ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הכנה מעשית לשמיטה
א. תפיסת הקדושה שבפירות: פירות השביעית קדושים, אסור לפגוע בקדושה זו.
ב. תפיסת ה"קידוש הקהילתי": פירות השביעית נועדו לשימוש משותף של כולם. כל פעם שאנו לוקחים מהשלחן הציבורי, עלינו להתחשב בכך שאכילתנו מונעת את שימושם של האחרים. אין בכך אמירה של הימנעות מאכילת פירות השביעית; זכותנו ואף מומלץ שנאכל מפירות אלו לשובע נפשנו. אך אם איננו מנצלים את הפירות כראוי, הרי שפגענו בזכות השימוש של האחרים באופן שאינו מוצדק.
ג. תפיסת "שלחן גבוה": הקב"ה מזמין אותנו לאכול על שלחנו, על ידי כך שהוא מזכיר שהארץ כולה שלו, יד אדם לא תהיה שותפה ביצירת הפירות בשנה זו, וכולם מוזמנים לאכול מפריה ולשבוע מטובה. עלינו לכבד את המעמד המיוחד, ולא לנצל את מה שמוגש לנו שלא באופן לו הפירות מיועדים.
נפקא מינה אפשרית בין התפיסות הללו היא השאלה אם מותר לגרום לפירות להתקלקל.
מצד קדושת הפירות, לכאורה האיסור הוא הפגיעה הפעילה בפירות. על פניו פגיעה בגרמא פחות מבזה את קדושת הפירות.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
1 - הפסד בגרמא, ומחשבות על פח שמיטה
2 - יסודות מחשבתיים באיסור סחורה בשביעית
3 - קניית פרחים בשמיטה
טען עוד
כאשר דנים על הפסד פירות שביעית בגרמא, חשוב להבחין בין מספר סוגים שונים של 'גרמא':
1. הנחת הפירות להתקלקל, ללא מגע יד אדם: במשנה (שביעית ב, י) נאמר שאסור להצניע את הדלעת לזרע. מפירוש המשנה עולה שהכוונה היא שמכיוון שלחברה יש זכות בדלעת הזו, אסור לאדם הפרטי להחליט להשאיר את הדלעת אצלו ללא שימוש בכדי לנצל את זרעיו בהמשך, למרות שהוא אינו פוגע בדלעת באופן פעיל. ברם, בהלכות הרמב"ם כותב שהאיסור הוא מפני שאסור לאסוף ספיחים בשביעית (לנושא הספיחים בעזרת ה' נקדיש סדרת טורים בעתיד). לא ברור אם הרמב"ם חזר בו, וסבור שאין איסור להותיר פרי להתקלקל.
2. הנחת הפירות במקום בו כוחות הטבע ימהרו את קלקולם: בירושלמי (שביעית ז, א) נאמר שמותר להניח את קניבת הירק על הגג, שם היא תתייבש, למרות שהיא קדושה. משמע שמותר לחשוף את פירות השביעית לכוחות הטבע, למרות שחשיפה זו תגרום לפירות להתקלקל מהר יותר. ברם, החזון איש מבאר שמציאותית אם הקניבה תתייבש, הקלקול דווקא יהיה איטי יותר. כך שלא ברור אם ניתן להסיק משהו מגמרא זו לנידוננו.
3. הנחת הפירות במקום בו יש צפי של פגיעה של אחרים: הרמב"ם פוסק תוספתא בה נאמר שאין חובה למנוע מכך שבהמות יאכלו את פירות השביעית, מפני שנאמר "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול. משמע מדבריו שאילו היה מדובר במפגע שונה, הייתה חובה למנוע את הפגיעה הפעילה של אחרים בפירות השביעית.
4. פעולה שהיא עצמה גורמת לקלקול, אך הקלקול הוא טבעי ואינו מיידי: בירושלמי (ט, א) נאמר שמותר לחתוך את עלי הארטישוק במקומם, מכיוון שהם "אבודים מאליהם". לא ברור אם הכוונה היא שהחיתוך אינו פוגע בעלים, אלא רק גורם לכך שיתקלקלו בעתיד, ואין איסור לפגוע באופן "גרמאי" שכזה, או שהכוונה היא שכך או כך העלים עתידים להירקב, כך שהחיתוך אינו משמעותי דיו בכדי שיהיה אסור.
למעשה, הרב קנייבסקי והחזון איש פוסקים כך: אין חובה לשמור על הפירות, כך שאין חובה להכניס את הפירות למקרר. מצד שני, הם פוסקים שישנה חובה להניח את הפירות במקום בו לא ייגרם קלקול. לדוגמא, במקום בו ילדים צפויים לשחק עם הפירות. אין חובה לבצע פעולה שתאריך את חיי המדף של הפירות, אך יש לבצע פעולות שימנעו את הפגיעה הפעילה בפירות. יש לציין שלמרות זאת, הם מתירים לתת לילדים את הפירות לאכילה, למרות שילדים נוטים שלא לנצל את הפירות כראוי באכילתם, מכיוון שזו דרך אכילתם.
דיון זה משפיע מאוד על שאלת פח השמיטה.
הגרש"ז פוסק שאסור להכניס את פירות השביעית לאשפה הציבורית עד שיתעפשו, מפני שֶמְפַנֵי האשפה דוחסים את האשפה. הכנסת הפירות לאשפה מניחה אותם במקום בו בהכרח יבואו אנשים וישמידו אותם.
הראי"ה קוק אוסר את השלכת שיירי פירות שביעית (הראויים לאכילה) ולשים אותם באשפה, לא מפני קלקול עתידי, אלא מפני שברגע הנחת האשפה בפח אנשים מיד נרתעים מאכילת הפירות. הרב יהודה עמיחי פוסק שיש להבחין בין הנחה באופן שבא במגע עם זבל אורגני אחר, הפוגע בפרי מיידית (ואף גורם לו להירקב מהר יותר) ובין הנחת הפרי באופן שאינו ממאיס אותו.
מסיבה זו, הרב יעקב קנייבסקי (ה'קהלות יעקב') התנגד לפח השמיטה. הנחת שיירי פירות שביעית יחד זה על זה גם גורמת לקלקול מהיר יותר, וגם ממאיסה את הפירות באופן מיידי. לאור דבריו, הרב אשר וייס פוסק שניתן לשים את השאריות, בנפרד, בשקיות ניילון בתוך האשפה הרגילה, ולהמתין עם הוצאתה עד שיתחילו להירקב (אך די בתחילת רקבון, אין צורך שיירקבו ממש).
הרב אלישיב חולק על כל זאת. בתחילת הדברים הצענו שהסוברים שאיסור הפסד מבוסס על זכות האחרים בפירות יחמירו יותר ביחס לגרמא. אך לעניין אשפה, הרב אלישיב אומר שזו סברא לקולא. מכיוון שמדובר בשאריות שבלאו הכי יירקבו, ואיש לא יאכל אותם, החברה לא נפגעת מכך שהשמדתם בידיים. כל ההנחה שצריכים להיזהר ולא לפגוע בהם בצורה ישירה מבוססת על תפיסה של קדושה בפירות. מכיוון שהרב אלישיב פוסק שעיקר איסור הפסד מבוסס על זכות החברה בפירות, הוא מתיר להשליך את השאריות ישירות לאשפה הרגילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
