ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
כותב הרב הקדוש רבי אליעזר מויז'ניץ זיע"א בספרו 'דמשק אליעזר': "ידוע שפרשה זו היא תמיד בחודש אדר, זמן הישועה, 'ואין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת' (ירושלמי תענית פ"א).
ומובא גם במדרש ויקרא: 'אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, איך נוכל למחות זרעו של עמלק. אמר להם הקדוש ברוך הוא, אם תקיימו זכור את יום השבת לקדשו, תוכלו לקיים זכור את אשר עשה לך עמלק'.
ואיתא בגמרא (בכורות ה, ע"ב) 'ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, על שרפו ידיהם מן התורה'. ועל כן בחודש זה צריכין לתקן שני הדברים הנ"ל- שבת ותלמוד תורה, וכך נזכה למחיית עמלק".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על פורים) מביא את דברי החיד"א הקדוש זיע"א (אהבת דוד דרוש א), שכותב שלוש סיבות מדוע עמלק בא על ישראל ברפידים: א. שרפו ידיהם מדברי תורה כנ"ל. ב. דיבור שלא כהוגן בחיסרון אמונה, שאמרו "היש ה' בקרבנו אם אין" (שמות יז, ז). ג. חילול שבת, כפי שהגמרא (שבת קיח ע"א) דורשת על הפסוק "יצאו מן העם ללקוט" (שמות טז, כז).
כלומר, החשיבות של לימוד התורה בכל שבתות השנה, ובפרט התחזקות בלימוד תורה בשבתות חודש אדר היא גדולה לאין ערוך, כי בכוח סגולת השבת יש את היכולת לתקן את שלושת הפגמים הנ"ל.
תורה- כתוב במדרש 'תנא דבי אליהו' (פרק א) "שבת יעשה כולו תורה". וידועים דברי ה'בן איש חי' זיע"א (שנה שניה פרשת שמות) שלימוד תורה בשבת שקול כאלף פעמים באיכות מלימוד תורה בימות החול, וכך בכוח התאמצות בעמל התורה בשבת לתקן חטא רפידים.
דיבור- דורשים חז"ל "'ודבר דבר'- שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך ביום חול" (שבת קיג ע"ב). בשבת קודש יש יכולת מיוחדת לתיקון כוח הדיבור על ידי ריבוי דיבורי אמונה וביטחון, דברי תורה וסיפורי צדיקים, שירה וזמרה ליוצר כל.
שבת- שבת הוא יום שמתקיים בו 'היום אם בקולו תשמעו' כמו שמרמז 'השפת אמת' זיע"א על הפסוק "ש'מע ת'שמעו ב'קולי" ראשי תיבות 'שבת'. ובפרט כשאנו כבר נמצאים בחודש אדר, ימים שבהם קיבלנו את התורה ברצון (שבת פח, ע"א), לכן סגולת שבתות אלו לשמוע ביותר את דבר ה' ולהתחזק בשמירת שבת כהלכתה.
כותב הגר"א זיע"א 'קול דיבור' שווה בגימטריא 'שמח'. מעלת האדם הוא כוח הדיבור שלו, וכאשר הקול והדיבור מתאחדים בשלמות לעבודת ה' אז זוכה לשמחה- "שמחה לאיש במענה פיו" (משלי טו, כג).
מובא במדרש (ספרי בעלותך) 'וביום שמחתכם- אלו השבתות'. בשבתות אלו שיש שמחה יתירה של חודש אדר וחג הפורים הבא עלינו לטובה, יש לנו את היכולת למחות את עמלק על ידי שמחה של מצווה וקדושת הדיבור.
כי על ידי שמירת שבת המביאה את האדם לשלמות שלושה דברים הנ"ל, ניתן לנו הכוח למחות ולבטל את קליפת עמלק.
ידוע ש'עמלק' בגימטריה 'ספק' (שם משמואל זכור, תרע"ט), ובשבת קודש אנו מוחים ומבטלים את קליפת עמלק על ידי השמחה במלכות ה' מתוך בחירה ושלמות בלי שמץ של ספק- 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' (שחרית של שבת).
ובספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שזה פירוש 'אין שמחה כהתרת הספקות', כשיהודי מחליט בהחלטה מוחלטת בלב אמיץ וחזק להיות קשור ודבוק באביו שבשמיים ולעשות רצונו, אין לעמלק אחיזה בו, רק בתנאי שיהיה מתוך שמחה ורחבות הלב.
עוד כתוב בספר 'דמשק אליעזר': ש'מן ז'ית ז'ך הראשי תיבות עולים כמנין שד"י. האר"י ז"ל כותב ש'מרדכי היהודי' עולה כמניין שד"י. וכמו כן תיבת 'ויהי' שפותחת את המגילה עם תיבת 'זרעו' שהיא סוף המגילה עולים כמניין שד"י.
על הפסוק "בא-ל שד"י (בראשית יז, א) מפרש רש"י 'שיש די באלוקותי לכל בריה ובריה'.
על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א דברים נפלאים ומתוקים (ליקוטי הלכות תפילין ו'): "וזה שם ש"די, שדי לו ואין צריך יותר, כי יש די באלוקותו לכל בריה, שיש די עונג ושמחה וחיות אמיתי ונצחי באלוקותו לבד יתברך, ואין צריכין שום דבר אחר כלל, רק להתענג על ה' לבד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
