ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"שחזר על פכים קטנים".
בספר 'בני יששכר' מובא בשם הרב הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב זיע"א- 'שבת' בגימטריה 'אהבה בכל לב, אהבה בכל נפש, אהבה בכל מאוד'.
בעל ספר' הלקח והלבוב' כותב שאברהם אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'לבבך' שהיה מוכן לתת את היקר לליבו אליו יתברך.
יצחק אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'נפשך' שמסר את נפשו על המזבח להעקד על קדושת שמו יתברך במסירות נפש.
ויעקב אבינו עבד את הקב"ה בבחינת 'מאודך' (ממון) שחזר על פכים קטנים כי "צדיקים ממונם חביב עליהם", שגם עם הממון עובדים הם את בוראם (חולין י, א).
רבי נתן נטע שפירא זיע"א בספרו 'מגלה עמוקות' מחדש לנו שפכים אלו היו פכי חנוכה, ואיתם ניצח יעקב אבינו את עשו הרשע.
עשו רצה לעקור מעם ישראל את חנוכה, מפני שידע שבלי חנוכה אי אפשר לבני ישראל להתקיים. האור שמאיר בחנוכה נותן חיזוק וכוח ליהודי עד ביאת משיח צדקנו- "ערכתי נר למשיחי" זה נר חנוכה (לשון הספר 'מאור עיניים').
אנו נכנסים לימי החנוכה, ימים שבהם מגלים אנו את אהבתנו לבורא עד כדי מסירות נפש על קדושת שמו יתברך, ימים שבהם שומעים אנו קריאת 'מי לה' אליי'.
כשיהודי קורא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", בזה מגלה שיש לו חלק ושייכות לקדושת ישראל.
האותיות המודגשות בפסוק זה (כפי שמופיע בסידורים) הן ע' ד'. כותב הגאון מוילנא זיע"א, ברגע שהאדם קורא קריאת שמע, הוא הופך למהות של 'עד' למלכות שם שמים בכל העולם.
ומובא בזוהר הקדוש שיום ראשון של חנוכה- כה' כסלו הוא כנגד כה' אותיות של פסוק 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'.
ללמדנו, שימי חנוכה מיוחדים להשפיע עלינו חיים של עדות למלכות ה' בעולם, חיים שעלינו לקשר ולשעבד כל הרצונות לרצון ה', חיים של 'ואהבת את ה' אלוקיך' בכל לב נפש ומאוד.
בזמן כזה של ערבוביא וטשטוש בין אור לחושך, בין אמת לשקר, מוכרחים אנחנו להדליק שמן זית זך טהור, שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, שלא נגע בו ידי זר.
כותב 'השפת אמת' זיע"א: 'ובשבת קודש יש התגלות שמן זית זך בכל איש ישראל'.
שבת היא עדות של בני ישראל שמעידים על אמונה בהקב"ה שהוא בעל הבירה. בשמירת שבת אנו מבטלים קליפת יון שציוו "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
ועוד כותב 'השפת אמת': 'כי בני ישראל מעידין בשבת קודש על הבורא יתברך, כמו שכתוב 'אתם עדי''.
אמונה זו מכניסה בלב שמחה. מי שחי במסירות נפש לה' הוא תמיד בשמחה, כי עצבות באה מענייני עולם הזה, מרצונות שונים המבלבלים את האדם ואינם נותנים לו מנוחה.
כל מה שאדם קרוב יותר לה' יתברך הוא יותר בשמחה, כי כל מה שהוא יותר מוסר רצונותיו להקב"ה הוא יותר קרוב אליו ומרגיש השמחה והתענוג מעבודת ה'.
וזו השמחה בשבת, שאדם שמח על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקו להיות עד למלכות ה' במציאות- 'ישמח משה במתנת חלקו'. בשבת קודש עובדים אנו את הקב"ה בשמחת הלב, עם חיות והתלהבות הנפש, והוצאות הממון.
בשבת יש לאדם היכולת לזכור את מעלתו הרמה 'מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי' כפי שאומרים בתפילת מנחה של שבת- 'אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו'.
אבותינו הקדושים השרישו בנו יסודות שנשאף לחיים של חיבור לבורא עולם עם הלב, עם הנפש ועם הממון- בכולם נעבוד את ה' יתברך.
רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' מביא חידוש מתוק בשם בזוהר הקדוש: "שמע וכו' אחד", כפי שכתבנו ע' ו-ד' מרמזות על עדות, וכשנחבר את שאר האותיות הנותרות נקבל 'אשמח'- "אנוכי אשמח בה'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
