ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג' כו).
נשאלת השאלה מה פשר הביטוי "לְמַעַנְכֶם"?
רש"י בעקבות התרגום מסביר בגללכם - "אתם גרמתם לי" ומביא ראיה מדברי המשורר: "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם" (תהלים ק"ו לב).
גם הרמב"ן מסביר כך:
"והנה השלים התוכחות בזה שהודיע אותם שגרמו אבותיהם רעה על עצמם וגם עליו גרמו עונש שלא יעברו לארץ".
המדרש מתרץ בדרך מקורית וז"ל:
"באותה שעה נתקררה רוח הקדש וא"ל הקב"ה למשה, משה שתי שבועות נשבעתי אחת שתמות ואחת שלא לאבד את ישראל, לבטל את שתיהן אי אפשר אם תרצה לחיות ויאבדו ישראל מוטב, אמר לפניו רבוני בעלילה אתה בא עלי אתה תופש החבל בשני ראשים יאבד משה ואלף כמוהו ואל יאבד אחד מישראל" (מדרש תנחומא ואתחנן סימן ו).
המדרש אומנם מצליח להסביר למענכם = בשבילכם, אבל אין בו הסבר מדוע שתי השבועות תלויות זו בזו.
בפסיקתא מנסים להסביר בכיוון חדש:
"בשבילכם, כדי שאעמוד בראש כלכם בתחיית המתים" (פסיקתא זוטרתא דברים פרשת וזאת הברכה).
גם מדרש זה איננו מעוגן בפשט הכתובים, ואין בו הסבר מהו הריווח הגדול שגם משה יעמוד בתחיית המתים. לכן הילקוט מסביר:
"לא שחטאתי לפניו, אלא למענכם בשביל שהכעסתם אותי ואמרתי כנגדכם, כך עשה לי בשביל שילמדו הכל ממשה, ומה אם משה על ידי שאמר דבר קל כנגד ישראל לא נכנס לארץ, מי שיאמר כנגד ישראל דבר קשה על אחת כמה וכמה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת ואתחנן רמז תתכ).
הסבר זה של הילקוט מצליח להסביר גם את הביטוי וגם את ההקשר.
לפני כמאה שנה הצליח ה"משך חכמה" להסביר גם הוא את הפסוק כפשוטו. הוא מעיר כי בעצם משה חוזר לעניין זה של אי כניסתו לארץ, גם כמה פסוקים מאוחר יותר בפרשה. וז"ל הכתוב:
"וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה: כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אלוקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלוקיךָ" (דברים ד' כא-כג).
ההקשר לאיסור עבודה זרה מאוד בולט.
גם בתרבות המערבית וגם במזרחית ייחסה האנושות תכונות אלהיות לבשר ודם, מה שמנוגד תכלית ניגוד ליסודות אמונת היחוד. יחוס זה גרם להגדרת המאמינים הנ"ל כעובדי עבודה זרה. הדור הראשון של יוצאי מצרים הכיר את משה רבנו כילוד אישה, עוד מימיו כבן נוער ולא חששו להטיל דופי במנהיגותו ובמעמדו. לעומתם בני הדור שנולדו במדבר הכירו את משה רבנו שאחרי מתן תורה. אותו איש פלאי שפרש מאשתו, לא אכל ולא שתה ימים מרובים וד' דיבר בו פנים אל פנים "קורא בשמו ומדבר אליו תמיד". לכן היה חשש כי -
"פן בבואו לארץ ישראל ייחסו אליו כי הוא אלוהה...ולו יעבדו וישתחוו...זאת היא הסיבה למיתת משה! לכן כאשר צוה על עבודה זרה אמר "וד' התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בוא אל הארץ...כי רק על דבריכם שלא תחטאו ולא תקדישו אותי נשבע לבלתי עברי... התבונן איך חשש המקום שלא יעבדו עבודה זרה! כן נראה תוכן כוונת הכתוב למעיין" (משך חכמה שם).
איזו השקפה מרחיקת לכת יש בכתוב, על פי חידושו של ה"משך חכמה".
הבה נתפלל כי השקפות עולם מוטעות יעברו בקרוב מן העולם ונוכל להכריז בראש השנה הקרוב
"ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
