ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
'השפת אמת' זי"ע (תרומה תרל"א) מביא את דברי המדרש: "את מוצא שנתקשה משה במעשה המנורה יותר מכל כלי המשכן, עד שהראהו הקב"ה באצבע. כיון שנתקשה, אמר לו הקב"ה למשה טול כיכר זהב והשליכהו לאור והוציאהו והיא מעצמה נעשית, שנאמר 'מקשה תיעשה'. כלומר, מעצמה תעשיה, מיד יצאה המנורה כתיקנה".
מקשה 'השפת אמת' - אם המנורה נעשתה מאליה, מדוע הקב"ה הראה למשה את המנורה מלכתחילה.
ומתרץ - שראשית ועיקר עבודת האדם הוא הרצון וההשתדלות שלו, ומה שאין האדם יכול לעשות הרי הדבר נעשה מעצמו. וזה לשונו: "ועל ידי שרצה משה לעשות רצונו יתברך, רק שהיה למעלה מכוחו, לזה נעשה מעצמו. וכן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל, כי וודאי אין בכוח אדם לעשות רצונו יתברך, רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' כותב: "בשנת העיבור גילו לנו צדיקים מאורי העולם זיע"א, כי נתוסף שתי פרשיות 'תרומה תצוה' לימי השובבי"ם, ויש להם שייכות לברכת 'חנון המרבה לסלוח' שמזכירים בתפילת העמידה. היינו, אף אם ימי השובבי"ם לא עלו לנו כראוי, ואבדנו את המתנה הגדולה של ימים אלו, הרי עכשיו נותן לנו הקב"ה אפשרות נוספת, ימים שיש ביכולתנו לתקן.
ומוסיף: ובזה מובן מה שאמר הרב הקדוש בעל 'חמרא טבא' זי"ע, כי "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח עולה בגימטריה שובבי"ם ת"ת". והוא רמז נפלא לדברים אלו, שבימים הללו הקב"ה מרבה ומרחיב את מידת הסליחה ומאיר מידת חנון, לחונן בני ישראל במתנה גדולה, מתנה של מרבה לסלוח".
רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע בספרו 'זרע קודש' (ליל ה' חנוכה) מפרש ברכה זו על פי משל, לבן כפר ששבר חלון יקר שהיה עשוי אבנים טובות ומרגליות בארמון המלך. והבן כפר תיקן את החלון השבור בחלון אחר גרוע. המלך הלך והוסיף עליו אבנים טובות ומרגליות עד שהיה חלון יפה מאוד ואז הבין הבן כפר את היזקו.
ובזה פירש ה'זרע קודש' שכך הוא בנמשל, שהרי בכל חטא שעושים, הפגם והנזק גדול מאוד, אבל אנו לא מבינים את גודל הנזק שגרמנו בעולמות, ואנו מבקשים סליחה ועושים תשובה לפי השגתנו.
ובאמת הוא כמו במשל - אנו מביאים דברים חסרים לתקן את הדברים הנשגבים שנשברו על ידי החטאים, ולכן הקב"ה הוא 'מרבה לסלוח', היינו שהוא מתקן את הדבר לפי האמת, הרבה יותר ממה שהאדם עושה, ואחר כך האדם משיג מה שקלקל ומוסיף תשובה על תשובתו.
כותב רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע (תקנת השבין יד) שעל ידי בקשת 'סלח לנו' האדם פותח פתח לסליחה מלמטה, וכבר נפתח ומתרחב הפתח לריבוי הסליחה עבורו מלמעלה. וזה לשונו: "מלבד מה שהדין נותן לסלוח, ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו מתפייס בתחנונים, למחול גם על החמורות בלא יום כיפור ויסורים".
מדבריו, יש לנו חידוש עצום והוראה ליום יום - על ידי השתוקקות ורצון לתקן את הפגמים, ועל ידי בקשת סליחה על מה שכן יש ביכולתו לבקש ועד שידו מגעת, ממילא נפתחים שערי שמיים לסליחה ומחילה עבורו, באופן שיזכה לתשובה בשלמות מעל הטבע.
על האדם להיות חזק ותקיף מול היצר הרע. היצר הרע מראה לאדם את "המציאות", שהנה ימי השובבי"ם עומדים להסתיים, והרי בכלל לא ניצלת אותם כפי שראוי למי שמקבל כזו מתנה מהמלך.
לכן, חייב האדם להתחזק כנגדו ולומר ש"המציאות" האמיתית היא שהקב"ה הוא אבא רחמן שמצפה ומחכה לתשובת בניו, וזה מה שייתן לו את הכוח לנצל ימים קדושים ונעלים אלו להתחנן לפני אב הרחמים, כאשר מתפללים 'סלח לנו אבינו', 'אבינו' דווקא שתמיד רחמי האב על הבן.
וכמו שאמר הרב הקדוש רבי יצחק יעקב מביאלה זי"ע, שיש הבדל גדול בין סליחת אדם לחברו לסליחת אב לבנו. כי כל אדם אף לאחר שסולח לחבירו, עדיין נשאר טינה בלבו ואין הקשר נשאר כפי שהיה. ואילו אבא שמוחל לבנו לא נשאר שום רושם מהחטא, ועוד שמרבה לו אהבה על אהבתו.
כותב 'הלקח והלבוב': "והאדם צריך להאמין בזה שהקב"ה מרבה לסלוח, ומועיל תשובה על הכול. וכמו שמובא בקדמונים כי אם מברכים בשם ומלכות 'חנון המרבה לסלוח', אז אין זו ברכה לבטלה, רק כך היא האמת ממש, שהקב"ה מרבה לסלוח לכל אדם, ויש ריבוי סליחה אפילו על דברים קשים שגם עליהם מועיל תשובה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
