) פוסק כרמב"ם וכהשגת ראב"ד ומגיד משנה שגם כשהחוזקו שני אנשים באותו שם ואחד מהם חי ניתן להתיר את האשה.
הרא"ש (נא, א) בתשובה שבמקרה שהעיד מישהו שמכלוף בן מלול שליד עירו פאס מת, והכירו עפ"י סימנים, ובאה אשתו, ושואלת אם ניתן להתירה, הוא כותב שההלכה היא כרבא שלא חוששים לשני אנשים באותו השם, אלא אם כן גם הוחזקו, וגם שכיחות שיירות, ולכן כאן האשה מותרת. אמנם, ריב"ש (תקח) חולק על הרא"ש וסובר שאם העד שהעיד להתיר את אשתו, הזכיר את שם הנפטר ולא ידע את שם העיר שהוא גר בה, אשתו אסורה, כי אולי יש אדם אחר מעיר אחרת שיש לו שם דומה.
בבדק הבית כתב שיתכן שהרא"ש לא חולק על הריב"ש, כי גם לדעת הרא"ש אפילו שלא העידו במפורש על שם העיר, כיון שהעד הזכיר שהוא נהרג ליד פאס הרי לא חוששים למישהו אחר שנהרג שם. כך כתב גם החלקת מחוקק (לח) ,רמ"א (דרכ"מ כג) כתב שאם הזכיר שמו ושם עירו, ואין אדם אחר בעיר בשם זה, אז למרות שלא הזכיר את שם אביו, משיאים לאשתו. הגר"א (עב) מבאר (עפ"י הרמב"ן בסוגייתנו) שהסיבה שכאן לא חוששים לשני אנשים באותו שם, היא בגלל שיש עדות שהאיש הזה הגיע לכאן, וחזקה, שכמו שהוא היה שם, הוא נשאר.
סיכום: ישנה מחלוקת בגמרא מהו הדין במקרה שבו היתה עדות שאדם בשם מסוים מת, האם עדות זו מועילה או שיש לחשוש לכך שיש אדם נוסף בשם הזה, למעשה פסקו רוב הפוסקים כרבא שאין לחשוש לכך שיש אדם אחר בשם זהה. הרי"ף פסק באופן שונה בהלכות גיטין ובהלכות עגונות, ובפועל אם העיד עד על כך שאדם בשם זה מת, יש לוודא שאין אדם אחר באותו השם, אלא אם כן ידוע שאותו אדם יצא מעיר מסוימת או גר בעיר מסוימת, ובאותה העיר אין אדם נוסף באותו השם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
