ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
בליל הסדר במיוחד, הפה - סח רק דברים כשרים מבחינה רוחנית ולא בכאלה שאין להשמיעם.
השפה העברית, לשון הקודש, היא חלק בלתי נפרד ממורשתו הרוחנית של עם ישראל, חלק מהכלים שהבטיחו את אי שעבודו. גם בזמן שהיו מקורבים למלכות וגם אחרי שנות שעבוד רבות במצרים, בני ישראל לא שינו את שפתם - את לשונם
(עיינו מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ה).
אחד הניסים הגדולים ביותר שאירעו לעם ישראל, בדורות האחרונים, הוא נס תחייתה של השפה העברית. לתופעה זו אין, כנראה, אח ורע בתולדות האנושות. שפה שהייתה "מתה" קרוב לאלפיים שנים, הפכה להיות שפה מדוברת בחיי היום יום, השפה בה לומדים תורה ברמה הגבוהה ביותר במדינת ישראל, גם מקצועות החול, בכל המוסדות האקדמיים של מדינתנו, נלמדים בשפה העברית (לפני מאה שנים זה היה נראה כחלום באספמיא) ואין זה פוגע כהוא זה ברמתם האקדמית הגבוהה (על חשיבותו של נושא זה עיינו בהקדמה ל" "ספר אוקלידס" בתרגומו לעברית שנעשה על ידי הרב ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם 1780 בשם הגר"א).
מדי שנה מתורגמים הרבה יותר ספרים לעברית, בהשוואה למספרם של המתורגמים לערבית, שפתם של מאות מיליונים.
עם ישראל לא רק דיבר עברית אלא גם כתב וקרא עברית. רוב אומות העולם לא ייחסו לאוריינות חשיבות וברוב הדורות הקפידה האליטה שלהן למנוע מפשוטי העם יכולת זו. לעם ישראל מסורת של לימוד קרוא וכתוב לכל אחד ואחד, ובימינו גם לכל אחת ואחת, כבר מגיל צעיר מאוד. חיבוב הקריאה, כבר מגיל שלוש, הוא מסורת עתיקת יומין בתולדותינו (עיינו ספר כלבו סי' עד), לכן, אין זה פלא שתורה שבכתב (ולא רק תורה שבע"פ) ניתנה ליוצאי מצרים.
מציאתו של ה"קמע" בהר עיבל, באתר מזבחו של יהושע בן נון, שפורסם בשבועות האחרונים, מהווה עדות ליכולתו של היהודי, גם הפשוט, לכתוב ולקרא, גם בדור הכניסה לארץ בהנהגתו של יהושע בן נון, לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים, דור אחד אחרי יציאת מצרים. לממצא ארכיאולוגי חשוב זה, מצטרף המזבח עצמו, שמציב בפנינו את הספרים דברים ויהושע כביום נתינתם, האחד למשה והשני ליהושע תלמידו.
יכולות הדיבור, הכתיבה והקריאה, המביאות לידי ביטוי את המחשבות, הן אלה שמאפשרות, כאמור, לאדם להישאר חופשי, גם כשהוא סגור ומסוגר בין במצרים או בין חומות כלא של אימפריית זדון. כך לימדנו נתן (אנטולי) שרנסקי כשזכה להשתחרר מציפורני הדוב הרוסי. בכל חקירותיו בידי הקג"ב הוא טען כלפיהם: אתם יכולים לכלא את גופי אבל לא את רוחי! המסר שלו הוא הפנמה של המסר העתיק של יציאת מצרים.
הבה נאחל לעם ישראל פסח משמעותי מכל הבחינות, שמח מכל המובנים, ומשחרר מבחינה לאומית ופרטית, שכן, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ובמצוות (אבות פ"ו מ"ב).
נאחל כמובן גם רפואה שלמה לכל פצועי הטרור וניחומים לכל משפחות הנרצחים.
ולכלל האנושות נאחל להפנים את המסר של יציאת מצרים גם עבורם, וממילא מפלס הטרור ירד גם הוא.
שיעורים נוספים עדות נגד יהודי בערכאות של גויים
תשובות לשאלות מרבני הגולה , הרב משה ארנרייך והרב יוסף כרמל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
