ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
והנה, למרבה הפתעתו, על אחד המדפים היה מונח מוצר משונה מאוד, פסלון קטן של אדם זקן. הוא פנה למוכר ושאלו – מה פשר הפסלון הזה?
למרבה הפלצות, ענה לו המוכר: זהו ה'עתיק' (מושג עמוק מאוד בתורת הנסתר, הרומז לפסוק בדניאל (ז, ט) עַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב...". כביכול, אחת ההתגלויות של השכינה, עליה אומר רש"י בפרשתנו, שבהר סיני נגלה הקב"ה לעם ישראל, "כזקן מלא רחמים").
המבקר הנדהם, הבין מיד שיצרני הפסלון הגשימו לא עלינו את ה', ועברו על הדברה השנייה- "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
זהו מקרה קיצוני ונדיר של הגשמת מושג רוחני עמוק, ועבירה על הדברה השנייה. אך באמת עלינו לדעת, שעל אף שכבר דורות רבים, עבודת האלילים נעלמה מעם ישראל, וכביכול הדברה השנייה פחות רלוונטית לימינו, עדיין סיגים רוחניים דקים ועדינים מספיחי אותה עבודה האלילים מצויים בינינו, ועלינו לשקוד על נפשנו ולזקקם.
בסיגים אלו, כוונתי, לנטייה הטבעית של האדם לפגוש בצורה גשמית את ה'. האדם הוא יצור גשמי, ולכן קל לו יותר לפגוש משהו גשמי שימחיש לו את ה'. אין הוא מדמה, חלילה, שהפסל ברא את העולם, שהרי זו מחשבה טבעית מאוד. אך הוא נוטה לחפש משהו גשמי שימחיש לו את ה' או את אחת מהתגלויותיו.
בימי התנ"ך, מצאנו שגדעון עשה אפוד משלל מדיין, כסמל להודאה לה' על הניצחון הגדול ותשועת ישראל, אך העם הפך אותו לעבודה זרה. כך גם נחש הנחושת שעשה משה, שבא לגרום לעם להרים עיניו השמיימה ולהאמין בה', הפך בדור מסויים לעבודה זרה. ואף בימינו, עלינו להשתדל, שלא לחפש כל העת לתת ביטוי לה' דרך חפצים גשמיים. תשמישי הקדושה והמצווה הם מצוות לעבוד בהם את ה', ושם ה' נקרא עליהם, אך אל לאדם לייחס כוחות של קדושה והתגלות ה' לחפצים שונים ומשונים.
בדברה הראשונה, ה' מצווה אותנו על האמונה בא-ל אחד, אין סופי, ואחדותי. בדברה השנייה, ה' מלמד אותנו לבער את הפסלים המנסים להגשים אותו, כדי שנשאר מחוברים אליו באופן רוחני ואין סופי, ולא נייחס לו גוף ודמות הגוף.
וכאן חשוב לדייק, (מובא בספר 'כלים ביד כלינו'), לכאורה יכול היה ה' לצוות עלינו להאמין באחדותו ואין סופיותו, אך להתיר לנו ליצור אמצעים גשמיים שימחישו את המפגש איתו. כמובן, לא נאמין חלילה בכוחם של אותם פסלים, אך זה יסייע לנו לפגוש אותו מקרוב.
אלא, שמהדברה השנייה, האוסרת על כל אותם פסלים, אנו למדים שגם לכלי המעשי יש חשיבות גדולה. אם האדם היה יוצר פסלים, סופו שגם מחשבתו הייתה מושפעת מכך, וכך הוא היה מדמיין חלילה את ה'.
עניין זה מלמדנו, עד כמה חשוב שיהודי יזכך גם את כליו, ולא יגיד העיקר זה מחשבותי הרוחניות, אך אני יכול להשתמש בכלים שאינם שלמים. כלומר, אל יאמר האדם – אשמע מוזיקה פראית וכדומה, ובלבד שהמילים שלה הם מילים נקיות, והרי המוזיקה היא רק כלי. לא כך, כלי זה ישפיע בסוף גם על התוכן, ויסחוף חלילה את האדם למחוזות רחוקים.
וכן, אל יאמר האדם, העובדה שכל היום אני משתמש באמצעי המדיה החדשים, לא משפיעה עלי מבחינה רוחנית, אם אני מקפיד לראות רק תכנים רוחניים. זה לא כך. לכלים יש השפעה בסוף גם על האופן בו אנו תופסים את העולם, וממילא יש להם גם השפעה רוחנית, (טובה או רעה), ועל האדם להיות מודע לכך, ולפעול באופן מחושב וזהיר.
ויהי רצון שנפגוש תמיד את ה' באופן בהיר נקי ומדוייק!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
