ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר "ודיברת בם וגו' ובשכבך ובקומך". והינו בזמן שכיבה ובזמן קימה. והם שלש פרשיות: שמע, והיה אם שמוע, ויאמר.
מצוה לספר
על אף גילו הנמוך, תשע בסך הכל, הקפיד מאוד אליעזר הקטן לקרוא קריאת שמע בשעה המוקדמת כמחמירים. (דהיינו על פי שיטת ה'מגן אברהם' שאומרת כי סוף זמן הקריאה הינו יותר מוקדם). אמו שידעה על הקפדתו השתדלה בכל כוחה להעירו בשעה מוקדמת מספיק. בוקר אחד כשבאה להשכימו נכמרו רחמיה עליו, כיוון שידעה שהלך לישון בשעה מאוחרת מאד, וחשבה כי עדיף שיקום מעט יותר מאוחר ויקרא קריאת שמע כשיטות המקחות. (פרטים במדור `מצוה להורות), 'וכך יהיה לו יותר כח ללמוד תורה במהלך היום. אולם כשהתעורר אליעזר משנתו וגילה כי הפסיד את הזמן המוקדם פרץ בבכי קורע לב שלא פסק במשך כל היום!
לימים, כשגדל הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל והפך לראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ראה קבוצה של תלמידים שקמה מאוחר, הולכת להתפלל כשברור היה כי לא יספיקו את הזמן המוקדם. הרב ניגש אליהם וסיפר להם את מה שקרה לו בילדותו ,והוסיף ואמר כי לא יתכן כי מצוה דאורייתא חשובה כל כך אנשים לא יקפידו להתפלל בזמן שבו יוצאים ידי חובה לפי כל הדעות. והוסיף הרב שהיה אז בסביבות שנתו המאה(!) ואמר: "דעו לכם כי הפעם ההיא בו קמתי מאוחר בילדותי כל כך זיעזעה אותי, שמאז לא הפסדתי יותר כל ימי את זמן קריאת שמע לפי הדעה המחמירה"!
*
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
8 - מצות עשה לעשות ציצית
9 - מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית
10 - מצות עשה ללמוד תורה
טען עוד
מצוה להורות
חייב אדם לקרוא בכל יום קריאת שמע פעמיים. קריאת שמע של ערבית- זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר. אולם חכמים תיקנו שיקרא עד חצות, שמא ישכח האדם ויבטל מצות עשה. ואם נאנס ולא קרא עד חצות יקרא עד הבוקר. זמן קריאת שמע של שחרית מוגבל יותר.משל ערבית חייב אדם לקרוא ק"ש עד ג' שעות (זמניות) של היום, ואם נאנס ולא הספיק יקרא לכל הפחות עד סוף שעה רביעית, שאז יכול עדיין לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה, אולם עליו לדעת כי הפסיד את מצוות קריאת שמע, והוא כקורא כל פרשיה אחרת בתורה.
נחלקו הפוסקים- כיצד מודדים את הזמן של השלוש שעות. לדעת בעל ה'מגן אברהם' מודדים את היום החל מהזריחה ועד לצאת הכוכבים, וזמן זה מחלקים ל12 חלקים-שעות. לעומתו, סוברים הגר"א ובעל התניא כי מודדים את היום משעת הנץ החמה ועד השקיעה. נמצא שזמנם נגמר קצת יותר מאוחר מאשר ה'מגן אברהם' כיוון שלא נפסקה ההלכה כאחד, הצדדים ראוי להחמיר לקרוא מוקדם יותר כשיטתו של ה'מגן אברהם'. מי שקם מוקדם לדעת כל השיטות, אבל מתכוון להתפלל בזמן שמתאים דווקא לשיטה המקילה, כדאי לו שיקרא בזמן המוקדם ויתנה תנאי - אם הלכה כדעת המגן אברהם אזי כעת הוא יוצא ידי חובתו. אולם אם ההלכה היא כשיטת הגר"א ובעל התניא, אזי אינו מעוניין לצאת כעת ידי חובה ואז זוכה לקריאת שמע מובחרת שנאמרת עם ברכותיה וכסדר התפילה. המהדרין מן המהדרין הוא לקרוא קריאת שמע דקות ספורות קודם הנץ החמה, (כותיקין) שזה הזמן המובחר לדעת רוב הפוסקים, וכך יזכה להתפלל שמונה עשרה עם הנץ החמה שזו ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
